בגליון ב' (ש"פ נח) עמ' 48 העיר הר' א.י.ס. שליט"א, דהנהגת כ"ק אדמו"ר - מפי השמועה - להסיר מכסי הפח כשהפקק מחובר לחלק התחתון, ועם פתיחתו לראשונה, נפרד חלק ממנו ונשארת מעין טבעת על גבי צואר הבקבוק.

והעיר הר' הנ"ל דצ"ע, מדוע אין איסור להסיר המכסה, משום סתירה לדעת אדה"ז סי' שי"ד סעי' א', שסתירת בנין גמור אסורה בכלים, וגם צ"ע מדוע זה לא נקרא תיקון כלי, כדברי ה"מנחת שלמה" להגרש"ז ז"ל.

ולהעיר, שאף שלדעת כמה פוסקים, אכן אסור לפתוח מכסה פח מבקבוק בשבת, הרי לדעת הרבה פוסקים, מותר בפירוש להתיר פחים הנ"ל. וראה בזה שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' מ"ה, יחוה דעת ח"ב סי' מ"ב, שו"ת להורות נתן ח"ז סי' כ"א, קנין תורה ח"ד סי' ל"ד, ובשו"ת אבן ישראל ח"ב סי' שי"ז.

נמצא שהנהגת רבינו - אם נכונה היא השמועה - מתאימה לשיטות פוסקים אלו.

ולגופא דהענין מדוע זה לא נקרא בנין וסתירה בכלים, הנה בשו"ת אבן ישראל (להרה"ג פישער) הנ"ל, מאריך להסביר, דלפי דעת כל הראשונים איסור בנין וסתירה בכלים, שייך רק אם נתכוון לעשות כלי, ואם אין כוונתו לעשות כלי מותר. ואפילו להני ראשונים דמפרשי דשובר אדם את החבית מיירי דוקא במוסתקי - והמחבר סבר כוותייהו מצד חומרא דאיסור שבת – היינו רק משום גזירה שמא יתכוון לעשות כלי, אבל כלי דלא חייס עלייהו לא גזרינן בהו שמא יתכוון לעשות כלי.