מעשה הגיע לידי לאחרונה, באברך צעיר שזכה להתקרב לאחרונה לתומ"צ,ואביו (ומשפחתו בכלל), אינם שומרים לע"ע, ופסק לו רבו שאינו צריך לכבד את אביו מפני שדינו כאפיקורס.

והנה שאלה זו היא נוגעת הלכה למעשה לאלפים ולרבבות בדור זכאי זה, אשר רבים מעמי-הארץ מתיהדים (כמארז"ל[13] "כל הכופר בע"ז נק' יהודי"), וגם לברר דעת כ"ק אדמו"ר בעניין זה.

פסק הרמב״ם (פרק ו׳ מהלכות ממרים, הי"א) ״אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו, ראהו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו". והביאו להלכה המחבר (יו"ד סי' רמ סי"ח) שחייב הבן לכבד אביו רשע.

אבל הרמ״א כתב שיש אומרים שפטור הבן מלכבד אב רשע, וזו שיטת הטור, ע"פ דברי הגמרא (ב"מ סב, א) שחייב הבן להחזיר רבית שירש מאביו בגלל כיבוד אב רק כשעשה אביו תשובה לפני שנפטר, ועם לאו אין האב נחשב כ"עושה מעשה עמך" והבן פטור מלכבדו.

ובשו"ת מהרי"ט ווייל (תשובה ע"ו אות ה') הביא מרבו ר' יונתן אייבשיץ שהגמ' בב"מ מדבר כשכבר מת האב בלא תשובה אבל כל עוד שהוא חי שמא הרהר בתשובה כדין המקדש על מנת שהוא צדיק גמור שמקודשת שמא הרהר תשובה (גמ' קדושין דף מ"ט ב').

ואפילו לפי שיטת הטור שאין חיוב לכבד אב רשע, יש לומר דשאני היום שצריך למשוך האב בחבלי עבותות אהבה, ע"ד פסק החזון איש (הל' שחיטה סי' ב סוף ס"ק טז) שהיום שיש חולשה בענין האמונה בכללות הדור, הרי כש"מורידים ואין מעלין" בן אדם רשע, הרי זה "בעיניהם [של אנשי הדור] כמעשה השחתה ואלמות ח"ו . . ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת".

ואע"פ שלא מצאתי שהרבי מדבר על נושא זה בפרטות, הרי על פי שיטת הרבי שהיום אלו שאינם שומרי תו"מ בכלל אינם רשעים אלא תינוקות שנשבו בין העמים הדין פשוט ואין זקוקים לכל הנ"ל, וז"ל: "ואעפ"כ בדורנו זה, וואס רובם ככולם פון די וועלכע מ'דארף מקרב זיין צו ידישקייט זיינען אין גדר פון 'תינוק שנשבה לבין העכו"ם' דארף מען געפינען דרכים צו דערגרייכן כל אחד ואחד מישראל" (לקוטי שיחות ח' כ"ו ע' 131).

ולכאו' עד"ז בנדו"ד בוודאי הבן צריך לכבד האב לא רק מפני שיטת הרמב"ם הנ"ל, אלא בעיקר כדי לקרב האב לאביו בשמים, ולא ח"ו לרחק אותו והנלווים אליו.

[13]) מגילה יג, א.