שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס
במה ששקו"ט בגליונות האחרונים בנוגע לעלי' בשבת קודם יוהה"ל (וכן בנוגע לקבלת עלי' בשבת שלפני יוהה"ל באם יוהה"ל חל בשבת):
לכללות הענין יש להעיר משיחת כ"ק אדמו"ר (תו"מ ח"א עמ' קיט ועמ' קכד-קכה) בנוגע להעלי' לתורה דחתן דוקא בהשבת שלפני חתונתו (ולא ביום הקריאה סמוך לחתונתו) משום דבשבת מיני' מתברכין כולהו יומין, שכל ימי השבוע שלאחרי השבת מקבלים ברכה וחיות מיום השבת שלפניהם, ואשר המשכה זו היא ביתר שאת ע"י עלי' לתורה, עיי"ש.
ויש להשוות חתונה ויוה"ל בזה שבשניהם חוגגים את ירידת הנשמה בגוף (דור ישרים מבורך וכו'), (ובפרט שחתונה בכלל נק' "עוה"פ ירידת הנשמה בגוף" - ז.א. "יוהה"ל").
זאת ועוד: באם מקבל עלי' רק ביום ההולדת עצמו (כשחל בשני וחמישי, ולא קיבל עלי' בשבת שלפני'), נמצא שכל הזמן של אותו היום עד שמקבל העלי' חסר לו בשעות אלו של יום הולדתו את אותן ההמשכות וברכות שנמשכות דוקא ע"י עלי' לתורה, משא"כ כשקיבל העלי' בהיום ד'מיני' מתברכין וכו'.
אכן, כשיוהה"ל שלו חל בשבת, הרי אז י"ל שאינו צריך לקבל עלי' בשבת שלפני', וכדלהלן:
גדרו של הזמן דיום השבת הוא "מנוחה בזמן, למעלה דשינוים דעבר הוה ועתיד" (לקו"ש חלק יז, עמ' 60, עיי"ש), ואשר לכן י"ל דגם לאחר "שהנקודה אחת (מנוחה) דשבת שאינה ניתן לחלוקה" אכן כן מתחלקת לרגעים פרטיים דשבת (עי' לקו"ש ח"ח עמ' 57), י"ל שבכל פרטי רגעים דשבת, מאיר בו הענין דנקודה אחת דשבת שאינה ניתנת לחלוקה ולמעלה מפרטים ושינוים.
ובאם כן, מובן דביום השב"ק אין נפק"מ מתי מקבל העלי' ליוהה"ל שלו, ואין אומרים שנחסרו אצלו הענינים עד שקיבל העלי' וכו', כיון שהזמן שקיבל העלי' הוא בעצם למעלה מהזמן וחודרת בכל רגע ורגע דיום השב"ק.
(ואולי נרמז זה ג"כ בזה ששבת נמשלת לזאב שטורף מלפניו ומלאחריו, שי"ל שהכוונה היא (גם) לזה שבכל רגע דיום השבת (הוה) טורף מלפניו-עתיד ומלאחריו-עבר, דהיינו שכל רגעי השבת כלולים כאחד).
(ועפי"ז יובן ג"כ למה ביום הולדת דב"מ "מאחרים" העלי' הראשונה דהב"מ דוקא למנחה, שהרי באמת אי"ז איחור, כנ"ל). ואכמ"ל.