בין בדיעבד ללכתחילה

בגליון שעבר (תשצח - ע' 101 ואילך) דנו כמה בדברי אדה"ז בדין כתיבה וציור, הדברים התייחסו להערות הרב שדב"ל שיחי' בגליון תשצז ע' 41 שהעיר על הסתירה (כמו"כ הסתירה קיימת ברמב"ם) בין סי' שב ס"ה "הצר צורה בכלי אפי' מקצת הצורה הרי עשה מקצת גמר הכלי וחייב אף שהציור מצ"ע אינו חשוב מלאכה מ"מ עכשיו שהכלי נגמר ונגמר ע"י נחשב למלאכה שחייב משום מכה בפטיש" לבין סי' שמ ס"י "הרושם רשמים וצורות בשטר וכיו"ב כדרך הציירים רושמים חייב משום תולדות כותב".

- ולכאורה הרי בסי' שב הציור חייב מצד מכה בפטיש, ואילו בסי' שמ מצד תולדות כותב?

עוד העיר על הסתירה בין דברי אדה"ז בדין מחיקת אותיות על מאכל שבסי' שמ ס"ד וסי' שמג ס"י וסי' תנח ס"ח פוסק רבינו ששבירת אותיות שעל עוגה אסור משום מוחק ובסי' תס ס"ז וס"ט כותב רבינו שאע"פ שאסור לעשות ציורים של חיה ועוף לפי שהוא שוהה עליהן לציירן בכל זאת: "אם עבר ועשה ציורין על המצות מותרות באכילה אם לא שהה בציורן שיעור חימוץ ואפילו לכתחילה אדם יוצא בהן ידי חובתו". ולכאורה מדוע אין כאן חשש מחיקה? והרשדב"ל תירץ שיש הבדל בין אב לתולדה וכבר העירו שדבריו דחוקים ותמוהים לחלק בכך.

והנה בענין השאלה השניה, לדידי לא הבנתי איזו קושיא יש כאן. בשלמא בסי' תנח שמדבר בדין ומנהג אפיית ג' מצות מיוחדות לליל הסדר שצריכים לפי המנהג (מצד ג' עשרונות של תודה) ודין לחם משנה (וכידוע שהם שני דינים עיין בלקו"ש חי"ב) - ג' מצות, הרי ברור שמדובר באפיית מצות שלימות כמבואר שם בסעיף יב ועוד, לכן מתאים שם להביא שלא יעשו הסימנים באותיות "כי צריך לשברם ביו"ט ויש אוסרים לשבור עוגה שיש בה כמין אותיות".

אך הלא בסי' תס מדובר מדין היסודי של חמץ ושימור, אם לא קיים חשש חמץ במצות אלו, או אם לא הפקיעו חכמים מצות אלו מלצאת ידי חובתם בהן משום חסרון שימור. ועל כך אומר אדה"ז (עפ"י הברייתא בפסחים) שיוצאים ידי חובתם. והאם אדה"ז מדבר כאן לכתחילה ממצות שלימות בכלל, שמא מדובר כאן במצות שבורות? הלא מדובר כאן רק בדיעבד, העיקר שמצות אלו כשרות מעיקר הדין ויוצאים בה כזית מצה שמחויבות בה מדין התורה בלילה זה. ובכן אין כאן שום ראיה שמתיר לכתחילה לאכול מצות מצויירות שלימות ביום טוב.

(מלבד זאת יש לעיין ולדון אם יש למישהו בליל פסח רק מצות שיש בהן אותיות מה עליו לעשות? ולכאורה יש לעיין אם יש לשבור המצות ע"י גוי כי זהו שבות במקום מצוה ויל"ע בזה).

ציור על הכותל ועל "השטר"

והנה בגליון שעבר ע' 102 יישב הרש"ז שיחי' שתי השאלות הנ"ל עפ"י דברי האבנ"ז או"ח סי' קע"ז שמבאר על פי לשון הרמב"ם בפרק י"א הלי"ז "הרושם רשמים וצורות בכותל וששר וכיו"ב כדרך שהציירים רושמים הרי"ז תולדה דכותב" - "דכי אמרינן דצורה חשיב כתיבה היינו דוקא בכותל אבל בכלי הוה מכה בפטיש כמפורש ברמב"ם פ"י הט"ז פי"א הלי"ז".

היינו שבכך מיישב סתירת הרמב"ם. וכך כבר מבואר במרכבת המשנה על הרמב"ם להר"ש מחעלמא (ציין לכך הר' קאפח בהערותיו), ולפי"ז - שעל הכלי אין דין ציור רק על הכותל - מיושבת הסתירה בשני פסקי אדה"ז שבסי' שב ושמ, וכן מיושב גם שאין דין מחיקת ציור שעל מצות, כי ציור הוא רק על כותל.

והנה מלבד שדיוק זה נופל על פי הגירסא שבכל הכת"י ודפוס קדמון (שכבר ציין לכך הרשדב"ל) שבמקום כותל נאמר שם "כוחל" (שהוא חומר לציור כלשון הידוע כמכחול בשפופרת) - עוד צע"ג אם רביה"ז סבירא ליה בכלל חילוק זה:

דהנה ז"ל רבינו בסי' שמ: "הרושם רשמים וצורות בשטר וכיוצא בהם כדרך שהציירים רושמים חייב משום תולדות כותב". הרי שרבינו משמיט בכלל את מלת "הכותל" שברמב"ם שממנה הדיוק של האבנ"ז! והאמנם שקיים עוד שינוי בין הרמב"ם לרבינו, שרבינו כותב "בשטר" במקום שהרמב"ם כותב בששר, והרי לכאורה מכך ניתן הי' להסיק שרק חייבים בציור על שטר?

אך ראה בגליון תשצז שכבר תמה הרשדב"ל על שינוי זה, ומבאר שהתקשה רבינו בדברי הרמב"ם שמביא שאסור לצייר "בששר", כי הלא מבואר בשוע"ר (סי' שכ סכ"ה) מדברי הרמב"ם (פ"ט הלי"ג) "אין איסור מן התורה אלא הצובע בצבע המתקיים אבל צבע שאינו מתקיים כלל כגון שהעביר ששר או סרק על גבי ברזל ונחושת וצבעו פטור שהרי עתה מעבירו לשעתו ואינו צובע כלום", הרי שששר אינו דבר המתקיים, וכיצד אפוא יתחייב בכתיבה שצריכה להיות מדבר המתקיים כמבואר בסי' שמ, ולכן שינה רבינו מ"בששר" ל"בשטר", עכתו"ד.

ברם במח"כ דבריו צע"ג לענ"ד, וכי יחדש ויחליף אדה"ז גירסא בגלל קושיא? ועוד, חילוף מלת "בשטר" מ"בששר" תמוה ביותר, כי הלא רבינו הזקן ממשיך, בלשון הרמב"ם, שזהו "כדרך שהציירים רושמים" וכי איפה שמענו שציירים מציירים ורושמים בשטרות!? (ודוחק עצום מאין כמותו לפרש ש"בשטר" היינו בד מיוחד שציירים מציירים עליו תמונות, כי מה זה קשור לשטר? ולמה לא כתב רבינו "נייר") ועוד, כיצד יפרנס הרמב"ם עצמו סתירה זו? ועוד למה השמיט בכותל?

והנה עצם הסתירה אם "ששר" הוא דבר שאינו מתקיים או לאו הרי לענ"ד אינה סתירה כלל כי בסי' שכ (והרמב"ם בפ"ט שם) כתב שצובע בששר על ברזל ונחושת שאינו מתקיים בהם, אך על חומרים אחרים, כמו על עץ ואבן וסיד הוי שפיר דבר המתקיים, (כמו שרואים במוחש שמיני צבעים שונים לא נדבקים על חומרים כמו זכוכית ודברים חלקים כמו נחושת מבריקה וכיו"ב, ואילו על דברים כמו עץ, אבן ונייר הוא נדבק היטב).

ולפיכך אילולי דמסתפינא הייתי אומר שטעות נפלה כאן בהדפסה, ובמקום "בשטר" צריך אכן להיות "בששר" והתחלף ט' במקום ש' - דבר קל מאד בכתב-יד שש' וט' דומות זל"ז.

ואכן רבינו השמיט אל נכון מלת "בכותל", כי לא מובן כלל מדוע דוקא על כותל ולא על דבר אחר אסור. (וכעת עם חשיפת הכת"י מתגלה היטב שרוח הקודש הופיעה בבית מדרשו של רבינו כי לפי הכת"י אין כאן שום ענין לכותל דוקא).

ואם כנים אנחנו הרי ברור שהחילוק של האבנ"ז אינו שייך כלל לדברי רבינו. ולענ"ד מחוורתא לחלק כפי שחילק הרשדב"ל בפשטות בין מקצת צורה לצורה שלימה וזה לענ"ד פשוט ובהיר ביותר (ודיוקו של הרש"ז נגד חילוק זה, קלוש ביותר לענ"ד).

דעת המשנה ברורה

והנה דברי המ"ב בסי' ש"מ לא זכיתי להבין כלל. מה שמסביר בפי"א שהרושם רשימה בכותל או בששר ... חייב משום כותב" שהכוונה - עפ"י הירושלמי "הצר צורה הראשון חייב משום כותב והשני חייב משום צובע" - לרשימת הציור טרם שצובעים אותו שאז חייבים רק משום כותב וכשצובעים אותו חייבים משום צובע, תמוה מאד דהלא הרמב"ם ברור מללו שרושם רשימה "בששר" והלא מבואר בפ"ט הלי"ג שציטטנו אותה לעיל ש'ששר' מין צבע הוא! (ורק מפני שצובעים אותו על נחושת וברזל אינו מתקיים) ובמיוחד לפי הגירסא "בכוחל"!

- וצ"ע, וי"ל הרבה אך רשמתי רק קצת מדוחק הזמן.