בלקו"ש חט"ז ע' 39 הערה 45 בשוה"ג: "...פשוט שתורתו של משיח תהי': נגלה, קבלה (נסתר), וחסידות .. וכולם (גם נגלה וחסידות) באופן נעלה מאשר עתה (שה"ז לימוד ע"ד ראי' - עיין שער האמונה פ"ס)". - היינו, שכל חלקי התורה שבתורתו של משיח יהיו בלימוד באופן של ראי', שנעלה לאין ערוך מלימוד באופן של שמיעה (אופן הלימוד שבו לומדים בזמן הזה), כמבואר בשער האמונה שם ובכ"מ בחסידות.

ושם, ע' 199 הערה 56: "...אף שעיקר גילוי סודות התורה יהי' לע"ל ע"י משיח, ישקני מנשיקות פיהו - הרי כבר נתגלה בימי רשב"י וכו' באופן של "הבל" עכ"פ, ובדוגמת מה שגם לפני מ"ת (אצל האבות כו') הי' לימוד התורה באופן של "ריחות".

ועפ"ז יש לבאר מ"ש בלקוטי לוי"צ (אגרות ע' רכד) שגילוי החסידות שבי"ט כסלו הוא גבוה יותר מגילוי פנימיות התורה כו' שתתגלה ע"י מ"צ, ד"לתורת הנגלה הי' מקודם קרי"ס שנקרע לי"ב קרעים, ולנסתר דתורה שע"י מ"צ יהי' מקודם קריעת הנהר לז' נחלים", וגילוי אור החסידות שלמעלה משניהם הי' הגאולה בי"ט כסלו, שכולל ב' הבחי' די"ב וז' -

דלכאורה: א) איך אפ"ל חיבור ב' הבחי' די"ב וז' (גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו), קודם שתהי' הבקיעה לז' עצמה (שזו תהי' רק לע"ל)? ב) הרי נסתר דתורה ישנו גם לפני הבקיעה לז' נחלים (דלעתיד) - אצל רשב"י כו' ומזמן האריז"ל ואילך וכו'?

אלא שגילוי בחי' נסתר שע"י מ"צ נתגלתה כבר באופן של הבל (עכ"פ) בזמן רשב"י וכו', ומזה מובן שברוחניות (עכ"פ) כבר היתה הקריעה לז' נחלים". עכ"ל.

וכאן לומד לכאורה שגילוי תורת החסידות בי"ט כסלו עדיין לא נמשך למטה בפועל, שהרי הגילוי די"ט - חסידות - תלוי בהקדמת קריעת הנהר לז' - נסתר, וזה יהי' רק לע"ל, שאז דוקא גם גילוי תורת החסידות יהי' מושלם. וכל מה שיש עתה הוא רק הגילוי ד"י"ט" באופן של "הבל", כשם שגם הבקיעה לז' - ענין הנסתר שבתורה - נפעל לעת עתה רק ברוחניות. - אבל, בשוה"ג שם משמע שלומד באו"א, וז"ל:

"... אבל עפ"ז שמשווה (בלקולוי"צ שם) הגילוי די"ט כסלו לקריעה לז' נחלים דלעתיד, אולי אפ"ל שגילוי תורת החסידות בי"ט כסלו הוא לא רק באופן של "הבל" (כרשב"י כו'), כ"א שכבר "ניתן" ונמשך למטה ע"י אדמו"ר הזקן (אף שגם תורת החסידות שבתורתו של משיח תהי' באופן נעלה מאשר עתה - שה"ז לימוד ע"ד ראי' (עיין ש' האמונה פ"ס)). ולכן לע"ל יש צורך בההקדמה (דבקיעה בפועל - שהיא הקדמה) רק לנסתר דתורה (שבתורתו של משיח) - בקיעה לז' נחלים - ולא לתורת החסידות (ענין של "י"ט") - כי תורת החסידות כבר נמשכה ע"י אדה"ז". עכ"ל (בהשמטות קלות).

ויש להעיר בכל סוגיה זו כמה הערות:

א) כ"ק אדמו"ר מבאר כי כל החלקים שבתורתו של משיח, "כולם (גם נגלה וחסידות) באופן נעלה מאשר עתה (שה"ז לימוד ע"ד ראי' - עיין שער האמונה פ"ס)". ולכאורה חידוש הוא, כי פשטות המבואר בחסידות - בשער האמונה שם וביתר המאמרים העוסקים בענין - היא שגילוי הנסתר יהי' ע"ד הראי', ולא מצאתי לע"ע מפורש שחידושו של משיח - שלימודו יהי' ע"ד הראי' - הוא גם בנוגע ללימוד הנגלה.

יתירה מזו: ההכרח לכך שלימוד התורה של משיח יהי' בנסתר ובאופן של ראי', מבואר בשער האמונה לעיל שם - פרק נו, ומכל דבריו שם נראה שכל חידושו של משיח הוא בתחום הנסתר - ולא בתחום הנגלה, וז"ל:

"... ובאמת הנה גם הדרך הפשוט מורה כך, שעיקר ביאת משיח לא יהי' רק בשביל קבלת התורה בפנימית שבה שנקרא טעמי תו"מ, ולא בשביל קבלת התורה בנגלה, שהרי ביהמ"ש אמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ולא יהי' רע כלל גם בברואים גשמיים, כמ"ש וגר זאב עם כבש כו'. ועיקר התורה הנגלית היא להבדיל בין טו"ר בעה"ד טו"ר ואילנא דטו"ר יתברר לעתיד וא"כ לא יהי' לימוד התורה אז בכשר ופסול טמא וטהור כו', כמ"ש בר"מ, אלא יהי' כל התו"מ הכל בבחי' הרוחניות...

ועוד שאחר תחה"מ הרי יקומו הכל, והיינו גם מכל הדורות הראשונים שלפני האבות, והאבות ומשה ואהרן וכל צדיקים ונביאים ויהיו לאלפי אלפים רבבות לאין שיעור, ואיך יתכן לומר שמשיח יהיה משפיע לכולם תורה הנגלית לנו. ועוד, שאיך ילמוד למשה ויהושע וזקנים וכל דורות התנאים, שהיו יודעים כבר כל התורה הנגלית כולה, שבודאי לא יצטרכו לקבל דין והלכה חדשה ממשיח, שלא יבוא לחדש דבר וח"ד כו', אלא מוכרח לומר שמשיח יהי' משפיע לכולם טוב טעם ודעת בסודות פנימית התורה כולה"...

ולפי דברי כ"ק אדמו"ר שגם לימוד הנגלה שע"י משיח יהי' ע"ד הראי' - מהו תוקף הקושיה? הרי אפ"ל בפשטות: אין הכי נמי ומשה, יהושע וזקנים וכל דורות התנאים יודעים כבר כל התורה הנגלית כולה - אבל כל לימודם ע"ע הוא באופן של "שמיעה", שלא נקלט בזה עצמות ומהות הדבר (כמבואר במאמרים דנדו"ד), ולזה יבוא משיח ללמדם - נגלה - באופן של "ראי'"!

ב) לאידך גיסא:

לפי זה, שגם לימוד הנגלה לעת"ל יהיה באופן נעלה הרבה יותר - שהרי לימוד באופן של ראי' נעלה הרבה יותר מלימוד באופן של שמיעה, כי דוקא עי"ז עומדים על אמיתת ומהות הדבר ודוקא עי"ז חודר בנפש כו' [ולאידך - גם היום ישנו לימוד הנסתר ורק באופן של שמיעה כו' משא"כ לע"ל שיהי' באופן של ראי' דוקא -]

מדוע מחלקים כ"כ בין נגלה לנסתר, שתורת הנגלה תלוי' בהקריעה לי"ב שהיתה בקריעת ים סוף משא"כ תורת הנסתר תלוי' דוקא בהבקיעה לשבעה נחלים לע"ל; הרי גם תורת הנגלה תלוי' בהבקיעה לז' שתהי' לע"ל שדוקא על ידה תבוא באופן של ראי' [ולאידך - גם תורת הנסתר יכולה להיות, עכ"פ באופן של "הבל" וכו' גם לפני לע"ל, כמבואר בשיחה], ואם כן, מהו גודל ההפרש וההבדל?

ועד"ז אפשר להקשות במה שמבואר בשוה"ג הנ"ל לגבי תורת החסידות, שבי"ט כסלו ניתנה תורת החסידות בפועל למטה- ולא רק באופן של "הבל" ורוחניות, אף שגם היא תהי' לע"ל באופן נעלה יותר, באופן של ראי':

אם גם תורת הנסתר אפשר ללמוד כעת, ולאידך - תורת החסידות גם היא אינה יכולה להיות עתה באופן של ראי', במה מתבטא ההבדל ביניהם, שלגבי תורת החסידות אומרים שניתנה למטה בפועל, משא"כ לגבי תורת הנסתר אומרים שהיא עדיין לא ניתנה בפועל ממש; מהי נקודת ההבדל?

ג) בהערה הנ"ל מבאר שכיון וגילוי תורת החסידות - י"ט - תלוי בהבקיעה לשבעה נחלים של תורת הנסתר - ז', הרי עכצ"ל שהי' כבר הבקיעה לז', עכ"פ באופן של "הבל"; לאידך, בשוה"ג מבאר באו"א, שאף שהבקיעה לז' לא היתה בפועל, בכל זאת גילוי תורת החסידות - י"ט - כבר נמשך למטה בפועל. ולכאורה, כיצד באמת תתורץ - לפי ההבנה שבשוה"ג - הקושיה הפשוטה שבפנים ההערה (שענין "י"ט" תלוי ומוכרח בהקדמת הבקיעה לז' דוקא)? מעיקרא - שביאר שענין "י"ט" תלוי ומוכרח בהבקיעה לז' - מאי קסבר, ולבסוף - שמסיק שאף שלא היתה הבקיעה לז' מכל מקום הגילוי ד"י"ט" כן היה כבר - מאי קסבר?

ויש לפלפל ולהאריך בכל זה, ובעוד פרטים בענין זה, ועוד חזון למועד בעז"ה. ולא באתי אלא להעיר לב המעיינים, ותן לחכם ויחכם עוד.