רב ושליח כ"ק אדמו"ר - וועסט בלומפילד, מישיגן
הנה בענין המינים הנזכרים לענין בישול ופת עכו"ם עיין בסוף ספר טהרת מים ע' שכח שהוא כותב בפשיטות שבמין הנקרא קראן פלקס והאורז שהם מין קטניות הרי בכל אופן אין בהם לא משום פת עכו"ם ולא משום בישול עכו"ם כמבואר ביו"ד סי' קי"ב ס"א ובט"ז וש"ך שם בשם הב"ח דפליגי על הרמ"א שכתב לגבי קטניות בלשון תנאי וספק אם אינו עולה על שלחן מלכים, אלא שודאי אינו עולה. וגם מדיוקו של הרמב"ם ה' מ"א פי"ז הט"ו שתלה הטעם משום דאין אדם מזמן את חבירו (דזהו טעם האיסור שלא יבא לידי חתנות) נראה ודאי שמינים אלו שאנו דנים עליהם שאין מזמנים עליהם אין דינם כעולים על שו"מ, עכ"ל.
ועיין שם שמביא מהגרי"א הענקין שכותב "כי עיקר הפירוש של עולה על שלחן מלכים לענ"ד אינו כפי שמשמע לכאורה שמפני חשיבות המאכל יש בו משום בשולי עכו"ם ואם אנו חשוב כאן אין בו משום בישול עכו"ם כי כמדומה שכמעט כל המאכלים אוכלים אותם כעשיר וכרש כו' וע"כ נראה דההבדל הוא במה שנחשב לפתן, דבזה ודאי יש חלוק בן עשיר לעני ע"ד שאמרו הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא (ביצא טו) דהעני אפילו הדייסא חשיבא לו כלפתן וכדו' למשל תפוח אדמה כו' אבל העשיר אף שגם הוא אוכל דייסא ותפו"א ואלו המינים אבל הוא אוכלם להשביע את עצמו ולא ללפתן ובזה אין דין בשולי עכו"ם לפי פסק ההלכה", ע"כ.
והנה הוא באמת חידוש גדול לומר שאורז או תפוחי אדמה אינם נקראים עולים על שלחן מלכים ובפרט בזמננו שיש לנו ידיעה גדולה בחכמת התזונה הנה כל אנשים משתמשים באורז וכן בתפוחי אדמה בכל הזדמנות.
ומה שכותב הרב טעלושקין ז"ל שהש"ך והט"ז סוברים כהב"ח, שקטניות אינם נחשבים כעולים על שלחן מלכים והם מחולקים על הרמ"א שכתב גבי קטניות בלשון תנאי וספק 'אם אינו עולה על שלחן מלכים'. נראה לומר שדוקא בזמנם סובר הב"ח שקטניות נקראים אין עולה על שלחן מלכים, מכיון שרובם ככולם של מאכלי קטניות שבזמנם לא היו מאכלים חשובים, אבל בזמנינו נשתנה אופן האכילה ומאכלי אורז ותפוחי אדמה נקראים מאכלים חשובים העולים על שלחן מלכים.
והנה אין לדמות זה להא דאיפסק ההלכה שברכת המוציא פוטרת המאכלים הבאים בתוך הסעודה, משום שפת נקרא עיקר הסעודה וכל הדברים האחרים בטלים להפת. ולכאורה יש לדון, שכיון שבזמנינו הרבה אנשים אינם עושים פת לעיקר בסעודתם א"כ איך זה שברכת הפת פוטרת כל הבא בתוך הסעודה? והתירוץ הוא שהטעם הפשוט לזה הוא שחז"ל אמרו בפירוש שברכת הפת פוטרת האוכלים הבאים בתוך הסעודה, וע"כ אע"פ שנשתנה העתים, מ"מ לא נשתנה הדין. אבל בנוגע בישול עכו"ם, כיון שחז"ל אמרו שדבר זה תלוי בחשיבות המאכל, אם נשתנה העתים, אז נשתנה הדין וע"כ מה שאמר הב"ח והט"ז והש"ך בנוגע קטניות לא שייך אצלנו ולכאורה דבר זה פשוט.
והנה ה'טהרת מים' הביא עוד טעם להתיר, שכיון שקודם אפיית המינים הנ"ל הם מתבשלים ע"י 'סטי"ם' ע"כ יש להם הדין של מעושן שאין בו משום בישול (יו"ד קיג סעיף יג) עכו"ם.
וכמו כן שמעתי ממקורות נאמנים ש'הטונה' שנעשה תחת השגחת OU לא הוה בישול ישראל, ומ"מ הם סומכין על זה שקודם שמבשלים אותם בתוך ה"קענ"ז" הם מעשנין אותם ב"סטי"ם" וע"כ יש להם הדין של מעושן.
אבל כדי לסמוך על זה צריך לידע שהם נאכלים (ע"י העישון) שלא ע"י הדחק, דהנה בסעיף י"ב (גבי דגים קטנים) כותב המחבר שדגים מלוחים גדולים שאינם נאכלים אלא ע"י הדחק "אם צלאן עכו"ם אסורים", ואע"פ שהמחבר מביא "שיש מתירין" מ"מ כותב הפרי חדש והערוך השלחן שלא קי"ל כהיש מתרין (וכהכלל הידוע שבדרך כלל לא הולכין אחרי היש אוסרין או היש מתירין של המחבר כשבאה כשיטה שניה).
והנראה לומר שעיקר ההיתר להמינים הנ"ל מה שנקרא "ברעקפאסט סיריאל" מיוסד על הרמב"ם שכותב בפי"ז מהמ"א הט"ו שעיקר הגזירה משום חתנות שמא יזמנו העכו"ם אצלו בסעודה, ודבר שאינו עולה על שלחן מלכים לאכל בו את הפת אין אדם מזמן את חבירו עליו.
דהנד באמת יש לשאול, אם הפירוש של עולה על שלחן מלכים הוא דבר שהמלך אוכלו, א"כ מדוע אינו כתוב בהגמרא שאינו אסור משום בישול עכו"ם אלא א"כ "המלך אוכלו"? וע"כ צריך לומר שבאמת יש כמה דברים שהמלך אוכלם ומ"מ לא נקראו עולה על שלחן מלכים, שהגדר של שלחן מלכים הוא דבר שהמלך נותנו לאוכלי שלחנו, ז.א. האנשים החשובים המזומנים לאכול על שלחנו, וכדמצינו הלשון הנפוץ בתנ"ך "אוכלי שלחנו של מלך". (עיין שמואל ב' פ"ט ועוד). ואפשר לומר שהדיוק של עולה על שלחנו של מלך ולא "כל דבר שמזמנם חבירו עליו" הוא להדגיש שמדובר בסעודה רשמית שמזמן המלך אנשים כדי לכבדם.
וע"כ ברייס קריספיס והדומה לו לא נקרא דבר העולה על שלחן מלכים כיון שאין מזמנים אנשים לסעודה פורמלי לאכול רייס קריספיס (מעולם לא הלכתי לסעודת ברית מילה שהוא סעודה פורמלי ונתכבדתי לאכול רייס קריספיס והדומה לו).
וכל זה לענין השאלה של בישול עכו"ם. ובנוגע לפת עכו"ם יש לומר שהעולם סומכים על הש"ך שלא שייך האיסור של פת עכו"ם אם אין בו תואר לחם (סימן קיב ס"ק יא), והכל יודו שאין לרייס קריספיס והדומה להן תואר לחם.