ראש ישיבת מנחם מענדל ליובאוויטש - דעטראיט
שו"ע אדה"ז סי' תלא ס"ו: "ואעפ"י שעדיין לא קרא ק"ש של ערבית וק"ש היא מ"ע של תורה, וגם היא תדירה בכל יום ויום ב' פעמים וכל התדיר מחבירו קודם את חבירו".
לכאו' צ"ב מש"כ שהיא תדירה בכל יום ויום ב' פעמים, שהרי מה שנוגע כאן הוא ק"ש של ערבית, וזה מספיק למש"כ שהיא יותר תדירה מבדיקת חמץ.
וגם, שלכאו' ק"ש של ערבית היא מצוה אחרת ממצות ק"ש של שחר, שלכאו' הם ב' ענינים שונים, שיש מצוה לקרוא ק"ש בערב ומ"ע לקרוא בבוקר, וא"כ מה שקורא ק"ש בכל בוקר אינו שייך למה שקורא ק"ש בכל ערב, וממילא אינו מוסיף בתדירות המצוה, וא"כ הול"ל שמצות ק"ש של ערבית היא יותר תדירה מבדיקת חמץ, ולמה הזכיר מה שקורין ק"ש ב' פעמים בכל יום.
וראה לקו"ש חי"ד ואתחנן (ב) עמ' 21: "החיוב דמצות ק"ש הוא פעמיים בכל יום, בשחרית ובערבית . . וכ"א מהם הוא ענין בפ"ע", ובהע' 4: "לא מיבעי לדעת הרס"ג . . והרמב"ן . . ועוד, שמנו מצות ק"ש של שחרית ושל ערבית לב' מצות במנין המצות - אלא גם לדעת הרמב"ם . . הסמ"ג . . והחנוך . . ועוד, שמנו אותם למצוה אחת, הרי הפירוש הוא שהם ב' מצות נפרדות, אלא שנמנות כמצוה אחת, וכדמוכח גם מזה שמצות ק"ש היא מ"ע שהזמ"ג (וראה שו"ת שאגת ארי' סי' יב)".
ולפ"ז הו"ל לאדה"ז להזכיר רק ק"ש של ערבית, ולהוכיח מזה שהיא תדירה מבדיקת חמץ.
Download PDF