ברוקלין נ.י.
כמדומה הנהגת אנ"ש כשמתפללים בבית הכנסת שמתפללים בו בנוסח אשכנז - את הקדושה כולה אומרים בנוסח אדה"ז (כולל גם 'נקדישך' ו'כתר').
דהנה נפוצה ההוראה דכשמתפללים בביהכ"נ שמתפללים בו בנוסח השונה מנוסחו "פשוט כשמתפלל לעצמו יחזיק בהנוסח שלו" (ל' אג"'ק חי"ד עמ' צא. וכ"ה בכמה אגרות, כנסמן באג"ק חי"ט עמ' א'). ו"המקום לספק הוא רק באם עליו לעבור שם לפני התיבה כשליח צבור" (אג"ק חי"ד שם. ועוד). וראה ס' המנהגים עמ' 2).
ויש לעיין בדין אמירת 'נקדישך' ו'כתר' שבקדושה עפ"ז. דהנה מהמקורות לפס"ד הנ"ל הראה מקום (באג"ק חי"ד עמ' צא ועמ' שצא) לשו"ת משיב דבר להנצי"ב סי"ז. ושם העלה דבכה"ג תפילת לחש יאמר בנוסחו הרגיל, אבל הקדושה חייב לומר בנוסח הצבור (וכ"פ בשבילי דוד או"ח סקפ"ה; שו"ת שיבת ציון ס"ה; שו"ת אג"מ או"ח ח"ב סכ"ג; ועוד). ודלא כהנהגת אנ"ש הנ"ל.
והגם דאין הכרח דמסכים באג"ק שם עם כל פרטי הפס"ד בשו"ת משיב דבר, ובפרט מדכתב שם באג"ק חי"ד עמ' שצא שלא עיין בפנים התשובה דהנצי"ב שם ("ואינם תח"י") - מ"מ טעמא בעי להנהגת אנ"ש הנ"ל, מכיון דמבואר בכמה פוסקים הנ"ל, דכל נוסח הקדושה שאומרים בקול רם, חייב לומר כנוסח הצבור.
ואולי י"ל ע"פ עיון ביסוד סברת הפוסקים הכותבים שחייב לומר נוסח כל הקדושה כנוסח הצבור, דה"ה משום ד"אסור לשנות ממנהג המקום מפני המחלוקת"(שו"ת משיב דבר שם) ומשום דאם יאמר 'נקדישך' ו'כתר' כמנהגו הרי הוא כאומר קדושה ביחיד, ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה (שבילי דוד שם), דאמירתה דנוסח הקדושה היא מחמת הצבור "שהוא בעצמו לא הי' יכול לומר כלל דאין אומרים קדושה ביחיד" (אג"מ שם).
והנה בנוגע ליסוד דברי הנצי"ב הנ"ל, מבואר באג"ק שם דכבר העלה בפס"ד להצ"צ (רבם של אנ"ש) חאו"ח סי' רל"ו דלא שייך בשינוי נוסח התפלה משום לא תתגודדו (ויל"ע אם המבואר בפס"ד שם דומה ממש לאמירת נוסח הקדושה). ובאשר לטעמו דס' שבילי דוד הנ"ל, כתב בשו"ת יביע אומר ח"ו ס"י ובשו"ת יחוה דעת ח"ג ס"ו דאין דבריו מוכרחים, שעיקר הקדושה הם הפסוקים "קדוש" ו"ברוך" ו"ימלוך" והשאר הקדמת דברים בעלמא ואינם מכלל חובת הקדושה, ואם כן גם אם יאמר כנוסח שנהגו בו אבותיו לא נחשב כאומר קדושה ביחיד, כיון שהפסוקים שהם עיקר הקדושה שוים לכל ישראל. (אבל עיין בשו"ת אג"מ שם).
ונראה דכ"ד באג"ק שם מדהביא (שם ובספר המנהגים שם) קס"ד אם מותר אפי' לירד לפני התיבה ולהתפלל בנוסח שלו ולא של הצבור, ע"פ מעשה רב מהר"ן אדלר ובעל ההפלאה שעברו לפני התיבה בנוסח ספרד ובני המנין התפללו נוסח אשכנז כמ"ש בשו"ת חת"ס חאו"ח סט"ו. ואמירת (רק) נוסח הקדושה ה"ה מכ"ש מהנ"ל.
[אבל מדאתינן להכי אולי י"ל דנימוקם של רבותיו דהחת"ס בהנהגתם הנ"ל משום שהיו גדולי העיר והכל סומכים על דעתם, ומסתמא מתרצים (כעין מ"ש בשו"ת אבנ"ז חאו"ח סכ"ט), וא"כ צ"ע מהו הראי' משם לנדו"ד].
Download PDF