בשו"ע רבינו סי' נו ס"א כותב רבינו בסוגריים "(והשומע [קדיש] ואינו עונה הוא בנידוי מ' יום)". במהדורת קה"ת החדשה ציינו לראות לילקוט ראובני ערך אמן בשם מדרש כונן ומעשה רב הנדפס בלבוש בתחילתו בשם דרך משה.

בילקוט ראובני אכן מציין שמי שאינו עונה חייב נידוי, אך שיש נדוי מ' יום לא מוזכר שם כלל וגם מלשונו משמע חייב נידוי, כלומר שיש לנדותו ולא שהוא בנידוי מלמעלה בדרך ממילא. וכן מ' יום לא מוזכר שם כלל.

וה'מעשה רב' אינו שייך לכאן כלל, כי שם מסופר שהלבוש למד אצל החכם אבוהב הספרדי בווינציה חכמת עיבור החודש, ושם שמע ברכת הפירות של תינוק ולא ענה אמן, ועבור כן נידוה החכם אבוהב לשלושים יום, ושם 1) הנידוי הוא לכפר עוון מיתה 2) שם מדובר בברכת הפירות ולא מוזכר קדיש כלל. 3) שם הנידוי ככל דין נידוי לל' יום. 4) שם נידהו בפה ולא שהוא מנודה מאליו.

(ויש להתפלא על המקור ב"לבוש בתחילתו" כאשר למשל הלבוש שתח"י (שהוא המהדורה הנפוצה עד לאחרונה שהדפיסוה במהדורה לתפארת) ה'מעשה רב נדפס בסוף או"ח. והעיקר, מדוע לא ציינו לספר 'דרך משה' עצמו ספר מוסר נפוץ שמצורף עם ספר הגן מהרב המוכיח מהור"ר משה כהנא אב"ד ור"מ בק"ק גיביטש, ומחולק לפי ימים (כט ימי החודש) ושם מופיע הסיפור ביום י"א).

ולאחרונה אף ראיתי באחד מספרי המלקטים שיש בסופו שאלות ותשובות קצרות לגאון נודע, שנחשב לבקי גדול ששאלו אותו על כך ואמר, שאין מקור לדבר! ויש רק להתפלאות על כך, שהרי רבינו בעצמו מהווה מקור לדברים כאלו ולגדולים מזה. ובמיוחד שהרי ידוע שבשלחנו אין רבינו כלל כותב דברים מחודשים בפרט מסוג זה?

אולם ת"ל שמצאתי שמקור דברי רבי הם ב"כתבי האריז"ל" ואכן אין הם מופיעים בכתבים הנודעים, אלא מובא בספר שמביאו בשם האר"י, ובוודאי ספר זה לא המציאו ח"ו אלא מקורות נאמנים לו. והוא בספר "זכירה" לרבי זכרי' מק"ק פלונגייאן במדינת זאמוט לעמברג, (הספר הוא ליקוט מספרי מקובלים ומוסר וקורא להמוסרים בשם: סגולות. בספריית אגודת חב"ד מצוי עותק של הספר מהמבורג תס"ט שכנראה אז נדפס לראשונה. ומקטלוג הספרי' אף ניכר שהי' הספר נפוץ מאד, שכן חזר ונדפס הספר כל כמה שנים) ושם בסגולות לתפילה בחלק א' של הספר כתוב: "ובכתבי האר"י מי שביטל במזיד אמן יהא שמי' רבא אפילו פעם אחת דוחין אותו מ' יום ממחיצתו וחוטא ומחטיא". מכיון שהספר נדפס לראשונה בתס"ט ומאז הרבה פעמים בוודאי ראה רבינו הזקן את הספר, אך יותר נראה שהמחבר שכל ספרו ליקוט, ראה דבר זה בספר אחר בשם אריז"ל. ויש לחפש.