דומ"ץ קהילת חב"ד לונדון, אנגלי'
בסידור תהלת ה' עם הדרכות וכו' באנגלית (Annotated Version) נהגו להדגיש באופן בולט כל דבר שאין אומרים כי אם בהזדמנות מסויימת. ובמהדורה הראשונה של סידור זה (תשס"ג?) בסליחות לתענית צבור (עמ' 450) הורו לדלג הקטעים או"א, אשמנו, סרנו שלאחר "שמע קולנו". במהדורה מאוחרת ניתוסף לשורת המדולגים גם קטע 'הרשענו', זאת בעקבות הידיעה שכן נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע בהיותו ש"ץ, לדלג גם קטע זה.
הקס"ד כן לומר הקטע 'הרשענו' היתה, שהרי לא אמרוהו עדיין בסדר תפלה זה. אכן י"ל שדבר השמטת קטע זה כבר מבואר בהוראות כ"ק אדמו"ר זי"ע. דהנה בסדר סליחות שלפני ראש השנה לפי מנהג חב"ד – שסידר הרבי – נכלל גם סדר הסליחות לצום גדלי'. אך לפי שאין מנהגנו לומר סליחות הללו לפני התפלה, כי אם לאחר תפלת שמונה-עשרה ונפילת אפים, לכן מורה הרבי כמה שינויים, ומהם שיש לדלג 'אשמנו', ומציין בהערה דהיינו על פי המבואר בפרי עץ חיים (שער הסליחות ספ"ח) שאין להתודות באותה תפלה כי אם פעם אחת. (כל זה במכתב הרבי המופיע בסליחות ע"פ מנהג חב"ד עמ' 151, ובס' המנהגים עמ' 53). דיוק זה הוא לאפוקי ממנהג אשכנז, שאומרים וידוי ג' פעמים בכל יום מימי הסליחות, לבד מעיו"כ, כמובא בשוע"ר סי' תרב ס"ג.
והנה מבנה הסליחות לפי מנהגנו מיוסד הוא על "מנהג ליטא רייסין וזאמוט" (כמצויין במכתב הרבי שם). ועיינתי בסליחות מנהג ליטא, והסדר שם בימי הסליחות, שלאחר 'שמע קולנו' אומרים: או"א, אשמנו בגדנו, סרנו, אשמנו מכל עם, ועדיין לא שבנו, אשמנו בגדנו, סרנו, לעינינו עשקו, ועדיין לא שבנו, אשמנו בגדנו, סרנו, הרשענו ופשענו, משיח צדקך. ואילו בסידור הסליחות לפי מנהגנו סידר הרבי: או"א, אשמנו בגדנו, סרנו, אשמנו מכל עם, ועדיין לא שבנו, לעינינו עשקו, משיח צדקך. והיינו שהשמיט אשמנו בגדנו [הב'], סרנו, ועדיין לא שבנו [הב'], אשמנו בגדנו [הג'], סרנו. ואף מוסיף להבהיר "אין אומרים הרשענו ופשענו" (ס' המנהגים עמ' 49). הרי די מפורש שיחד עם השמטתו הכפלת 'אשמנו' (מטעם הנ"ל) השמיט גם הקטע 'הרשענו ופשענו'.
ומובן איפוא שגם בסליחות לתענית צבור, מכיון שמדלגים 'אשמנו' לפי שכבר אמרו, כן יש לדלג 'הרשענו' הבא בהמשך אליו. שונה הדבר בסליחות שאומרים במשך יום הכיפורים, שבהם – גם במחזורים אחרים – אומרים 'אשמנו' פעם אחת בכל תפלה, ובהמשך אליו אומרים 'הרשענו', וזה נשמר גם לפי מנהגנו.
ומדי דברי, יש לעיין בטעם הסדר הנ"ל. כי הקטעים 'אשמנו מכל עם' ו'לעינינו עשקו עמלנו' הרי הם המשך אחד לפי הא-ב, ולמנהג ליטא אומרים אחרי כל אחד מהם "ועדיין לא שבנו" וגם מפסיקים ביניהם באמירת 'אשמנו'. ובסדר שלפי מנהג חב"ד, אף שמובן טעם השמטת 'אשמנו', אבל למה נפסק בין הקטעים 'אשמנו מכל עם' ו'לעינינו עשקו עמלנו' בקטע של 'ועדיין לא שבנו', ולמה לא נסדר לומר לפי הא-ב מהחל ועד כלה, ואח"כ יאמר 'ועדיין לא שבנו'. וילע"ע.