Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
Shiurim

ש"פ כי תבוא - תשס"ג

להורדת הקובץ

הלכה ומנהג

כניסה ל"טעמפל" רפורמי מפני "הפסד מרובה" [גליון]

הרב ברוך אבערלאנדער

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

בגליון תתסב (עמ' 62) דן הראי"ה סילבערבערג בנוגע כניסה ל"טעמפל" רפורמי, ודן בזה ע"פ דברי אדה"ז בשו"ע סי' רמד סי"ד: "שבמקום הפסד גדול לא גזרו על מראית העין", א"כ במקרה של הפסד המשפחה יש ג"כ מקום לומר שאין חוששין למראית העין בכניסה לטעמפעל.

הוא יוצא מתוך הנחה שאיסור הכניסה לטעמפעל קונסרבטיבי או רפורמי אינו רק מפני מראית עין, ומביא עד"ז משו"ת 'אגרות משה' או"ח ח"ב סי' מ, בלשונו של הראי"ה: "שיאמרו שהוא נכנס להתפלל במקום שאינו כשר".

רבני הונגריה: טעמפעל נחשב כ"בית אפיקורסות"

אמנם ליכנס לטעמפעל ישנו עוד סיבה לאיסור. בכרוז 'פסק-בית-דין' רבני הונגריה נגד הרפורמים שמשנים מנהגי ישראל "להתדמות ולהתחבר ולהתערב לשאר נימוסי דתות אוה"ע ולהחליש ולעקור ר"ל דת יהדות", שנחתם במיכאלוביץ בשנת תרכ"ו1, כותבים הם באות ז: "בתי כנסיות הנקראים קאהר שוהל2, מאחר שהוא בית אפיקורסות אסור לכנוס לתוכם כדאיתא במס' שבת דך קט"ז ע"א א"ר טרפון וכו' שאפילו אדם רודף אחריו להרגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית ע"ז ואינו נכנס לבתיהם של אלו וכו' . . אלו בתי כנסיות אשר כתבנו שאסור לכנוס לתוכם אין חילוק בין שאר ימים לשבת ור"ה ויו"כ, ואף אם צריך להתפלל עי"כ ביחידות".

מהר"ם שיק: איסור הכניסה מפני "דנטפל לעוברי עבירה"

אמנם הגאון מהר"ם שיק לא הסכים עם ההגדרה והאיסור הנ"ל, וכך הוא כתב3:

"...מה שכתב . . שבה"כ הנקראין קאהרשולען יש להם דין בית ע"ז, אני לא אדע איך אפשר לומר כן, וכי משום שהם משווים ומדמים נעשה מעשה ואין הקדש לע"ז, ואיך אפשר לומר בית שנעשה באיסור לשם ד' להתפלל לשם ד' נהי שאופן העשי' הוא איסור, וכי לשום כך נקרא בית ע"ז חלילה, לא ניחא למרי' לומר כן. ואם אמר אדם כן כדי להרחיק מהם, וכי היכא דלא לגררי בתריי' כעין דאמרי' בברכות ס"ג, וזה מותר רק לשעה, אבל לקבוע דין שאינו אמת אפי' לנביא מוחזק אין לשמוע, דלעמוד בפרץ ע"י דבר שאינו אמת אין לו קיום דשיקרא לא קאי.

ובע"ז נ"ב וברמב"ם בפ"ט מביאת מקדש קייל" דחוניו לאו בית ע"ז ואע"ג שבנאו באיסור להקריב בו קדשים בחוץ שעוברין עליו בכמה לאוין...

וגם הא דדהו4 בקאהרשוהלען שחוטאין לד' בברכותיהם ותפילותיהם, אפ"ה לדעתי הברכה ברכה ולא חשיב מצוה הבאה בעבירה5...

ונראה פשוט בשעה שמתפללין שם עם הקאהר ומעשים שלהם, בוודאי אסור לילך לשם, אע"ג דנראה דאיש ההוא אינו עובר על הלאווין, דלא מכווין ולא אפשר שרי, מ"מ אסור מה"ת להיות נטפל לעוברי עבירה, כדילפינן במכות ה, ע"ב דנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה.

ואפי' אם כבר התפלל ואינו הולך אלא לראות מעשיהם, נראה דאסור מה"ת, דכשם שברוב עם העובדים ד' הדרת מלך, ואי' ביומא דף עי"ן דאפי' בראי' בעלמא איכא משום ברוב עם הדרת מלך, הה"ד אם ברוב עם עושין עבירה איכא חילול השם טפי . . וכ"ש במקום שיש לחוש למראית עין או שאחרים ילמדו ממנו...

אמנם בשעה שמתפללין שם כמנהגי ישראל, אי רשאין אז להתפלל שם יש לדון. בוודאי היכא דמסייע עוברי עבירה בשום אופן או שיש בו מראית עין בוודאי אסור...

ולכנוס שם שלא לצורך תפלה עיי' בא"ח סי' רמ"ד סעי' ג' וסי' תקמ"ג דבית שנבנה באיסור בשבת או בחה"מ, נכון שלא יכנס אדם לשם, וא"כ הה"ד כאן שנבנה באיסור…"6.

'אגרות משה': גם על טעמפעל נאמר והרחק מעליה [ממינות] דרכה

והגאון ר"מ פיינשטיין כתב בזה דברים ברורים במקו"א7: "...ביהכ"נ של קאנסערוואטיוון לא יעשו מנין אף בחדר אחר, מכיון שפרסמו שהם חבורה שכופרים בכמה דיני התורה, והרחק מעליה דרכה נאמר במינים ומינות בע"ז דף י"ז ע"א, כי גם הכופרים בדבר אחד מן התורה נחשבו כופרים בתורה כדאיתא ברמב"ם פ"ג מתשובה ה"ל ודינם כמינים כדאיתא שם בה"ו...". ומשמע שאינו מקבל את דברי המהר"ם שיק האמורים, כי במקרה שמדובר שם, אינו מדובר בקבוצה שהכריזו על עצמם שכופרים בתורה, אלא ששינו מהמסורה כדי להדמות לעכו"ם8, אבל הקונסרבטיבים שנחשבים ככופרים שאינם מאמינים בתורה מן השמים וכו', בתי כנסיות שלהם נחשבים כבית של מינות שאסור ליכנס לשמה אפילו בנחש רץ להכישו, וכנ"ל.

ומה שהביא הראי"ה משו"ת 'אגרות משה' או"ח ח"ב סי' מ, שכל עיקר האיסור הוא רק: "שיאמרו שהוא נכנס להתפלל במקום שאינו כשר", הנה עיינתי שם ואין הנדון דומה לראיה. הרי שם אין הנידון על התפילה בביהכ"נ הקונסרבטיבי, וז"ל שם: "בדבר להתפלל בביהכ"נ שעיקרו נעשה שלא כדין, שהוא בלא מחיצה בין האנשים לנשים, אך יש באותו הבנין איזה חדר שייחדו עבור אלו שאין רוצים להתפלל שם שיתפללו בחדר ההוא שמתנהגין שם כדין אם רשאין לילך להתפלל שם", הרי מפורש שהשאלה היתה רק על תפילה בחדר הסמוך, וגם את זה הוא רוצה לאסור מדין מראית העין וחשד9, אבל תפילה בטעמפעל עצמו מאן דכר שמיה. וכיון שאיסור התפילה בטעמפעל אינו רק מפני מראית העין אלא מפני שהוא כבית מינות, א"כ ודאי שאין להתיר מפני הפסד המשפחה.

דין "בית אפיקורסות" רק בשעת התפילה

ומעניין שגם לשיטתו, הרי שלא בשעת התפילה יש מקום להתיר, וכך הוא כתב10: "ובדבר חתונה שתהיה בקאנסערוואטיווי טעמפל . . אם רב כשר יסדר הקידושין כדין התורה, אזי כיון שהחתונה היא אינה בזמן שבאים להתפלל שם ליכא איסור מדינא, שהרי אין מקום לחשוד שהולכין להתפלל שם, אבל לאדם חשוב אין לו לילך לשם אף באופן זה רק כשהוא צורך גדול ורק דרך מקרה שנזדמן כן". ביאור דבריו לכאורה: דין בית מינות חל על המקום רק בשעה שמשתמשים בו כבית של תפילה, אבל כשמשתמשים בו כאולם חתונות אין דינו רק כבית פשוט, וע"כ באמצע החתונה שאז הרי "אין מקום לחשוד שהולכין להתפלל שם" בעצם מותר להיות שמה באופן אקראי.


1) נדפס גם פרופ' יעקב כ"ץ 'הקרע שלא נתאחה' עמ' 94, ובספרו של הרה"ח בן ציון יאקאבאוויטש 'זכור ימות עולם' ח"א עמ' עו-עט, וצילום מס' 11 בסוף הספר.

2) הכוונה לתפילה עם חזן ומקהלה (מעורבת?), "כדי לדמות לדתות אחרות" (לשון המהר"ם שיק בתשובתו דלקמן בפנים אות ח).

3) באגרת לרבי הלל ליכטענשטיין מקאלאמיי, מי שהניח את היסוד וגם ניסח את 'פסק בית דין' האמור. מכתבו של המהר"ם שיק נשמטה משו"ת שלו, ונדפסה ב'ליקוטי שו"ת חתם סופר', הוצאת שטרן, לונדון תשכ"ה, סי' פב סעיפים ג, ז-י. דברים גם בתשובתו שנדפסה בקובץ 'צפונות' חוברת ו ע' צב ואילך. ומאמרו של מאיר הילדסהיימר, "רבני הונגריה ואסיפת מיכאלוביץ" ב'קרית ספר' כרך סג, חוברת ג, עמ' 941 ואילך.

4) דדנו?

5) גם בשו"ת 'ויען יוסף' או"ח ח"א סי' נה ס"ו הוא מסביר שמבחינה הלכתית אין תפלתו תועבה, דהרי "אף בבית עכו"ם שיש בו גילולים של ע"ז מותר בשעת הדחק להתפלל, עמ"ש בתרומת הדשן (ח"א סי' ו') הובא במג"א סי' צ"ד סקי"ד…", "אלא דכ"ז שייך קודם שאסרו גאוני הדור ליכנס לשם...".

6) כנראה שלזה הכוונה בשו"ת 'מהר"ם שיק' או"ח סי' עא: "והנה דין ביהכ"נ וקאהר הנ"ל כבר כתבתי בקצרה ואריכות במקו"א", ושם חזר על כמה מהדברים שנעתקו בפנים.

7) שו"ת 'אגרות משה' או"ח ח"ד סי' צא ס"ו.

8) ומעניין שגם בשעה שמכריז עליהם המהר"ם שיק שאינו בכלל ישראל, אין הוא מאשים אותם בכפירה. וכה הם דבריו (בשו"ת או"ח סי' שט, אות א וה'): "…כיון שעמדו ועשו להם בית תפלה, אשר אסרו לנו גאוני עולם נוחי נפש, כבר פרשו הם מכלל ישראל, ונעשו לכת אחרת…". וראה שם בתחילת דבריו: "…ובשפת חלקלקות הבטיח הפרעזידענט שלא יעשו כנגד התורה דידוע שהם עומדים על יסוה"ת. ומי פתי יאמין לאיש אשר תאוות נפשו מעוורים עיניו לחלל שבתות ולעבור על תורה ומצות…". אמנם הוא גם כותב שם: "ומהם שהעיזו פניהם לאמור שאינם מאמינים בתורת ה'…" ועצ"ע.

9) וראה גם 'אגרות משה' או"ח ח"ג סי' כה.

10) שו"ת 'אגרות משה' אה"ע ח"ב סי' יז.


תוכן הענינים
גאולה ומשיח   
- לע"ל כשהלוים ינחלו בא"י האם הערים קולטות   
לקוטי שיחות   
- ביאור המנהג דאין ישנים בסוכה   
- תשובה להנ"ל   
- הערות בלקו"ש   
- "שקר החן והבל היופי"   
אגרות קודש   
- שיטת ליובאוויטש: מיטנעמען יענעם מיט זיך [גליון]   
- שיטת ליובאוויטש: מיטנעמען יענעם מיט זיך [גליון]   
- הקזת דם [גליון]   
נגלה   
- הקישא דקידושין לגרושין   
- ביאור בדברי הראשונים בענין שו"כ ככסף   
- כסף ושטר צורך ביאה נינהו   
- שייכות כסף לקנין אישה   
חסידות   
- דיוקים במשל דמלך בשדה   
- בגדר רצון המוחלט בעצמותו   
- במהות החוקה דפרה אדומה   
רמב"ם   
- בענין וידוי בעבירות שבין אדם לחבירו   
- המקור שהאבל יעשה תשובה - עפ"י דעת הגר"א   
- דילוג על "ובספר חיים" בשביל עניית קדושה   
הלכה ומנהג   
- בעל שקיבל שבת לפני אשתו   
- אמירת הנוסח בעירוב תבשילין אם מעכבת   
- חובת השמחה בליל יו"ט לדעת אדה"ז   
- עמידה בתקיעות דמיושב   
- שיעור שתיית רביעית   
- כניסה ל"טעמפל" רפורמי מפני "הפסד מרובה" [גליון]   
- הבדלה בנער בר-מצוה [גליון]   
פשוטו של מקרא   
- רש"י ד"ה "הוא ובניו"   
- "ולעבדו בכל לבבכם"   
- נאמר בו "ויראת מאלקיך" - מתי?   
שונות   
- מהדורה החדשה של ספר החקירה של הצמח צדק   
- מנהג חסידים תורה הוא   
- שני דרכים בלימוד מס' אבות   
- תקיעת שופר להתלמד באדר"ח אלול [גליון]   

דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה