ר"מ בישיבה
בשיחת קודש ש"פ ויקרא פ' החודש ר"ח ניסן תשמ"ה (סל"ז) הקשה הרבי בנוגע לנבואת יחזקאל [שניבא בין בית ראשון לבית שני] אודות בנין ביהמ"ק וסדר הקרבנות וכו', דאה"נ דבפועל ידעינן דנבואתו קאי על בית השלישי כיון שנבואתו לא נתקיימה בבית שני, אבל מנין ידעו אז בזמן בית שני שנבואתו לא קאי על אותו הזמן? בשלמא בנוגע לצורת בנין הבית אפ"ל דכיון שהיו צריכים לרשיון המלכות, במילא אפ"ל שלא היו יכולים לבנותו כרצונם אלא כפי רשיון המלכות, אבל בנוגע לקרבנות הנשיא המבוארים בההפטורה דפ' החודש, (יחזקאל מה,יח): "בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר תמים וגו'" שבזה בודאי לא התערבה המלכות, מנין ידעו שזה לא קאי על בית השני?
ויש להעיר בזה ממנחות מה,א, דמקשה הגמ' על מ"ש שם בפסוק י"ט: "ולקח הכהן מדם החטאת וגו'" הלא עולה היא דבר"ח מקריבים עולה? א"ר יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה, רב אשי אמר מילואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה, תניא נמי הכי רבי יהודא אומר פרשה זו אליהו עתיד לדורשה, א"ל ר' יוסי מילואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה אמר לו תנוח דעתך שהנחת את דעתי עיי"ש, ופירש"י בד"ה רב אשי אמר: "אני אפרשנה, מילואים הקריבו והך נבואה דיחזקאל על בית שני נתנבאה שהקריבו מילואים" וממשיך רש"י דכשם שבימי משה הקריבו בימי המילואים בר"ח קרבן חטאת ה"נ הקריבו פר לחטאת בר"ח עיי"ש, הרי מבואר בזה דנבואה זו בנוגע לקרבנות הנשיא בר"ח ניסן אכן קאי על בית שני ולכן באמת הקריבום אז?
ולכאורה הי' אפשר לומר דפליגי בזה רבי יוחנן ורב אשי, דר' יוחנן דקאמר דפרשה זו אליהו הנביא עתיד לדורשה, סב"ל דנבואה זו קאי על בית השלישי ובבית שני לא הקריבו קרבנות מילואים, ורב אשי חולק עליו וסב"ל דקאי על בית שני ולכן קאמר דקאי על קרבנות המילואים בבית שני כמ"ש רש"י, ושאלת השיחה הוא לפי ריו"ח? אבל לפי"ז צריך לומר דגם ר' יהודא ור' יוסי שבברייתא פליגי בזה, וכיון דרבי יהודא אמר לר' יוסי תנוח דעתך וכו' משמע שהסכים לר' יוסי ונמצא ששניהם סוברים דהנבואה קאי על בית שני ושבאמת הקריבום אז?
ביאור בהגמ' מנחות לרש"י והרשב"א וכו'
אלא דבחידושים המיוחסים להרשב"א שם (נדפס בס' אסיפת זקנים) כתב וז"ל: מלואים הקריבו בימי עזרא, אינו ר"ל שנבואת יחזקאל היתה על בית שני שהרי על בית שני לא נתנבא שיהא אותו הבנין שכתב שהרי לא נעשה אותו הבנין בבית שני וגם הקרבנות לא נעשו בבית שני באותו הסגנון שנכתבו שיעשו אלא שעזרא ובוני בנין בית שני לקחו בבנין שבנו קצת מדוגמת בנין יחזקאל שעתיד להיות לע"ל וקצת מדוגמת בית ראשון, וכן אפשר שבקרבנות נמי לקחו קצת ממה שנכתבו ביחזקאל להיות לע"ל, וזהו אותו פר מלואים שהקריבו בימי עזרא שלקחו מקצת נבואת יחזקאל שהקריבו אותו פר למילואים ולא שעשו אותו כמו שנתנבא יחזקאל שלא עשו המתנות כמו שנבא יחזקאל כדפי' בתוס', אלא הקריבוהו למילואים כמו שהקריבו מלואים בימי משה, ומאי דקאמר ר' אשי מלואים הקריבו בימי עזרא צריך לומר דאין ר"ל דנתנבא על בית שני אלא ה"ק דאותו פר דקאמר יחזקאל שעתיד להיות הוא יהי' פר מלואים כמו שהי' בימי משה שהרי גם בימי עזרא בתחילת בית שני הקריבו מלואים כמו בימי משה, א"כ יש לנו לומר דאותו פר שנבא יהי' פר מלואים ולא לקשי לן מדם חטאת עולה היא משום דמלואים להוי עכ"ל. ועי' גם ברבינו גרשום שכ"כ דנבואת יחזקאל קאי על לע"ל והכוונה דכשם שהקריבו מילואים בימי עזרא כמו בימי משה, אף הכא יש לפרש דנבואה זו דקאי על לע"ל קאי על מילואים דלע"ל ולכן לא קשה למה כתיב חטאת.
ובשטמ"ק שם כתב: הקריבו בימי עזרא: "לאו דוקא שהרי כל אותן קרבנות ואותו בנין לעתיד, אלא אם זכו ישראל היו מקריבים אותו בימי עזרא", דלפי השטמ"ק נמצא דבבית שני באמת לא הקריבו קרבנות למילואים, אלא יקריבום בבית שלישי, והא דקאמר "בימי עזרא" הכוונה הוא רק שאילו זכו היו הקרבנות מתקיימים בימי עזרא.
ועי' גם רמב"ם הל' מעה"ק פ"ב הי"ד שכתב דכל שיעורי הנסכים האמורים בס' יחזקאל ומנין אותן הקרבנות וסדרי העבודה הכתובים שם כולן מילואים הן ואין נוהגין לדורות אלא הנביא צוה ופירש כיצד יהיו מקריבים המילואים עם חנוכת המזבח בימי המלך המשיח כשיבנה בית השלישי, ובלח"מ שם הקשה דדברי הרמב"ם דקאי על בית שלישי אינו כדעת רב אשי הנ"ל דקאמר דקאי על בית שני, גם בהט"ו שם כתב שגם בבית שני הקריבו קרבנות מילואים וכו' וזהו כרב אשי נמצא דדברי הרמב"ם סותרים זא"ז? ולכן ביאר שהרמב"ם מפרש דברי רב אשי דבאמת סב"ל דקאי הנבואה על בית שלישי והכוונה הוא דכיון דגם בבית שני הקריבו מילואים, מסתבר שכן יהי' גם בבית שלישי ולכן כתוב חטאת עיי"ש בארוכה, וזהו ככפירוש רבינו גרשום והרשב"א.
ועי' בס' ושב הכהן (מנחות שם) שהביא דברי הלח"מ והקשה עליו, ומ"מ מסיק ג"כ דמ"ש בהט"ו שקרבנות שהקריבו בימי עזרא היו קרבנות מילואים אין זה שייך להקרבנות דנבואת יחזקאל אלא כוונתו לקרבנות שמצינו בעזרא ו', דסב"ל להרמב"ם שהם היו קרבנות המילואים, ומקורו הוא מתמורה טו,ב, והוריות ו,א, דתניא כיוצא בו א"ר יוסי והבאים מהשבי בני הגולה הקריבו וכו' שעירי חטאת שנים עשר וכו' אר"י אמר שמואל על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו וכו', ומקשה והיכי מקרבי להו והרי מזידין הוו, אר"י הוראת שעה היתה, דבפשטות כוונת הגמ' שהי' הוראת שעה להקריב קרבן על ע"ז אף שהיו מזידין, אבל הרמב"ם פירש תירוץ הגמ' דהוראת שעה היתה שהיו קרבנות מילואים וכמ"ש דאין נוהגין לדורות, אלא דקרבנות אלו כיפרו נמי על ע"ז, אבל הקרבן הי' קרבן מילואים ולכן לא איכפת לן דהוה מזידין, וא"ש לשון הרמב"ם שכתב "הבאים מהשבי" דכוונתו לקרבנות אלו שבעזרא ו' שכתוב שם שהבאים מהשבי הקריבו, וכ"כ באור שמח וביד איתן שם.
אבל מלשון רש"י הנ"ל "דהך נבואה דיחזקאל על בית שני נתנבאה שהקריבו מילואים" משמע לא כהשטמ"ק אלא שכן הי' בפועל, גם משמע שלא כהרמב"ם ורבינו גרשום והרשב"א שהרי כתב שנבואת יחזקאל באמת קאי עלייהו.
קושיית השיחה לפי איזה שיטה
והנה לפי הרמב"ם ורבינו גרשום וכו' א"ש קושיית השיחה כיון דסב"ל דקרבנות המילואים שבימי עזרא אינם שייכים כלל לנבואת יחזקאל ונעשו באופן אחר כנ"ל קשה דמנא ידעו שלא להקריבם כמ"ש בנבואת יחזקאל? וכ"ש לפי השטמ"ק דמשמע דבימי עזרא לא הקריבו כלל קרבנות מילואים כנ"ל ודאי א"ש הקושיא, אבל לפי פירש"י הנ"ל בדעת רב אשי לכאורה לא קשה כיון דנקט דנבואה זו באמת קאי עלייהו ושלכן הקריבום אז.
והנה בנוגע לעצם הקושיא יש להעיר, דלכאורה כבר כתב התויו"ט בהקדמתו לס' צורת הבית וכן בהקדמתו למסכת מדות שהטעם שבבית שני לא בנו הבנין כולו ככל תבנית בנין יחזקאל, לפי שידעו ע"פ הנביאים שאין עתה עת הבנין ההוא, ומביא מ"ש רש"י בפרק מ"ג שם, ראויה היתה ביאה שני' של עזרא כביאה ראשונה של יהושע כו' שיהי' גאולת עולם אלא שגרם החטא ולא היתה תשובתם הוגנת, הנה שמן הדין הי' לבנות כך ושתהי' גאולתם גאולת עולם אילו זכו, אבל כשלא זכו לא היו רשאין לבנות זה הבנין כלל לפי שזה הבנין מיועד ומוכן דוקא לגאולת עולם, ולכן כשלא היו ראוים שתשרה השכינה ביניהם בבית שני לא היו רשאין לבנותו בדומה לו לגמרי אבל בנאוהו דומה במקצת ממנו אחרי שנבואתו היתה ראויה להיות בעת ההוא ושיהי' להם הכנה במקצת באם היו זוכים לעשות תשובה הוגנת עכתו"ד, וראה גם בס' יריעות שלמה הל' ביהב"ח פ"א ה"ד עיי"ש, ובכ"מ, הרי יוצא מזה שכבר ידעו אז ע"י הנביאים בנוגע לצורת בנין הבית שלא זכו אז לגאולת עולם, ובמילא אפ"ל שכן ידעו גם לגבי אותם הקרבנות דלא קאי עלייהו.
ביאור בדעת רש"י
ובנוגע לדעת רש"י לכאורה צ"ל דסב"ל לפי רב אשי וכו' שהיו הרבה דברים בנבואת יחזקאל שיתקיימו בבית שלישי כיון דלא זכו כמו צורת הבנין וכו', אבל כמה דברים בנבואתו אכן נתקיימו בבית שני כקרבנות דמילואים כנ"ל, וראה בס' העקרים מאמר ד' פמ"ב שכתב וז"ל: וכן נבואת בנין אשר ביחזקאל אע"פ שנתקיים קצתה בבית שני כמו שיראה מדברי רז"ל במסכת מנחות בפרק התכלת (מה,א) רב אשי אמר מלואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה כלומר ובימי עזרא נתקיים נבואה זו כו' אבל מ"מ הדבר מבואר שיש דברים הרבה ביחזקאל שלא נתקיימו בימי עזרא כלל וכו' עכ"ל, וזה אפ"ל בשיטת רש"י.
ובהשיחה דנקט שלא ידעו אז ע"י נביאים בנוגע לצורת הבית, ולכן ביאר דאפשר שהוא משום רשיון המלכות כנ"ל, לפי"ז הרי אפ"ל דכיון דסוף סוף לא היו יכולים לבנותו כפי המבואר ביחזקאל משום רשיון המלכות, א"כ זה גופא גילה להם דנבואת יחזקאל לא קאי עלייהו כלל, א"כ מהו הקושיא בנוגע לקרבנות? ולהנ"ל אפ"ל דסב"ל להרבי כמ"ש בס' העקרים שיש לחלק בהנבואה עצמה שמקצת נתקיימה אז ומקצת לא, ולפי"ז שפיר הקשה דמנא ידעו שאינה מתקיימת לגבי הקרבנות? אבל לכאורה אפ"ל דסבירא להו להרמב"ם וכו' דאין לחלק נבואה אחת, וכיון שמקצת נבואתו לא היתה יכולה להתקיים הרי זה מגלה שכל נבואה זו לא קאי עלייהו כלל, ולא כמ"ש בס' העקרים ובדעת רש"י.
וראה זבחים נט,ב, ברש"י ד"ה ונאמר וז"ל: בשל יחזקאל שנתנבא על בית שני או על העתיד וכו' עכ"ל, ובזה יש לפרש דכוונתו דאילו זכו הי' זה בבית שני וכיון שלא זכו הי' הנבואה על בית שלישי.
וראה עוד בקובץ אורייתא (קובץ י"ד ע' קמ"ב) מ"ש הגר"י קמינצקי ז"ל בענין זה, שביאר הטעם למה הי' נבואת יחזקאל על בית שלישי זמן רב לפני נבואת חגי על בית שני? משום דנבואת יחזקאל הי' אודות גאולת ישראל השלימה וזהו העיקר, אבל כשלא זכו, באה אח"כ נבואת חגי עכ"פ לגאולה חלקית על בית שני, וראה עוד בהערות וביאורים גליון רע"ח בענין זה.
וראה לקו"ש חכ"ב ע' 251 במכתב כללי די"א ניסן תשמ"א שהביא פסוק זה דיחזקאל באחד לחודש וגו', ובהערות שם כתב דבפשטות הכתובים (ברש"י ורד"ק שם בכ"מ) ה"ז קאי על בית השלישי, וראה בגליון תשצ"ה מ"ש בזה הת' הנעלה והנפלא וכו' מ"מ שי' רייצס.
Download PDF