בס' שלמי דוד [שי"ל זה עתה ע"מ מכון 'שם עולם' - בני ברק] כתב אאזמו"ר הגאון רבי דוד פרידמן זצ"ל (ע' ריח) בגמרא דסוכה (מא, א) ור"ה (ל, א):

"מהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו וכו', נלע"ד כיון דבנין ביהמ"ק יהי' קודם מלכות בית דוד. ועיין בתויו"ט בפ"ה ממעשה שני מ"ב. וכן רמזו בתפילה, מעיקרא השיבה לירושלים ובנין ביהמ"ק, ואח"כ וכסא דוד מהרה לתוכה תכין.

"ולכאורה בהרבה מקומות לא משמע כן, אדרבה ויצא חוטר מגזע ישי (ישעיה יא, א), והוא יביא אותנו לארצינו קוממיות ויהי' מלאה הארץ דעה (ישעי' שם, ט), כמ"ש בכמה פסוקים, כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' וכו' (צפני' ג, ט).

"ואפשר לומר בוודאי אם לא זכינו ויתעכב הגאולה ח"ו עד עת לחננה (תהלים קב, יד) אז יהי' על אופן הכתוב בכתובים דיערה עלינו ממעון קדשו ויטהר לבבינו ויהי' התעוררות מלמעלה בתכלית השלימות, אבל אם יזכרו ישראל וישיבו בתשובה שלימה ויזעקו אל ה', והיום אם בקולו תשמעון אז יגאל אותנו כמו שגאל אותנו ממצרים ומבבל ויזעקו ותעל שועתם אבל לא היה בשביל זה בעלי דעה ולא היה כולם טהורי רוח וקדושים ויודעי התורה כ"א נשארו כאשר היו בתחילה רק שועתם תבוא באזניו. והוא רמזו במאמרם, מהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו וכו', כי אז לא יהי' כולם ת"ח ודור דעה - ויה"ר שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו אמן ואפ"ה תן חלקינו בתורתיך (אבות פ"ה מ"כ)", עכ"ל. [מתוקן עפ"י כתי"ק. בנדפס - הדברים מאוד משובשים].

והכוונה בזה, דהגם שיש יתרון באופן הגאולה של "בעיתה" בזה שיהיו קודם כולם ת"ח ובעלי דעה וכו', אפ"ה אנו "מוותרים" על מעלה זו, ועדיף שיבא הגאולה פתאומי באופן של אחישנה, שירד הביהמ"ק משמים, אף שלא נהיו מיד יודע תורה וכו', אלא שרק אח"כ נקבל חלקינו בתורתך, וזה עדיף מ"בעתה" אפילו שנהיו קודם ת"ח ובעלי דיעה.

והיינו שאם הגאולה תהי' "בעתה" אזי לא תהי' בעי' של "ויאמרו" וכו', כי לא יטעו, כיון שכולם יהיו ת"ח ובעלי דעה, משא"כ אם הגאולה באה בהפתעה באופן של "אחישנה" שאז לא יהיו כולם ת"ח ובעלי דעה וכמו ביציאת מצרים וכו', ואז יש החשש שיטעו "ויאמרו" וכו'.

ולפי"ז מבאר (בקיצור נמרץ) כוונת התפילה שבמשנה דאבות (פ"ה מ"כ) - שהמפרשים שואלים מה בכלל הקשר בין "שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו" ל"ותן חלקינו בתורתך"? כידוע - והיינו שאנו מבקשים מהקב"ה שיקדים את הגאולה "מהרה" - למצב של אחישנה, ואז יש חסרון שלא יהיו כולם ת"ח ובעלי דעה וכו', וע"ז נתוסף הבקשה הנוספת "ואפ"ה תן חלקנו בתורתיך", שיהיו ב' המעלות יחדיו, וא"ש מאד.

ולפי"ז נראה לבאר מה שמבואר ברש"י ותוס' שם (ובשבועות טו, ב, ד"ה אין, ומסיים "וכן מפרש במדרש תנחומא") דביהמ"ק "בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים" - וברמב"ם (עפ"י מדרש רבה בכ"מ) מבואר דיבנה בידי אדם ע"י משיח - דרש"י ותוס' מיירי במצב של אחישנה ש"יזכו ישראל וישובו בתשובה שלימה ויזעקו אל ה', אז יגאל אותנו כמו שגאל אותנו ממצרים, אבל לא היה בשביל זה בעלי דיעה ולא היה כולם טהורי רוח וקדושים ויודעי תורה, כ"א נשארו כאשר היו בתחילה רק שועתם תבוא באזניו" - והיינו גילוי מלמעלה למטה, לפיכך המקדש ג"כ יורד משמים [ויתכן גם דכיון שאין כולם ת"ח ובעלי דיעה קשה לדרוש שיבנו את המקדש בידי אדם], והרמב"ם מיירי במצב של "בעתה" שאז כולם ת"ח ובעלי דעה, ואז יכולים לקיים בעצמם מצות בנין ביהמ"ק בשלימות מלמטה למעלה.

ועפי"ז נראה לבאר בהתפילה שבאבות "שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו" ולא אומר "שנבנה ביהמ"ק", כיון דמיירי במצב של "אחישנה" - מהרה, שאז יבא משמים, ולא שנבנה למטה בידי אדם, וע"ד דאיתא בתנחומא "שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגליות" - ע"ד מ"ש כ"ק אדמו"ר זי"ע בחידושים וביאורים בהל' בית הבחירה (סי' יט) - (ע' צח הערה 25): "ולהעיר שגם ביהמ"ק שבנה שלמה נאמר הלשון "נבנה מעצמו" (שמו"ר פנ"ב, ד. במדב"ר פי"ד, ג. וראה גם תנחומא (באבער פקודי ח))". עכ"ל.