ר"מ בישיבה
בשו"ת 'ויצבר יוסף' סי' מה הביא קושיא שהקשו לו בהא דאמרינן בביצה ד, ב: "שני ימים טובים של ראש השנה, רב ושמואל דאמרי תרווייהו נולדה בזה אסורה בזה וכו', הא לית לן למיסר האידנא אלא משום תקנת רבי יוחנן בן זכאי לכשיבנה ביהמ"ק ויבואו עדים מן המנחה ולמעלה ויהי' אותו היום קודש ולמחר קודש והוי כיומא אריכתא" עיי"ש, וקשה הא נודע מפי ספרים שלעתיד לבוא הלכה כבית שמאי, ובית שמאי סב"ל דביצה מותרת אף בו ביום, וא"כ למה נאסור עכשיו משום לע"ל?
ומביא שם תירוץ וז"ל: "לדעתי לא קשה מידי דבמה שב"ש מקילין וב"ה מחמירין לעת"ל יהי' הלכה כבית הלל ולחומרא, דעיקר דברי האריז"ל מובא ג"כ בעמודי' שבעה עמוד הד' דרוש כ"א, דב"ש מסטרא דגבורה וב"ה מסטרא דחסד, והחומרות הן מצד הדין והקולות מצד החסד, ולכן בכל מקום ב"ש לחומרא וב"ה לקולא, כל אחד לפי שורש נשמתו, ומה שמצינו לפעמים ב"ש לקולא וב"ה לחומרא, כי אין דין שלא יהי' כלול בו חסד וגם חסד כלול בו דין, שזהו תכלית היחוד, ובעוה"ז דמעלת החסדים על הגבורות הלכה כב"ה, ולע"ל שיהי' מעלת הגבורות על החסדים והנהגת העולם בגבורות יהי' הלכה כב"ש, א"כ במה דב"ש מחמירין בעוה"ז יהי' הלכה כמותם לע"ל בהנהגת הגבורות, משא"כ בהא דב"ש מקילין בעוה"ז יהי' הלכה כב"ה דמחמירין דשורש החומרא מהדין הכלול בחסד" עכ"ל.
ויש להעיר בזה משיחת ערב חנוכה תש"נ ס"ד (התוועדויות תש"נ ח"ב ע' 33) וזלה"ק: ויש לעיין בזה: הרי צ"ל במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא". ומקווים שמשיח צדקנו יבוא היום בערב שבת, ערב חנוכה. וממילא מתעוררת השאלה, דאיתא בכתבי האריז"ל והובא בדא"ח שלעתיד לבוא תהי' הלכה כבית שמאי וממילא הנה אעפ"י שעומדים בתחילת המעל"ע דערב שבת וערב חנוכה ו"עדיין לא בא", הרי מקוים שיבוא תיכף ומיד עוד בלילה זה, ויש לעיין האם כבר בתחילת בואו של משיח צדקנו תהי' הלכה כבית שמאי וכבר בשנה זו ידליקו ביום הראשון של חנוכה שמונה נרות, דא"כ מובן שגם ההכנות לחנוכה, צריכות להיות בהתאם לזה, עכלה"ק, (וראה בגליון תתיג שהרב י"ש שי' קאלמנסאהן ציין לשיחה זו), דמשמע מזה עכ"פ שכשתהי' הלכה כבית שמאי הלכה כמותם גם בנוגע לנרות חנוכה אף ששם ליכא הענין דחומרא.
וכבר כתב בענין זה הרה"ג ר' יעקב יוסף שליט"א קופרמן בגליון תתיב, והביא בזה שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב שאמר הרבי בנוגע להדלקת נר חנוכה שגם לאחרי הגאולה האמיתית והשלימה יקיימו את כל פרטי הדינים בנרות חנוכה שמדליקים על פתח ביתו מבחוץ וכו' - "ואז תהיה ג"כ השלימות דמוסיף והולך מיום ליום וכו'", דמפשטות הלשון בשיחה נראה דהכוונה גם כפשוטו שגם לעת"ל ידליקו ביום הראשון נר א', ועד שביום השמיני ידליקו ח' נרות וכדעת ב"ה וכנהוג בזמן הזה, ואיך זה מתאים עם הא שיהי' הלכה כבית שמאי? עיי"ש בארוכה בדבריו הנחמדים, וראה קובץ שיעורים ח"ב קונטרס דברי סופרים סי' ה' אות טז, וראה בקונטרס תורה חדשה מאתי תצא (חגה"ש תנש"א) ששם נתבאר בפרטיות הענין דלע"ל הלכה כב"ש, וכדאי לעיין בענין זה עוד ועוד חזון למועד בעזהשי"ת.
ולעצם הקושיא שב'ויצבר יוסף', הנה לפי מה שנסתפק הרבי כנ"ל, דאפשר שזה לא יהי' מיד, שהפירוש בזה בפשטות הוא עפ"י המבואר בקונטרס תורה חדשה שזה תלוי במצב העולם שהעולם יזדכך וכו' עיי"ש ואפשר שזה יקח זמן, הנה אי נימא כן לא קשה קושייתו כלל כיון שיש לגזור משום תחילת הזמן שיבוא.