בגליון א'כב כתבתי אודות ההגהה המסתורית שבשוע"ר סו"ס קפח, ובגליון א'כג השיב עלי הר' מ.צ., ושוב התכתבנו ונראה שהצדק עמו, ודפח"ח, ועל כן אמרתי להעלות הדבר על הגליון בקצרה:

בסוף הסימן הנ"ל מביא אדה"ז ספיקו של המג"א בסו"ס רסג, במי שאמר "המבדיל בין קודש לחול" באמצע סעודה שבת שנמשכה למוצ"ש, אם יאמר 'רצה' בברכת המזון. ובאמצע הדברים כותב אדה"ז כך: "(ולפי מ"ש כאן אין כאן ספק דלא גרע מהזכרת ראש חודש)".

וכתב הרב הנ"ל שדברי המוסגר מוסבים על דברי המגן אברהם כאן. (ולפי זה, מקום מוסגר זה אינו בה'פנים', כי אם בהגליון, בהמשך להציון להמג"א בסימן רסג). והיינו, שבקטע שלפני זה מביא אדה"ז שיטת המג"א כאן (בסי' קפח) שבמוצאי שבת שהוא ראש חודש יזכיר רק של ראש חודש, ולא של שבת (אלא שלמעשה מכריע אדה"ז כהט"ז, שמזכיר את שניהם). ובהמשך לזה, כשמביא מה שמסתפק המג"א בסי' רסג בדבר אמירת 'רצה' אחר שאמר 'ברוך המבדיל', כותב אדה"ז שלפי דברי המג"א כאן בסי' קפח, אין מקום להסתפק. כי לדעת המג"א שהזכרת ר"ח של עכשיו סותרת להזכרת השבת שחלף, כל שכן ש"המבדיל בין קודש לחול" מהווה סתירה לאמירת 'רצה',

וה'כל שכן' של אדה"ז בזה היא לא רק מפני סדר הדברים (יעו"י באה אחר 'רצה', ו'המבדיל' אמר קודם 'רצה'), כי אם שענין ר"ח בעצם אינו סותר השבת, כי יתכן שר"ח יחול בשבת, ורק במקרה זה חל ר"ח ביום ראשון. ואילו "המבדיל בין קודש לחול" מבטא שקדושת השבת כבר הלכה ממנו, ואיך יאמר אח"כ "רצה . . ביום השבת הזה"?!

(ומ"מ למעשה, אחרי שהכריע אדה"ז כהט"ז, שבר"ח שחל במוצ"ש אומר 'רצה' ויעו"י, ואינו רואה בזה סתירה, נשאר עדיין להסתפק בספיקו של המג"א בסי' רסג, אם אמירת 'המבדיל' מבטל ממנו אמירת 'רצה'. ובמאמרי הראשון בזה הבאתי נימוקים לצד הספק שלא תהווה סתירה, ע"ש).