רב ומו"צ בבארא פארק, ומחבר ספרי 'נטעי גבריאל'
בגליון תתמ (עמ' 96) הבאתי מספר המנהגים שכתב "מתחילין בברכת שהחיינו כשהלולב בידו אחת והאתרוג בידו השנית, ובסיום הברכה מחברין אותם". וכתבתי אשר כתב לא כהסידור ששם כתב "ויקח הלולב תחלה בימינו ויברך, אח"כ יקח האתרוג בשמאלו".
ובגליון תתמא (עמ' 84) תירץ המתרץ אשר יש הבדל בין ברכת "על נטילת לולב" לברכת "שהחיינו.
אמנם בסידור הרב התניא, בדינים שלפני הלל, כתב: "ויקח הלולב תחילה לבד בימינו ויברך, ואח"כ יקח האתרוג בשמאלו". ע"כ. ואינו מזכיר כלל לחלק בין ברכת הלולב לברכת שהחיינו.
מוכח בהדיא, שדעתו היא שיברך שני הברכות בלולב לבדו, ואחרי שני הברכות יקח האתרוג וינענעו. ואין לומר שהרב מדבר רק מברכת הלולב, שהרי הסידור הוא הלכות פסוקות, ויכתב לבן חמש למקרא.
ורק האדמו"ר מוהרש"ב חידש, שלפני ברכת שהחיינו לוקח האתרוג בידו השנית, ובסיום הברכה מחברים אותם (כמובא בהיום יום - ט"ו תשרי: "הורה אאמו"ר שיתחילו ברכת שהחיינו כשהלולב בידו אחת והאתרוג בשני'" - משמע שזוהי הוראה של האדמו"ר הרש"ב ולא היתה נהוגה לפני"ז). וא"כ החידוש אינו מבואר בהסידור, ומצאתי כעין זה בסידור 'מעגלי צדק'.
ומי שדעתו רחבה יבאר יותר.
Download PDF