דומ"צ קהילת ליובאוויטש – לונדון, אנגליה
בגליון א'כו נסתפק הר"א שי' אלאשוילי במסקנת אדמו"ר הזקן על חישוב שעות אשמורות הלילה, האם הד' שעות של כל אשמורה הן שעות זמניות או שעות. שבמהדו"ק (סי' א ס"ח) כתב אדה"ז שמחלקים לשלוש את השעות מן תחילת הלילה עד סוף הלילה. ואילו במהדו"ב שם "פוסק אדה"ז כדעת הזהר (ר"פ ויקהל), שלעולם מחלקים את הלילה לשתים עשרה שעות שוות . . ". והיינו שמסביר שבלילות החורף הארוכים, הרי תחלת הלילה שייכת עדיין ליום העבר, והלילה מתחילה רק בו' שעות שוות לפני חצות. וכן הוא אף לענין סוף הלילה, שהשעות שלאחרי ו' שעות מן חצות, שייכות הן ליום הבא. אלא שלפי זה – מקשה שם – איך נפרנס דברי רבינו הזקן בסדר תקון חצות, שהוא נאמר עד אור הבוקר בלבד?
ולהבהרת הנושא אעתיק לשון הזהר (ח"ב קצה, ב):
"ואי אתוספן שעתי בליליא, אינון שעתי דמתוספאן דיממא אינון, ולא אתחשיבו מליליא בר תריסר דאינון דילה . . "
כלומר שהשעות הנוספות על י"ב שעות בלילות הארוכים עולות בחשבון שעות היום. שלפי זה מסתבר שבלילות הקצרים של הקיץ, יתחשבו משעות היום להשלים שעות הלילה. ועל זאת תמה הרב הנ"ל למה מורה אדה"ז בסדר תקון חצות שנמשך זמנה רק עד אור הבוקר, דלכאורה בקיץ הי' לו לימשך עד שש שעות מן חצות הלילה?
אכן המעיין בזהר שם יראה ב'נצוצי אורות', שהחיד"א מביא שהרמ"ז דייק בזה שהזהר מדגים רק בלילות ארוכות, לא בימים ארוכים ולילות קצרות, וז"ל:
" . . אבל לילות הקצרים לא יתפשטו תוך היום, כי ישראל גוברים בהשכמתם לבית הכנסת, ובזה ישתקו המלאכים מלאמר שירה . . "
ומבוארים איפוא גם דברי אדה"ז, למה בימות הקיץ אין עת הרצון של תקון נמשכת יותר מן אור היום. והיינו שגם בימות הקיץ מתחלת האשמורה הראשונה שש שעות לפני חצות הלילה, ושעתיים לפני חצות מתחלת האשמורה התיכונה, ובכל זאת האשמורה השלישית אינה נמשכת שעה שש בבוקר. והיינו לפי שבנ"י כבר משכימים לביהכ"נ עוד לפני זה, ובמילא ניתקה האשמורה השלישית של המלאכים טרם גמרה.
[ואם יקשה המקשה, שבמדינות הצפוניות שתחלת היום בקיץ מוקדמת מאד, לפי זה מושבתת שירת האשמורה השלישית כליל, ואף האשמורה התיכונה אינה נגמרת? אך הרי הרמ"ז אמר מילתא בטעמא, מחמת השכמת בנ"י לביהכ"נ. והרי אף במדינות הצפוניות, לא נשתנו טבעי בני אדם, והמשכימים בקיץ אינם מקדימים להשכים לפי ערך הקדמת עלות השחר בתקופה זו].
נ.ב. לבירור ג' האופנים בחישוב עת חצות לילה, זה של המג"א, בשעות זמניות או שוות, הפנה אותי הרב אלאשוילי לס' שלחן הזהב להרש"ב שי' פרידלאנד (חיש, תש"ע), ע' 23 ואילך. ספר זה מתמקד על ד' סימנים הראשונים של שו"ע אדה"ז, לבחון ההבדלים בין מהדו"ק למהדו"ב.
Download PDF