בעניין אמירת קדיש יתום בערב שבת (בתפלת קבלת שבת לאחר מזמור שיר) ישנם כמה דעות למי שייך אמירת קדיש זה. דלכאורה מצד אחד מי שיש לו יארצייט ביום שישי הוא אמור לומר קדיש זה מכיון שלפעמים עדיין מתפללים תפלת קבלת שבת עוד בזמן יום שישי, ומצד שני מי שיש לו יארצייט בשבת אמור לומר קדיש זה, מכיוון שזה שייך כבר לתפלת ערבית (קבלת שבת) של ערב שבת ולכן מי שיש לו יארצייט בשבת אמור לומר קדיש זה.

והנה כתב על זה המג"א (סי' קלב, סק"ב), וז"ל: "וקדיש שאומרים בערב שבת אחר מזמור שיר ליום השבת הוא לאבלים, אם לא שהיארצייט הוא בחברה של קבלת שבת, והכל לפי המנהג", עכ"ל.

וה'באר היטב' על אתר כתב על זה ב'משנה ברורה', וז"ל: "וקדיש שאומרים בערב שבת אחר מזמור שיר ליום השבת הוא לאבלים אם לא שהיארצייט הוא בחברה של קבלת שבת, ו'בכנסת יחזקאל' שם כתב "דהיארצייט שהיה לו ביום ו' אין לו שייכות רק האבלים עם היארצייט שהוא בשבת יטילו גורל".

ולפי דבריו לכאורה מובן בפשטות שקדיש זה שייך לאחד שיש לו יארצייט בשבת, ואין לזה קשר ליארצייט של יום שישי, ואולי כוונתו מפני שזה שייך לתפילת ערבית של ערב שבת.

והנה בהלכות שבת (סי' רסז, ב) כתב אדה"ז, וז"ל: "ונוהגים להקדים תפלת ערבית יותר מבימות החול ונכון הוא להקדים קבלת שבת בכל מה שאפשר רק שיהא מפלג המנחה ולמעלה", ולכאורה מצד אחד רואים לפי דברי אדה"ז שאם מקדימים את תפלת ערבית כל כך, עד כדי שזה לפני צאת הכוכבים הרי זה לכאורה שייך ליום שישי (אפילו שמצד תוכן התפילה היא שייכת לערב שבת – היינו, קבלת שבת, אבל הזמן שייך ליום שישי) ולכאורה מי שיש לו יארצייט ביום שישי אמור לומר קדיש זה.

ואולי אפשר לומר מצד שני כדברי רבי יהודה ש'מפלג המנחה' ואילך הרי הוא זמן של לילה, וא"כ אפילו שמתפללים קבלת שבת מוקדם הרי זה שייך כבר ליום שבת, ולכן מי שיש לו יארצייט בשבת יצטרך לומר קדיש זה.

וראיתי עוד כאלה שהביאו בספרים דעות שונות, ורצו לחלק שזה שתלוי באיזה שעה מתפללים קבלת שבת ולפי זה ידעו מי אמור לומר קדיש זה, שכאשר יתפללו מוקדם יהיה שייך הקדיש ליום שישי, ושיתפללו מאוחד יהיה שייך לשבת.

אמנם אי אפשר לומר כך מכיוון שתמוה מאוד לומר שכל פעם יבדקו מי אמור לומר קדיש זה לפי השעות וכו' דבר שלא מצינו בשו"ע ובפוסקים, ועל כך בא לבאר ב'מחצית השקל' שכתב, וז"ל: "ר"ל, שיש לו יארצייט בשבת, משא"כ אם היה לו יארצייט בערב שבת אין לו שייכות לקדיש של מזמור שיר ליום השבת שהוא שייך לשבת, אף לדידן דאמירת מזמור לא הוי קבלה עד אמירת ברכו (כמ"ש מג"א סוף סי' רסא) מ"מ אמירת המזמור שיר שייך לשבת דווקא, אחר זה ראיתי שכן כתב גם בתשובת כנסת יחזקאל".

משמע שגם אם מתפללים מוקדם בכל זאת שייך קדיש זה למי שיש לו יארצייט בשבת, אך לכאורה עדיין צריך לעיין במקרה שמתפללים ממש מוקדם (לדוגמא: עשרה בטבת שחל ביום שישי מקדימים מאוד להתפלל מעריב כדי לא לצום בשבת, עד כדי שאומרים קריאת שמע לאחר הקידוש שוב כדי שזה יהיה קריאת שמע לאחר זמן של לילה) האם גם אז מי שיש לו יארצייט ביום שישי לא יצטרך לומר קדיש זה, או שאז (ובמקרים דומים – כמו שמתפלל לא בבתי כנסת חב"דיים) יצטרך לומר קדיש זה, מכיוון שבמשך היארצייט עדיף לומר כל קדיש יתום.

*) הערה זו נכתבה לרגל יום היארצייט השלישי של אבי הרב לוי ע"ה - שחל ביום יט' מנחם אב.