אדה"ז בשו"ע או"ח סימן קיד בסעיף ו פוסק בימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם אם הזכיר טל אין מחזירין אותו, שכשם שהגשמים מביאים חיים לעולם כך הטל מביא חיים לעולם.

ובסעיף י' פוסק "המתפלל ואינו יודע אם הזכיר גשם אם לאו עד ל' יום חזקה מה שהוא למוד הוא מזכיר, מכאן ואילך מה שהוא צריך הוא מזכיר, לפיכך אם מסופק בימות החמה אם הזכיר מוריד הגשם עד ל' יום בחזקת שהזכירו כמו שהיה רגיל כל ימות החורף וצריך לחזור.

ובימות הגשמים צריך ג"כ לחזור עד ל' יום".

וצ"ל מדוע בימות הגשמים צריך לחזור הרי הוא הזכיר כפי שהיה רגיל עד עתה לומר מוריד הטל ונפסק בסעיף ו שיצא י"ח?

ואפשר לומר שלזה אדה"ז ממשיך לכתוב ובמדינות אלו שאין מזכירין טל בימות החמה והרי כל ל' יום הוא בחזקת שלא הזכיר לא טל ולא גשמים.

היינו שהמסתפק בימות הגשמים אם הזכיר מוריד הגשם אם לאו צריך לחזור, רק במדינות שלא מזכירים מוריד הטל, אבל במדינות שמזכירים בימות החמה טל, אין הוא צריך לחזור.

ולפ"ז דברי אדה"ז הם בהמשך לדבריו שנכתבו קודם. ובאים בתור נתינת טעם שהמסתפק צריך לחזור במדינות שאין מזכירין טל וכו', ולפ"ז נמצא דיתכן שצריך למחוק את האות ו' של ובמדינות כיון שזה המשך לפסק שלפנ"ז ולא בבא בפ"ע.

אלא שא"כ קצת קשה לשון אדה"ז בהמשך לשונו. "מן הסתם לאחר ל' יום א"צ לחזור שכבר נתרגל לשונו לומר כהלכה" וכו'. שהיה צריך לפתוח "אבל לאחרי ל'". ולא במילים "מן הסתם", שמשמע שהם המשך להתחלת דבריו של ובמדינות אלו שאין מזכירין טל. ובעצם ה"ובמדינות אלו" המשך להמסתפק אם הזכיר בימות הגשמים. מוריד הגשם, שצריך לחזור מפני שבמדינות אלו אין מזכירין טל.

ולהעיר שמקורו של אדה"ז הוא מהרמ"א ושם נכתב במפורש והוא הדין לדידן דאין מזכירין טל בימות החמה אם נסתפק לו אם אמר מוריד הגשם בימות הגשמים כל שלושים יום חוזר דודאי אמר כמו שרגיל והרי לא הזכיר לא טל ולא גשם, ולאחר שלושים יום אינו חוזר דמוכח שבמדינות אלו, ולא בא בתור מקרא נוסף. אלא בתור המשך לפסק הקודם שהמסופק בימות הגשמים אם הזכיר מוריד הגשם חוזר במקומות שלא מזכירים טל. וא"כ אולי צריך למחוק את האות ו' של ובמדינות. ובוודאי יעירו בזה וכו'.