נסתפקתי מה הדין כשעושה קידוש במ"א עם מזונות - במקום סעודה, ואח"כ בא לבית ועושה קידוש עבור בני הבית אם צריך "לדאוג" אודות ברכה אחרונה על הקידוש השני משום שלא נהנה מהיין לשום מטרה ויצטרך לברך ברכה אחרונה? כוונתי ב"לדאוג" היינו, או שישתה רביעית (ולא רוב רביעית), או שישתה יין בתוך הסעודה, (ובמילא מוציא עם ברכת הקידוש את השתי'), או שישתה רק קצת ואלו היוצאים בקידושו יגמרו השיעור.

והנה, חכם א' רצה להביא ראי' ש"אין צריך לברך ברכה אחרונה מביה"נ (בשו"ע והובא בסדר ביה"נ פרק ד' סעיף י"א שכותב שם שעל כל משקין ששותה קודם הסעודה צריך לברך אחריהם קודם הסעודה חוץ מן היין שאין דרך לברך אחריו קודם הסעודה, אפילו אין בדעתו כלל לשתות יין בתוך הסעודה, ע"כ. אך לדעתי אם מקדש לאחרים הרי"ז דומה להבדלה, שבסעיף אח"ז כותב, אבל המבדיל על היין, ולא הי' בדעתו כלל לשתות יין בתוך הסעודה, צריך לברך אחריו, הואיל ואינו מתכווין לפתוח תאות המאכל אלא למצוה בלבד, ע"כ והרי גם כאן כוונתו הוא רק למצוה בלבד.

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.