בקשר לבירור שנדפס בנושא "ברכת הגומל על טיסה פנים-ארצית" ('התקשרות' גיליון תרסו עמ' 16):

במכתב הרבי לר' יצחק הוטנר (ז"ל)1, לאחר שניצל משבי ביד המחבלים שחטפו את המטוס שטס בו והחזיקו את הנוסעים בעיר זרקא שבירדן בחודש אלול תש"ל, כתב הרבי: "לתשובתו הרמתה . . ויהי רצון שיקויים בזה 'הודו לה' גו'2, ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון על-גבי הים - הרי כל ד' העניינים3 היו בזה...".

וצריך ביאור מה כוונת הרבי בביטוי "ולדידן", הרי למנהג האשכנזים כפסק האחרונים4 ואדמו"ר הזקן5, מברכים גם על כל נס ולא רק על אותן ארבעה.

ובנושא טיסה - דעת הרבי6 שצריך לברך עליה, גם מי שלא טס על-גבי הים והמדבר, בהתאם לדעה זו. והוסיף, "דאפילו לדעה הראשונה [שמברכים רק על אותן ארבעה ותו לא] אווירון הנוסע מעבר לים הרי הוא גם-כן בסוג 'יורדי הים', דמאי נפקא מינה...".

הרי זה הוא לא רק "לדידן". ואולי הכוונה בהתאם לאמור בקטע זה, שלפי דעת הרבי - גם הספרדים צריכים (לפסוק שצריך) לברך, כאמור.

1) אג"ק כ"ק אדמו"ר זי"ע כרך כו עמ' תפה. וש"נ לשיחות קודש תש"ל ח"ב עמ' 495. וראה אודות קשריו עם הרבי בס' שמן ששון מחבריך ח"א עמ' 160.

2) מזמור זה, תהילים קז, נאמר על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה וצריכין להודות לה' (ראה ברכות נד, ב).

3) יורדי הים (כמצויין במכתב), הולכי מדברות (זרקא היא במדבר), חולה (כנראה גם מזה סבל) וחבוש בבית-האסורים (שבי).

4) ב"ח, ט"ז, לבוש ואליה רבא.

5) סדר ברכת הנהנין פי"ג ה"ז.

6) לקוטי שיחות חי"ב עמ' 152.