בהמשך להדו"ד שהי' לאחרונה אם להניח טו"ת קודם איזה מקומן או לאחר, כדאי להביא מש"כ בכתבי הרח"א ביחובסקי, (נ"י תש"נ) עמ' רלב וז"ל:

"טעם על מה שנוהגין רוב אנשים לא להניח טלית ותפילין רק אחד איזהו קודם הודו, יש ליתן טעם גם לשיטתם דהנה בשו"ע רבינו בסי' א' מה"ת סעיף ט' שא"צ לומר פ' קרבנות מעומד כמו הכהן שהי' עובד מעומד, מאחר שהוא איננו כהן העובד אלא שבקריאתו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב לו הכהן עכ"ל.

"ובמה"ק בסי' א' סי"ד כתב צריך לומר פ' הקרבנות מעומד וכן מזמור לתורה דוגמת הקרבתן שהיתה מעומד עכ"ל. ורואים אנו ב' דיעות חלוקות, ודיעה אחת סוברת שמעלה עליו הכתוב כאילו הוא המקריב, והא דהוא אינו כהן זהו חסד עליון שגם מישראל מקבל הקרבן הזה (וכמו שבבמה מותר זה).

"אבל כל מה שביכולתינו לעשות שיהי' דוגמת ההקרבה צריכים אנו לעשות לפי דיעה זו, והנה בזבחים דף יט, א אמר רבי אמי תלמוד ערוך הוא בידינו תפילין חוצצות (למהוי יתור בגדים) ובמסקנא דיד חוצצות, וא"כ לא הי' על הכהן בעת הקרבת הקרבן תפילין של יד, וכן הוא ברמב"ם הל' כלי המקדש ה"ו אין הכהן יכול לעבוד בתפילין של יד שהרי חוצצת אבל של ראש אינה חוצצת ואם רצה להניחם בשעת העבודה מניח עכ"ל.

"והטלית בודאי לא היה מניח כי יתור בגדים הוא, וע"כ יש מקום לאותם שאומרים קרבנות בעמידה וכן מזמור לתודה בעמידה שפוסקים כמה"ת שא"צ לומר קרבנות ומ"ל בעמידה והכאלו הקריב הוא על בעל הקרבן, א"כ להם יותר טוב ללבוש טו"ת בתחלת מה טובו, ועמ"ש בהגהות על סי' תו"א בדף ט' ע"ב על שורה י"ז להכריח שיטה של המניחים בתחלת התפלה".