כותב הרמ"א (יו"ד סי' רסה סי"א): "ונוהגין להדר אחר מצוה זו, להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו. ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה, דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת".

ובגליון תתס (עמ' 64 ואילך) דן הרב מרדכי פרקש שיחי' אודות סנדק בברית של מבוגר, כשהנימול שוכב על המיטה והרופאים מסביבו, המוהל עושה את עבודתו הק', ואילו הסנדק עומד על יד או בראש המיטה, מבלי לאחוז בנימול (ויש מרימים את ראש הנימול בשעת הברית). ונשאלת השאלה, האם יש לזה גדר סנדק - הנקרא גם 'בעל ברית' - שהשתתפותו במניין פוטרת את אמירת תחנון, וכן שאר ההלכות המבוארים בשו"ע, וכמו כן הסגולות של הסנדק המבוארות בכו"כ מקומות, האם שייכים לסנדק כזה?

דעתו שם נוטה לומר שאינו נחשב לסנדק, כיון שהוא מסייע שאין בו ממש. ראה שם בארוכה, ומה שהביא משו"ת 'חתם סופר' או"ח (סי' קנח-ט ועוד), ובגליון תתסא הוסיף לבאר בזה.

אמנם מסתבר שאין לדייק בלשונות הפוסקים בענין זה, שכתבו "לתפוס התינוק", "בחיקו" וכיו"ב, שהרי דברו חכמים בהווה, ובזמנם היה דבר שאינו מצוי כלל למול אדם מבוגר.

ולכאורה יש מקום להביא מקור שגם הסנדק הנ"ל יש לו גדר סנדק. וזה לשון 'כללי המילה' לר' יעקב הגוזר1 (עמ' 66)2 תחת הכותרת "טעם המצוה לבעל ברית", נאמר:

"ומנין לו לב"ב שעושה מצוה במה שתופס הנער בחיקו למול? אבל יש ללמוד מממרא, תמצא בב"ר3: למה נקרא שמו ממרא? רבי עזריה בשם רבי יודא אומר: שהמרה פנים4 באברהם, שאמר הקב"ה לאברהם שימול, הלך ונמלך בשלשת אוהביו. ענר אמר לו: כבר אתה זקן בן צ"ט5 ותצ(ט)ער את נפשך. אשכול א"ל: למה אתה הולך ומסריח6 עצמך בין שונאיך. א"ל ממרא: וכי לא עמד לך אלהיך בכבשן האש, ברעבון, במלכים, והדבר הזה שאמר לך למול אין אתה שומע לו? אמר לו הקב"ה: נתת לו עצה למול חייך איני נגלה אל אוהבי אלא בפלטין שלך ואתה תהיה עמו שותף בברית, הה"ד7 וירא אליו ה' באלוני ממרא. מכאן לבעל ברית שזוכה במצות מילה ע"י שנעשה שותף לברית מילה...".

והנה ודאי שממרא לא החזיק את אברהם על ברכו כשנימול, ובכל זאת מציין ר' יעקב הגוזר אותו, ואת שכרו שקיבל, כמקור למעלתו הגדולה של הסנדק. הרי שכל מי שעוזר למצות מילה, הן בגופו והן בעידודו הרי הוא נחשב כסנדק.

ולמה יגרע מי שתורם מכספו הוצאות הברית של המבוגר? לפי האמור ברור שגם הוא נחשב כסנדק עם כל המעלות וכו' הקשורות בזה.

לפי האמור ודאי שגם הרב והשליח ששיכנע את היהודי המבוגר לזה ליכנס בבריתו של אאע"ה הוי כסנדק.

1) אינני יודע באיזה תקופה חי, אבל משמע שהוא מזמן הראשונים.

2) נעתק ב'ספר הברית' של הרב משה בונם פירוטינסקי, נ.י. תשל"ג, עמ' שיא ב'לקוטי הלכות'. להעיר: הספר הזה הנו ליקוט נפלא בכל מה שקשור להלכות המילה, אלא שאינו מסודר כ"כ. רגלים לדבר שרוב ספרי המלקטים על הל' מילה מבוססים עליו.

3) בראשית רבה פמ"ב, ח עם שינויים.

4) "העיז פנים לנגדו והחזיקו למול" (רש"י על המדרש, והועתק גם ב'מתנות כהונה').

5) במדרש: בן ק'. ויותר מדויק כבפנים, שהרי "אברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו" (לך יז, כד).

6) במדרש: ומסיים [כנראה מלשון: סימן].

7) וירא יח, א.