בשו"ע אדה"ז סי' רעא סע' ג וזלה"ק: "יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום עיין סי' תכ"ח), אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה, לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו, וכבר נתבאר שלכתחילה יש לו לקדש מיד בבוא מבה"כ מבעוד יום".

ולא זכיתי להבין דברי אדה"ז "וכבר נתבאר כו", דהנה לכאורה מקורו של ה"כבר נתבאר" הוא בהסעיף הקודם (סע' ב) [וכן צויין בהוצאה החדשה של שו"ע אדה"ז עם מ"מ], ושם: "מצוה מן המובחר לקדש סמוך לתחלת כניסתו בכל מה שאפשר, ואף אם יצא מבה"כ מבע"י יש לו לקדש מיד...". נמצא דמצוה מן המובחר לקדש סמוך לכניסתו אפי' אם יצא מבה"כ מבע"י, וכאן (בסע' ג) כתב אדה"ז ש"לכתחילה יש לו לקדש מיד בבואו מבהכ"נ מבע"י", ומשמע שלכתחילה יש לבוא מבהכ"נ מבע"י ולקדש אז, ולכאורה הו"ל לאדה"ז למימר יש לו לקדש מיד כו' אפי מבע"י?

כמו"כ צריך להבין כוונת אדה"ז בדברים אלו, דמפשטות לשונו נראה - אשר אדה"ז בא להחזיק את היש נזהרים בכתבו אשר כבר נתבאר שיש לקדש מבע"י ולא בשעה שביעית, אך באג"ק כ"ק אדמו"ר נשי"ד חלק י"ג עמ' קכ (נדפס ב'שערי הלכה ומנהג' ח"א עמ' רסח) כתב כ"ק אדמו"ר: "מש"כ שבאה"ק ת"ו אין נזהרים בזה, הנה אם הוא מנהג מקובל שם, י"ל הטעם שמלכתחילה לא קבלוהו (והרי גם בשו"ע שם דייק בלשונו: יש נזהרים כו' וכבר נת' שלכתחילה יש לו לקדש מיד כו' - אף שלפעמים יהי' זה בשעה הנ"ל)". ומשמע מפורש, שבה"כבר נתבאר" בא אדה"ז לשלול היש נזהרים, וא"כ אינה מובנת תיבת מבע"י, דהל"ל "כבר נת' שלכתחילה יש לו לקדש מיד בבואו מבה"כ", ותו לא, והי' מובן כמ"ש רבינו, שאף כשמגיע בשעה שביעית, ומה מוסיף אדה"ז בתיבת מבע"י.

(ואולי נאמר, דכוונתו שמשמע בסע' הקודם שיש לו לקדש מיד כשמגיע אפי' מבע"י, ומזה מובן שכ"ש כשמגיע בשעה שביעית, אך מזה שלא כתב אדה"ז תיבת "ואפילו" מבע"י, משמע דאין זה כוונתו). ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.