מעשה הי' שא' תלה מעילו על כותל (דק) המפסיק בין ב' רשויות שאינם מעורבים, בשבת.

והמעיל תלה על הכותל, באופן שבצד א' לא הגיע לארץ בתוך ג' טפחים, ובצד אחר, כן הגיע בתוך ג"ט לארץ. ונשאלה השאלה אם מותר לסלק המעיל מא' מהרשויות ולהלבישו עליו. ועיקר השאלה היא כי המעיל בכניסת השבת היה בבית ולא בחצר,וא"כ השביתה היתה ברה"י ולא על הכותל.

חקרתי עם אנ"ש יודעי הלכה אך לא נחה דעתי ממסקנתם.

ובכדי להבין השאלה בטוב יותר, כדאי להביא מה שנפסק בשו"ע: (א) שבכרמלית המקום פטור הוא דוקא למעלה מעשרה. (ב) ברה"י אין מקום פטור "כי הוא עולה עד לרקיע" כמבואר בסי' שמ"ה סוף סעיף כ"ה בשו"ע אדה"ז.

והנה לפי"ז לכאורה אסור להסיר המעיל מן הכותל מב' הצדדים, כי כשיסירו מטלטלו מרשות א' לרשות חבירו.

אך עיין בשוע"ר סי' שעב סעיף ח', ששם מבואר שראש הכותל נחשב מקום פטור (למרות שהכותל הוא בין ב' חצירות (רה"י)). ומבאר שם שבאם הכותל אינו רחב ד"ט, "אלו מעלין עליו מכאן פירות ששבתו בבית, ואלו מכאן, וכן אלו מורידין מכאן פירות ששבתו עליו ומכניסים לבתיהם, ואלו מורידים מכאן ומכניסים לבתיהם (וממשיך) אבל פירות שהעלו אלו מבתיהם והניחו בראשו, אסורים אלו להוריד לחצרם, לפי שע"י שניהם, נעשית כאן לפירות אלו ששבתו בבית, הוצאה לחצר אחרת שלא עירבה עמו, ואע"פ שהונחו במקום פטור בינתיים אין זה מועיל כלום וכו'.

ולפי"ז בשאלת המעיל אם הי' מונח רק על הכותל הי' מותר גם להורידו (וללובשו ולהכניסו בדרך מלבוש להבית), אך בנידון דידן הי' תלוי למטה, א"כ הרי מוציא מרשות האחר (צד השני של הכותל) לרשות זה. אך יש לומר שתלוי באם הי' פחות מג' טפחים לארץ, ובאם לאו אפשר שחשבינן כל הכותל למקום פטור. וחכם א' אכן פסק כך, שבאותו הצד שהמעיל היה גבוה יותר מג"ט מג"ט מהארץ, נהיה מותר ללבשו.

והנה, בסי' הנ"ל סוף סעיף א' כותב שכלים ששבתו בבית והוציאם דרך מלבוש לרשות שאינה מעורבת עמו אסור לטלטלם לבית אם לא יניחם תחלה ברשות המעורבת עמו (עם הבית). וצריך עיון אם יכניס לבית בדרך מלבוש, אם צריך להניחו תחלה בהחצר המעורבת כנ"ל.