שליח כ"ק אדמו"ר - בעלוויו, וואשינגטאן
יש לברר ההלכה אם יש חשש שהש"ץ יעמוד בבימה מוגבהת במזרח ביהכנ"ס [מדובר שבנו ביהכ"נ חדש בימה ארוכה לאורך כותל המזרחי שמעליו הארון קודש ועמוד התפלה].
א. גמ' ברכות י, עב, ואמר רבי יוחנן משום ר' אלעזר בן יעקב אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל שנאמר "ממעמקים קראתיך ה'", תניא נמי הכי לא יעמוד אדם לא ע"ג כסא ולא ע"ג שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל לפני שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' וכתיב "תפלה לעני כי יעטוף" וברש"י "דרך עניות" ע"כ.
ומבואר בזה לכאו' ב' דינים: א) החפצא דתפלה צריכה לבוא "ממעמקים" ולכן לא יתפלל במקום גובה. ב) מצב הגברא בתפלה צריך להיות בביטול וממעמקים כי אין גבהות לפני המקום. וב' המ"ד הם ב' דינים שונים לכאו'1.
והבית יוסף ריש סימן צ כ' "וכ' ה"ר מנוח שאם כוונתו להשמיע לצבור אפילו ע"ג כסא וספסל מותר, וכ"כ בס' אהל מועד וכ"כ רבינו הגדול מהרי"א ז"ל, והכלבו בשם רב מתתיה וכ"כ רבינו ירוחם בשם רב חנוך גאון וכ"כ ה"ר דוד אבודרהם אצל חזרת ש"ץ התפלה".
ומבואר בזה טעם ההיתר - שהוא כדי להשמיע לציבור ומכל הספרים שציין הב"י מצוי אצלי ספר אבודרהם, ושם מפורש "מכאן נהגו שהש"ץ עומד בתיבה להשמיע לרבים ולהוציא מי שאינו בקי. ואע"פ שאמרו אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, טוב הוא זה המנהג שאלמלא כן לא שמעו מרב הקהל המתאספים בביהכ"נ".
וכן נדייק בשו"ע סי' צ ס"א "המתפלל לא יעמוד לא ע"ג מיטה וכו' אלא אם כן היה זקן או חולה או שהיה כוונתו להשמיע לציבור".
ב. המגן אברהם שם ס"ק ג כ' "ועכשיו נהגו שהמקום שהש"ץ עומד הוא עמוק משאר הבית הכנסת משום ממעמקים קראתיך ה' וכ"כ האגודה, ואפשר דמשום הכי אמרינן בגמ' בכל דוכתא יורד לפני התיבה וכו'" ע"ש. ולכאו' מדויק הוא בגמ' "אל יעמוד במקום גבוה אלא במקום נמוך", שלא רק שולל הגבוה אלא מחייב שהמקום יהי' נמוך.
לפי"ז ייצא לכאו' דביהכנ"ס עם רצפה שטוחה מקיר לקיר דבין כך א"א לש"ץ לקיים ה"מעמקים" יותר לו לעמוד ע"ג מקום גבוה, כי מצד החפצא דתפלה אין כאן ממעמקים ומה מגרע, - ע"ז מוסיפה הברייתא עוד דין שגם מצד הגברא צ"ל "ממעמקים" באופן שאין גבהות לפני המקום. ואז אם הבחירה היא בין רצפה שטוחה לבימה גבוהה וודאי שיעמוד על הרצפה השטוחה, דסוכ"ס מקיים ממעמקים2.
[בסגנון אחר: מצד החפצא דתפלה "ממעמקים" הו"ע חיובי שיבוא ממקום נמוך מצד הגברא בתפלה "ממעמקים" הו"ע שלילי לא לעמוד במקום גבוה].
ג. והנה בהיתר של ש"ץ כותב רבינו הזקן (שוע"ר שם) "וכן ש"ץ שצריך להשמיע לצבור מותר לו לעמוד ע"ג מקום גבוה, אפי' ע"ג כסא וספסל, ואין בזה משום גבהות כיון שכוונתו בזה כדי להשמיע לצבור" ואח"כ מעתיק מנהג הנ"ל מהמגן אברהם. עיי"ש.
ולכאו' מזה שמדייק וכותב "ואין בזה משום גבהות" ולא רק כדברי הפוסקים הנ"ל שהוא היתר כדי להשמיע לציבור, ייצא דבמקום שהביהכ"נ שטוח, ואין מדריגה יורדת להש"ץ (כפי שראיתי בביהכנ"ס המהר"ל בפראג), כך שמצד החפצא דתפלה אין דין "ממעמקים", יוכל הש"ץ לעמוד על הבימה ג"כ. כי כנ"ל בש"ץ שכוונתו שישמעו הציבור אין חיוב "ממעמקים" גם מצד הגברא, כי "אין בו משום גבהות", וע"י בב"ח שם שג"כ כתב ע"ד לשון אדמוה"ז "דכיון שלא עלה במקום גבוה אלא מפני שהצורך הביאו לכך שיעלה לשם א"כ אין בזה משום דמראה גבהות לפני המקום" עיי"ש עוד.
ולהעיר ג"כ במגדל עוז על הרמב"ם בהלכה זו (הל' תפלה פ"ה ה"ז) כותב "וגם נהגו בכל הקהלות להתפלל ש"ץ בבמה ובמגדל, כן הורה ר"מ ז"ל מקוצי בר"ה".
(-לא נכנסנו לפרטים כששיעור הבמה הוא שיעור בית שחלק רשות לעצמו ומותר וכו').
1) ומדויק קצת מהרמב"ם ריש פ"ה מהל' תפלה "שמונה דברים צריך המתפלל להזהר בהם ולעשותם, ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין, ואלו הן כו' ותקון המקום" בהמשך לזה כותב בה"ו "תקון המקום כיצד יעמוד במקום נמוך", ורק בה"ז כ' "לא יעמוד אדם במקום גבוה שלשה טפחים או יותר ויתפלל", ומבואר מזה, דהוא דין במעשה התפלה ואופנה, שבחפצא דתפלה ג"כ דין מקום "ממעמקים", וראה ג"כ שוע"ר ריש סימן צ.
ומדויק שיסודו הוא "החיוב", והוא שיעמוד במקום נמוך. ורק בהלכה שלאח"ז מוסיף שלא יעמוד במקום גבוה היינו "השלילה", ואכ"מ.
2) ואפשר עוד לדייק, דהמ"ד הראשון כותב אל יעמוד אדם וכו' למ"ד השני הלשון הוא לא יעמוד אדם וכו'. וידוע החילוק ש"אל" הוא לשון בקשה ו"לא" הוא לשון ציווי (ראה בארוכה בספר ביאור שמות נרדפים, רש"א ורטהיימר, עמ' לט). ובהנ"ל מבואר דזה שהחפצא דתפלה צריכה להיות ממעמקים אינו לעכב רק בקשה אם אפשר ואם לא עשאם אין מעכבים, אבל ה"לא יעמוד" מצד הגברא שלא יהי' בגבהות לפני המקום הוא ציווי ואזהרה כי איך תתקבל תפלתו והוא בגבהות ח"ו. ודו"ק.
Download PDF