בשיחת יום ב' דחה"ש - התוועדות ב', תשמ"ט ("התוועדויות" ח"ג ע' 297 (בלתי מוגה)) אמר כ"ק אדמו"ר:" ... נשמות בגופים דוקא, וכמודגש במ"ת, ש"פרחה נשמתן, והחזירה להן הקב"ה בטל תחי'", מעין ודוגמת תחיית המתים. ויש להוסיף, שעי"ז נעשה גם הענין דתחיית המתים בנקל יותר [ההדגשה במקור] (כיון שכבר הי' מעין זה בשעת מ"ת), ובפשטות - שתיכף ומיד ממש "הקיצו ורננו שוכני עפר", וכל בנ"י מכל הדורות שלפני"ז" [ההדגשה שלי].

"והשאלה מדברי הזהר שתחה"מ דכל ישראל (מלבד הצדיקים כו') תהי' ארבעים שנה לאחרי ביאת משיח צדקנו - הלואי שתשאר רק ה"דאגה" משאלה זו, וכשיבוא אליהו הנביא, יתרץ גם שאלה זו."

עכלה"ק בנוגע לענינינו.

הרי חזינן שדעת רבינו אשר כל בנ"י - "ועמך כולם צדיקים" (ש"קמים לאלתר") - יקומו מיד בתחילת ביאת המשיח. (וכמדומני ברור אשר רבינו הזכיר הענין ד"כל בנ"י קמים לאלתר" בעוד איזהו מקומן (וגם בשיחו"ק מוגהות), אבל לע"ע איני זוכר איפה הן).

לפי"ז סרה התמי' - ששמעתי מקשים - דלקמן:

דעת הרמב"ן והרמ"ק שתחה"מ תהי' עכ"פ ב' מאות שנה קודם כלות אלף הששי. ועפ"י מה דאיתא בספר הזהר הק' אשר ארבעים שנה קודם הקיבוץ גליות לתחה"מ, הרי צ"ל לכה"פ 240 שנה מזמן ביה"מ לאלף השביעי. והרי עכשיו, בשנת תשס"א, בעת שנשארים רק 239 שנה לאלף השביעי, לכאורה נראים - ח"ו וח"ו - דברי הרמב"ן ודעת הרמ"ק נוטים מהאמת.

אלא שכל התמי' היא רק באם באמת צריכים מ' שנה דוקא קודם תחה"מ דכל ישראל - וכדעת הזהר.

אבל הרי חזינן דדעת כ"ק אדמו"ר הוא שכל ישראל יזכו לתחה"מ מיד בתחילת ביאת מ"צ - "והשאלה מדברי הזהר שתחה"מ דכל ישראל (מלבד הצדיקים כו') תהי' ארבעים שנה לאחרי ביאת משיח צדקנו - הלואי שתשאר רק ה"דאגה" משאלה זו, וכשיבוא אליהו הנביא, יתרץ גם שאלה זו."

ובד"מ סרה התמי' שלכאו' מתעוררת על דברי הרמב"ן ודעת הרמ"ק. ויה"ר שבש"ז נזכה ל"והוא יגאלנו", תומ"י ממש.