שליח כ"ק אדמו"ר בקלן, גרמני'
בגליון תשע (ע' 79) מבאר הר"מ פרקש מה דינו של ציבור שאינם שומרי שבת, שמקבלים שבת לפני הזמן, האם היחיד שאינו מתפלל עמהם נגרר אחריהם ואסור בעשיית מלאכה או לא.
ומביא שעפ"י מ"ש בסי' רסא סעי' ד משמע שצריכים לקבל על עצמם איסור מלאכה בכדי להקדים קבלת שבת, ובאינם שומרי שבת הרי חסר בקבלה. ואח"כ מביא מסי' רסג סעי' טז שאם הקדים יחד להתפלל ערבית של שבת חל עליו קבלת שבת למרות שהוא אינו רוצה לקבל השבת, ולפי"ז גם באינם שומרי שבת ע"י תפילתם יש קבלת שבת.
ויש להוסיף בזה שבקו"א רסג ו מבואר שיש בזה סתירה, שבפשטות "בקבלת שבת ברצונו תליא מילתא", ובהכוונה שהוא רוצה לקבל עליו איסור מלאכה של שבת, וכמבואר בסי' רסא סעי' ד, ובסי' רסג סעי' יז, ועוד. וע"ז מעיר כ"ק אדה"ז שזה סותר להדין בסי' רסג סעי' טז הנ"ל שיחיד המתפלל ערבית דשבת, חל עליו שבת גם אם אינו רוצה לקבל שבת שמשמע שגם בלי כוונה חל שבת, ונשאר בצע"ג לדינא.
מבואר מזה שממקורות הנ"ל אין להכריע השאלה האם היחיד נגרר אחר הציבור או לא שהרי צ"ע אם קבלת שבת תלוי ברצון המתפללים או על עצם התפלה (ובאמת מל' כ"ק אדה"ז נוטה, שצריכים רצון).
וגם מ"ש באגרות משה ושו"ת באר משה שדין גרירת הציבור הוא רק כשעושים זה לשם שמים שלא יבואו לידי מלאכה, אבל לא כשמקדימים לקבל שבת רק בקיץ, צ"ע קצת מנ"ל הא. הגם שבמקרה של השש תקיעות שתקעו בערב שבת (שבת לה,ב) שהוא המקור לדין זה, הי' זה בכדי לא ליכשל בחילול שבת, אבל מנ"ל שפרט זה של קדושת שבת הוא לעיכובא, ובמרדכי ספ"ב דשבת שר"י בר מרדכי פסק שהיחיד נגרר אחר הציבור לא הזכיר שזה צ"ל לקדושת שבת רק הגר"א באג"א מוסיף "שבסתם הי' זה בקהל שנתכוונו למצוה לקדושת שבת" וצ"ע.
אבל להלכה כבר כתב הר"י פרקש בצדק שאם רוב יהודי העיר לא מגיעים לבית הכנסת אין היחיד נגרר אחר הבית כנסת שהרי אין כאן קבלת רוב הקהל*.
*) וראה גם גליון הקודם ע' 78. המערכת.
Download PDF