בס' בן איש חי (שנה א' פ' ויגש סי"ב) מביא מנהגם בבגדאד [וכן נוהגים גם בימינו רבים מהספרדים] "כשאומרים פסוק 'פותח' הנזכר, פורשים כפיהם לעיני השמים, והוא מנהג יפה לעשות בזה פועל דמיוני לקבלת מזלם את השפע מלמעלה", עיי"ש מה שציין ע"ז.

ותמהו רבים, הלא ידך כאן היא ביו"ד אחת, והכוונה רק ליד אחת ולא לשתי הידיים.

אמנם כן הוא גם בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן, סד"ה ושמע אביה את נדרה (דף פה טור ד): "וזהו פותח את ידיך, שפותח ידים העליונים, לחפור בהם לעשות למטה כלי ובאר לקבל אכלם הנ"ל".

שוב הראוני במנחת שי עה"פ, שכתב שע"פ המסורה צ"ל יו"ד אחת בתיבת ידך, ולכאורה הפי' שמצד הפשט צ"ל שתי ידים, רק שהמסורה היא אחרת. במלבי"ם שם (פי' המילות ופי' העניין) פירש בפשיטות שתי ידיים. מאידך בראב"ע ובמצודות נקטו "ידך" ביד אחת.

בזוהר (ח"ג רכו,א) משמע שתי ידיים, ואילו במד"ר (בראשית פי"ג, תבא ז,ו "בזו יד ובזו יד") - יד אחת. בתרגום "אידך". וכמדומני התרגום משתמש ב"אידך" (או ב"ידך") גם ליד אחת וגם לשתיים.

* * *

והשיבני הגר"מ מאזוז שליט"א (הערות בשוה"ג – מן הכותב):

מצינו כמה פעמים יו"ד הרבים חסרה, כמו "ומשפטך יעזרוני" (תהלים קיט, קעה), ויש גם להיפך, כגון: "כי תצא למלחמה על אויביך (ביו"ד הרבים)[1], ונתנו".

בתרגום אין הבדל בין אַידָךְ ליחיד או לרבים. ויש מציינים עוד יו"ד נחה אַיְדָיךְ לסימן הרבים, ויש סמך לזה בדניאל[2].

מסברא נראה הכוונה לשתי ידים, כי "אין כִּילוּת לפני המקום[3]". ואפשר שנכתב "ידך" בלי יו"ד, עפמ"ש מהר"ל מפראג בדרך חיים והובא בתוי"ט רפ"ג דאבות גבי "עין רואה ואזן שומעת", ע"ש.