Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
Shiurim

חג הסוכות - תשס"ד

להורדת הקובץ

הלכה ומנהג

כניסה ל"טעמפעל" רפורמי [גליון]

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

רב ושליח כ"ק אדמו"ר - וועסט בלומפילד, מישיגן

בגליון תתסב (עמ' 62 ואילך) הבאתי דעת אדמו"ר הזקן מסי' רמ"ד סי"ד שבמקום הפסד גדול לא גזרו על מראית עין, והבאתי שם משו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' מ' שכניסה לטעמפעל של ה'רפורמים' אסורה משום "שיאמרו שהוא נכנס להתפלל במקום שאינו כשר". ועפ"ז כתבתי לומר שבמקרה שיש חשש גדול שאי השתתפות בבר מצוה בהטמפעל יגרום לפירוד גדול במשפחה (ז.א. הפסד המשפחה), יש סברא גדולה לומר שזה נחשב להפסד מרובה ולא חיישינן למראית עין. וכן עיין בשו"ת אג"מ אה"ע ח"ב סי' יז: "ובדבר חתונה שתהיה בקאנסערוואטיווער טעמפעל . . אם רב כשר יסדר הקידושין כדין התורה, אזי כיון שהחתונה היא אינה בזמן שבאים להתפלל שם, ליכא איסור מדינא, שהרי אין מקום לחשוד שהולכין להתפלל שם, אבל לאדם חשוב אין לו לילך לשם אף באופן זה, רק כשהוא צורך גדול ורק דרך מקרה שנזדמן כן. וא"כ גם מתשובה זו מוכח שכל האיסור של כניסה להטעמפעל הוא משום איסור מראית עין.

והנה בגליון תתסו (עמ' 56) הביא הרב ברוך שיחי' אבערלאנדער משו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' כא ס"ו בזה"ל: "ביהכ"נ של קאנסערוואטיווען לא יעשו מנין אף בחדר אחר מכיון שמפורסם שהם חבורה שכופרים בכמה דיני תורה והרחק מעליה דרכה נאמר במינים ומינות בע"ז דף יז. כי גם הכופרים בדבר אחד מן התורה נחשבו כופרים בתורה כדאיתא ברמב"ם פי"ג מתשובה ה"ל, ודינם כמינים כדאיתא שם בה"ו". וע"כ רצה להוכיח מזה שדעת רב משה זצ"ל שאסורים ליכנס בהם משום שהם נקראים בית של מינות. וממשיך שם להקשות עלי, שמה שאסר האגרות משה משום מראית עין, "הרי מפורש שהשאלה היתה רק על תפילה בחדר הסמוך כו', אבל תפלה בטעמפעל עצמו מאן דכר שמי' כו'.

והנה מלשונו משמע שחשד בי שהתרתי להתפלל שם (ח"ו). והאמת היא שלא באתי לומר שיש שום סברא להתיר להתפלל שם או אפילו לענות אמן, רק ששאלתי האם מותר ליכנס שם כדי לחלוק כבוד לאביו, אחיו וכו', כדי למנוע פילוג במשפחה.

והנה לפום ריהטא משמע שהיה לרב משה שתי שיטות בזה: דבאו"ח ח"ב ובאה"ע ח"ב משמע שאינו אסור אלא משום מראית עין, ובאו"ח ח"ד משמע שאסור משום "בית מינות", אבל לפי טעם זה ד"בית מינות" יקשה מדוע התיר רב משה לרב לסדר קידושין בתוך המקום שמיוחד להם להתפלל (ומה שרצה הרב ב.א. לחלוק ולומר "שלא נקרא בית מינות בזמן שאינם מתפללין", לא מסתברא כלל).

ונראה לומר בנוגע הענין של הרחק מעליה דרכה הנאמר במינים ומינות (עיין ע"ז יז, ב), דהנה איתא בשו"ע יו"ד סי' קנ' סעיף א' "מצוה להתרחק מדרך אלילים ד' אמות". ומשמע שהוא מצוה בעלמא, וע"כ סובר רב משה שבאופן קבוע אין עושין מנין שם אבל אינו אסור ליכנס שם דרך מקרה.

דהנה עיין בהסוגיא שם (ע"ז יז, א) הרחק מעליה כו' זו מינות ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות ועיין רש"י "והרשות זו שולטנות שנותנין עיניהם לבעלי ממון" כו'.

וא"כ, כמו שלמעשה הולכין לרשות במקום הצורך, כמו כן סובר רב משה שבמקרה בעלמא מותר ליכנס לתוך הטעמפעל.

ובנוגע מה שכתב הרב אבערלאנדער שרבני הונגריה חשבו הטעמפעל "בית אפיקורסות", הנה זאת למודעי שהם הלכו בשיטת החתם סופר, ובעיניו היה התנועה של ה"ריפורמים" כמו 'סרטן' ר"ל שצריך לחתכו לגמרי מהגוף, וכל פסקיהם של רבני הונגריה היה על רקע זה, וע"כ הם החמירו הרבה בכל הנוגע להריפורמים, ואיני יודע אם זה שייך לזמננו שרוב פוסקים מחשיבים אותם כתינוקות שנשבו.

ומה שהביא ממהר"ם שיק שאוסר ליכנס לטעמפעל משום שנקרא ניטפל לעוברי עבירה ע"י ראיה בעלמא, וע"ד הענין דברוב עם הדרת מלך שהוא בראיה בעלמא, הנה נראה שלא שייך זה לכאן, דהא אם נכנס לשם ואינו משתתף בהתפילות ואינו עונה אפילו אמן לברכותיהם, א"כ עי"ז מראה שאינו רוצה להשתתף בתפילתם, רק הוא נמצא שם כדי ליתן כבוד לאביו או אחיו, וא"כ אין שם איסור אלא משום מראית עין (ומשום האנשים שאינם יודעין שהוא אינו משתתף בהתפילות).


תוכן הענינים
גאולה ומשיח   
- ענני הכבוד לעתיד לבוא   
לקוטי שיחות   
- בעל שמחל על קינויו - לאחר סתירה   
- "כל מי שאינו בוכה בעשי"ת אין נשמתו שלימה"    
- "ויתן לו את עכסה בתו לאשה"   
- בין אדם למקום או בין אדם לחבירו   
- עתיד שמכריע את ההוה   
- בענין שינה בסוכה [גליון]   
- בענין שינה בסוכה [גליון]   
אגרות קודש   
- הגרלה משום אסמכתא   
- תנאים מן התורה בתפלה שאינה מצוה   
- "שיטת ליובאוויטש: מיטנעמען יענעם מיט זיך" [גליון]   
נגלה   
- גדר עדות בקידושין   
- קנין ואיסור בקידושין   
- פלוגתת הראשונים בדין תלוהו וקני   
- לשון "ומקנה" במיתת הבעל   
- קנין חליפין   
- שייכות כסף לקנין אשה [גליון]   
חסידות   
- מלך בשדה   
- "בקשות שבאמצע פסוקי דזמרה"   
רמב"ם   
- קטורת יום הכיפורים בבית שני - סביב חידושו של כ"ק אדמו"ר -   
- בענין וידוי ברבים   
- בדין וידוי בעבירות שבין אדם לחבירו [גליון]   
הלכה ומנהג   
- בטעם האיסור דאין מקדשין וכונסין אשה בשבת   
- גדר השמחה דר"ה- בענין אי אמירת הלל בר"ה והמסתעף -   
- אין שבת מכין ליום טוב   
- כניסה ל"טעמפעל" רפורמי [גליון]   
- כניסה ל"טעמפעל" רפורמי [גליון]   
- בעל שקיבל שבת לפני אשתו [גליון]   
פשוטו של מקרא   
- בפרש"י ד"ה ומשלם לשונאיו אף פניו    
- מפני מה נענש יעקב אבינו?   
- לא תחסום שור בדישו   
- בענין הערבות דבנ"י   
- ויראת מאלקיך [גליון]   
שונות   
- "ש"ס כת"י רבי סעדיה גאון"   
- שמו של הרבי זי"ע: מענדל בלי יו"ד   
- מנהגים שאין נוהגים בחב"ד   
- זהותו של רבי אליעזר הקליר   
- המהדורה החדשה של ס' החקירה [גליון]   

דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה