רב אזורי - עומר, אה"ק
בכתבי רבותינו נשיאינו
[1]
אף שבראשונים שעסקו במנהגי ההכנסה לחדר, כמו: הרוקח סי' רצו, מחזור ויטרי סי' תקח, ארחות חיים "מנהג רז"ל בת"ת", כלבו סי' עד - לא נזכר הגיל.
ובס' מגדל עז להיעב"ץ
[2]
[3]
והרי גם בשו"ע רבינו ריש הל' ת"ת פסק, שרק "בן שש או שבע שלימות" מוליכו אצל המלמד.
אמנם בס' נטעי גבריאל (הל' פסח ח"ג פרק סט הערה א) הביא מס' סדר היום, על המשנה "בן ה' שנים למקרא", שמגיל זה קורא פסוקים, אבל קודם הזמן הזה יעסוק בידיעת האותיות והנקודות וקריאתן, ולפי זה הטעם מוליכין התינוק לבית הספר אפילו כבן ב' או ג' שנים כדי ללמדו האותיות והנקודות וכל מה שיגיד, וכן נוהגין". וכן הביא שם מס' נהורא דאורייתא מאמר חמישי פ"ג.
וכן
[4]
וכן בשל"ה
[5]
[1]) באג"ק כרך יב עמ' רפח: "יעויין ריש הלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן, והוא ע"פ הגהות הרמ"א יו"ד סי' רמ"ה [על הנפסק שם בשו"ע ס"ח: "מכניסים התינוקות להתלמד בן חמש שנים..." ועל כך הגיה: "ומכל מקום, מיד שיהיה בן ג' שנים שלימות מלמדין אותו אותיות התורה כדי שירגיל עצמו לקרוא בתורה"] ומיוסד על המדרש תנחומא [פ' קדושים סי"ד], שתיכף בעבור ג' שנים יש ללמד את התינוק גם בענינים שבכתב, נוסף על מה שמלמדו בעל-פה משיתחיל לדבר, וכמרז"ל הידוע. ובזה סרה בפשיטות הקושיא בביאורי הגר"א שם ס"ק יט "איני מבין שיחתו וכו' [דהא מיד שמתחיל לדבר חייב כנ"ל]" [והמענה הוא, שמשמתחיל לדבר מלמדו רק בעל-פה, ומגיל שלוש מלמדו בפנים].
[2]) נעתק בסידור יעב"ץ הוצאת אשכול ח"ב עמ' תתקל"ד.
[3]) מאידך, הרב יעב"ץ מספר במקום אחר על חינוכו-הוא: "מיהר אבי ז"ל להכניסני בבית הספר אחר מלאות לי שלש שנים, באופן שבשנה החמישית למולדתי כבר השלמתי..ואח"כ מנע מלהכניס אחיי שנולדו אחריי לבית המלמד בעוד שהילדים רכים כל-כך, כי אמר שהחליש אותי ע"י כך" (בספרו מגילת ספר, הובא בנטעי גבריאל שם הערה ב). כנראה שהכניסו ללימוד ממש, כבני חמש ושש דלהלן.
[4]) הובא שם להלן הערה ג.
[5]) חלק תורה שבכתב פ' קדושים, בדפוס אמשטרדם דף שד"מ סע"ב בהג"ה. הובא באג"ק חלק יד עמ' לט.