בהמשך להנדפס בגליון העבר (ע' 65) ואילך, יש להוסיף: בתורה שלימה לפ' בשלח במילואים ס' טז מביא: בשו"ת הגאונים שער תשובה סי' רפז' בשם רב כהן צדק ז"ל: "ואוחזין [בפסח] מצה שלימה וחצי שהוא פרוסה ומניח פרוסה בתוך שלימה ומברך המוציא עליהן, ואח"כ לוקח אחת מהן שירצה ומברך על אכילת מצה, דהא אנו חייבין לבצוע על שתי ככרות ביו"ט, וכיון דיו"ט איהו בוצע על שתיהן, ואעפ"י פרוסה אחת מהן, היינו משום לחם עני, ושתי ככרות קרי להן, שהרי אמרו חכמים לא הי' יורד מן להם לישראל ביו"ט וכיון שלא הי' יורד נעשה יו"ט כשבת וחייב לבצוע על שתי ככרות". ע"כ.

[אבל האם יש ללמוד מזה שפרוסה מצטרפת ללח"מ רק בליל פסח משום לחם עני, או גם בשבת ויו"ט, מועתק בזה משו"ת משיב דבר - להנצי"ב - סי' כ"א]: "שתי ככרות [בשבת] לאו דוקא שלימות אלא מצוה מן המובחר, ובאם יש לו רק שתי פרוסות יבצע עליהן לקיים החיוב דלח"מ. ומובא זה גם בבדי השולחן לקצוה"ח סי' פ"ב סוסק"ה".

להנדפס בגליון הנ"ל ההפרש בין חובה למצוה (מן המובחר), יש להוסיף דוגמא נוספת משו"ע אדה"ז סי' רמ"ב בקו"א סעיף ב': "ומה שהזכירו דגים בגמרא בכמה מקומות היינו למצוה מן המובחר ולכן מי שאין ידו משגת פטור . . וכיון שכן הוא אין דמיונו עולה יפה מהידור מצוה עד שליש [בנוגע לאתרוג] דהתם אתרוג הראשון מחויב הוא לקנות חיוב גמור, לכן צריך להוסיף וכו'. ועד"ז מצינו בכמה הלכות.

לע' 66 שם בשולי הגליון להערה **) - כמובן שהשאלה היא רק באם רוצה לאכול גם מפרוסת חיטים, איך עליו להתנהג וכו'. כי באם אינו רוצה לאכול מפרוסת חטים אינו צריך לצרפה (שו"ע אדה"ז סי' קס"ח סעיף ב'. סדר ברכה"נ פ"י סעיף ב').