שו"ע או"ח סי' רסג ס"ח: "ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגמים בדבר. ונכון ליזהר בספק ברכות, ולא יברך אלא אחד (הגה. אבל אנו אין נוהגין כן)".

ועיין בשו"ע רבינו סעי' י' שמסיים: "ולד"ה יכול השני לברך בחדר המיוחד לו אע"פ שאינו אוכל שם ואינו משתמש שם שום צורך אכילה".

ועיין בסעי' יא בשו"ע רבינו: "ולפיכך נוהגות מקצת הנשים בליל טבילה שהן צריכות לחפוף ראשן וגופן בחמין מבע"י בבית המרחץ אצל המקוה, וא"א להן להדליק הנרות קודם לכתן לשם, לפי שהן מקבלות השבת ע"י הדלקת הנרות, כמו שנתב', ואסורות לרחוץ בחמין אח"כ, ואינן רוצות לילך בין חפיפה לטביל' לביתן להדליק נרות, שמתייראו' שלא יטנפם בלכתן ותהא בהם חציצה, לכן מדליקין נרות שלהן בין חפיפה לטבילה בבהכ"נ של נשים, אם הוא סמוך לבית הטבילה, והשמש משתמש שם שום דבר מצרכי אכילה לאור נרותיה, וכ"ש אם היא עצמה יכולה להשתמש שם שום דבר שתהנה בו בלילה לצורך אכילה. אבל אינה יכולה להדליק ולברך על נרות המיוחדים לבהכ"נ שדרך להדליקן שם בכל שבת, אפי' אם תרצה להשתמש צרכי אכילה לאורן, לפי שנרות הללו אין עשויי' להאיר ולהשתמש לאורן, אלא לכבוד בלבד, ומ"מ יותר טוב שבליל טבילה ידליק הבעל ויברך".

והנה רבינו כותב כאן שיותר טוב שלא תסמוך על מה שהשמש משתמש שם שום דבר מצרכי אכילה. אבל בסעי' י' אינו כותב רבינו שכיון שלדברי הכל יכול השני לברך בחדר המיוחד לו ע"כ יותר טוב לעשות כן.

וצריך לומר, שכיון שעיקר מצות הדלקת נרות היא במקום שסועד (עיין סעיף א' לשו"ע רבינו), ע"כ אינו כותב רבינו שיותר טוב להדליק בחדר המטות.

והנה כל זה במקום שכל הג' בעלי בתים אוכלים משלהם, אבל אם הם סמוכין על שלחן בעל הבית, אזי יותר טוב להדליק בחדר המיוחד להם לשינה. עיין כל זה בשו"ע רבינו סעי' טו.

אבל במקום שכל אחד אוכל משלו, ולמשל בשבתונים הנערכים בבית חב"ד כשאוכלים הרבה בעלי בתים ביחד, והם משלמים עבור הסעודה, אז לפי שיטת רבינו יש הברירה: א) להדליק בביתם במקום שהם דרים. או ב) להדליק בהבית חב"ד במקום שהם אוכלים, ואע"פ שיש הרבה נשים המדליקות, מ"מ מדברי רבינו מוכח שיש לה הברירה לעשות כרצונה.

אבל במקום שהבעלי בתים נוסעים להבית חב"ד בסמיכות לשבת, ואז אם האישה רוצה להדליק קודם הנסיעה, צריכה היא לעשות תנאי שאינה מקבלת שבת. ועיין שם בשו"ע רבינו סעיף ז', שאין עושים תנאי אלא במקום הצורך, א"כ לכאורה עדיף טפי שהאישה תדליק בהבית חב"ד במקום האכילה. וכל זה הוא באם הם משלמים עבור סעודתם, שאז הבעלי בתים אינם סמוכים על שלחן אחרים, משא"כ אם הם אינם משלמים, לכאורה עדיף טפי להדליק בביתם במקום שהם דרים.

וכל זה מעיקר דדינא, אבל לכאורה מנהג העולם הוא שהאישה מדלקת דוקא במקום האכילה, וצריך לומר שמשום החשש של שריפה ר"ל בחדר המטות, ע"כ נהגו נשים להדליק נרות רק במקום הסעודה שהוא מקום שכמה אנשים נמצאים, והם ירגישו מיד אם יש אונס שריפה ר"ל.