ישנה מחלוקת בין הגאונים והראשונים[4]אם קדושה זו (כמו גם קדושת 'יוצר אור') נאמרת רק בציבור, או[5]שגם היחיד יכול לאומרה. והנה בזוהר[6]איתא כדעה הראשונה, והובא בבית יוסף סי' נט. אבל למעשה מנהג (כנראה - כל עדות) ישראל לאומרה אפילו ביחיד, והובא להלכה ברמ"א[7]ובשו"ע אדמו"ר הזקן[8].

וכיוון שאדה"ז בסידורו הכריע תמיד כדעת המקובלים נגד הפוסקים[9], צ"ע מדוע למעשה נוהגים גם בין אנ"ש שלא כדעת הזוהר בזה.

וזה מצטרף להרבה נושאים כאלה, כמו מה שמעדיפים בקרה"ת עליית 'שלישי'[10]על פני 'שישי'[11], ומה שכותבים במזוזה שם ש-די מול הרווח שבין הפרשיות[12]ולא מול "והיה"[13], ומה שקובעים את המזוזה נגד הכתף[14]ולא "בתחילת שליש העליון"[15](אם כי בכל אלה לא ידוע על הוראה מפורשת מרבותינו), ועוד ועוד.

ובהאי ענינא. הרמ"א שם ובשו"ע אדה"ז שם, מביאים (ללא כל הסתייגות) את המנהג שכשאומרים קדושה זו בציבור, יש לענותה בקול רם. ואם כי מנהג זה מופיע רק במקורות אשכנזים, וגם בכתבי האריז"ל שם נדון העניין דאמירת התרגום אם היא בקול או בלחש, לא הזכירו מאומה מאמירת הקדושה בקול – אך עדיין צריך מקור וטעם לכך שבין אנ"ש[16](וגם הרבי בעצמו, הן כש"ץ והן כיחיד) אין נוהגין כן.

[4]) ראה פירוט גדול בס' הלכה ברורה להר"ד שי' יוסף סי' נט ס"ג.

[5]) כפשטות מסכת סופרים פט"ז הי"ב.

[6]) ח"ב פרשת תרומה דף קלב ע"ב.

[7]) שם ס"ג. שגם לא הציע לאומרו לכתחילה בניגון וטעמים כדעת השו"ע שם.

[8]) שם ס"ב (וגם הוא לא הזכיר כלל אמירתו בניגון וטעמים). ולפלא שבמ"מ במהדורה החדשה לא הזכירו כלל את דעת הזוהר הנ"ל.

[9]) ראה בס' שער הכולל בתחילתו.

[10]) כמ"ש בשו"ע או"ח סי' קלו, וכמנהג ר"ת כמ"ש בשו"ע יו"ד סי' ת. וכן היה עולה תמיד גיסו של הרבי, הרש"ג ז"ל.

[11]) העדיף ע"פ קבלה, כף החיים סי' קלה ס"ק יט.

[12]) כדעת הרמ"א יו"ד סו"ס רפח, מהרמב"ם והטור.

[13]) כדעת השו"ע שם מהרעיא מהימנא (זוהר פ' ואתחנן, ח"ג דף רסו ע"א).

[14]) כדעת הרא"ש, ראה נקודות הכסף יו"ד סי' רפט ס"ב. וראה מקדש מלך ח"ב עמ' 439 ס"ד.

[15]) כדעת הרמב"ם והשו"ע שם, וברכי יוסף שם מהאר"י ז"ל.

[16]) ושמעתי שגם בקהילות חסידיות אחרות נהוג כך, אף שבס' פסקי תשובות ס' נט וסי' קלב לא הביא זאת כלל.