בקובץ הערות וביאורים גל' תתט מסתפק הת' מ.מ.ר. האם הגילוי שיהיה בגאולה העתידה יהיה באופן של פעולה נמשכת כל זמן הגאולה או לאו. דמחדא כשם שמבואר בלקו"ש ח"ה עמ' 172 שהפעולה שנתחדשה ביום הגאולה די"ט כסלו, צריכה לפעול כל רגע מחדש, כי זהו חיבור של שני הפכים בעולם, שהעולם כשמו הוא העלם והסתר, והגילוי שנפעל בי"ט כסלו הוא גילוי אלקות שלמעלה מטבע הבריאה בהבריאה עצמה, וכל חיבור של שני הפכים דורש פעולה נמשכת.

ועד"ז בגאולה העתידה שישאר גדר העולם - כפי שעתה - עולם תחתון (לקו"ש חט"ו עמ' 89 שוה"ג להערה 40) והאלקות שתתגלה בו תהיה למעלה מגדריו, שעל כן תצטרך להיות פעולה נמשכת כל זמן הגילוי, בכדי שהגילוי האלוקי שלמעלה מגדרי התחתון יחדרו בגדריו.

או שמאידך גיסא נאמר שהגילוי שיהיה בגאולה העתידה - שלמעלה מגדרי הבריאה יחדור בגדרי הבריאה עצמה ויהפוך לחלק ממנה, ע"ד הגילוי שהיה במ"ת שטבע הבריאה 'דרש' שיהיה מ"ת, ונשאר שם בצ"ע.

ולכאורה נראה לומר הביאור בזה בפשטות, שהרי באותה הערה שמציין הנ"ל בלקו"ש חט"ו עמ' 88 הערה 40 נכתב "...הרי במ"ת ניתן גם הכח שהעבודה שלאחרי מ"ת תפעול בהעולם שיהיה כלי (לא רק לדרגת האור שבערך העולם, אלא גם) לאוא"ס הבל"ג, ועד שלע"ל יהיה העולם דירה לו יתברך.

"ומכיון שגם אז ישאר העולם בגשמיותו ואעפ"כ יהיה "כלי" ו"דירה" כו' - ודלא כחיבור הרב והתלמיד (באופן הג') ד"זה שחושי התלמיד נעשים כמו חושי הרב הוא ע"י שהתלמיד מתעלה (ו"יוצא") ממדריגתו הקודמת - (כי אם) שבמ"ת ניתן כח שהתחתונים גם כמו שהם בדרגת תחתונים יתחברו עם העליונים ושחיבור זה יהיה גם מצד ענינם הם (באופן דכלי כו')".

ובשוה"ג שמצוין שם - "כמובן מזה שאז תושלם הכוונה ד"דירה בתחתונים. ואף שענין התחתון דעוה"ז הוא בענין הסתר אורו ית' תניא פל"ו) - מ"מ מכיון שגם אז לא יתבטל הצמצום (שורש וסיבת ההסתר דעוה"ז הגשמי), וזה ש"הגשמי יהי' דירה לו ית' הוא ע"י שחשך הצמצום (גופא) יהפך לאור (שענין זה (הפיכת החושך לאור) אי אפשר להיות מצד הגדרים ד"אור וחושך" שהרי הם הפכים) ורק בכח העצמות - נמצא שמצד הגדרים ד"עולם" היה "תחתון" גם אז. וראה לקו"ש חי"ב עמ' 75 הערה 30 ועצ"ע בכ"ז".

ששם בלקו"ש חי"ב נתבאר "...זה גופא שמציאות היש דעולמות ונבראים הוא בחי' העצמות הוא [לא לפי שענין ודרגת העולמות שייך לזה כי אם לפי שעצמותו ית' הוא כל יכול וגם הפכים, שלכן: ענין האחדות כמו שהוא מצד עצמותו ית' הוא, שגם מציאות היש דעולמות [שמצד ענין "הגדרים" (דבחי' הגילוים) הוא מציאות הפכית מאלקות] הוא מיוחד עמו ית'".

ומכאן נבע ספק הנ"ל - האם הגילוי דלעתיד ידרוש פעולה נמשכת בעולם, כיון שסוף סוף אף שלא יתבטלו גדרי התחתון, והעליון יתחבר לתחתון כמו שהוא בדרגת תחתון, הרי זה מצד גדרי העליון - עצמותו ית' שנושא הפכים - שנמשך אף לתחתון. אבל לא מתגלה מציאות התחתון כפי שהוא. (אא"כ כמובא שם בגוף השיחה שעובד עבודתו באופן שעושה את ה"יש" ל"אין"), ובמילא פעולת העליון תצטרך לפעול בתחתון באופן של פעולה נמשכת, מפני שזהו תוכן הפוך ממציאות התחתון.

אך נראה שיש להבדיל בכל המובא בהערות הנ"ל, למבואר בלקו"ש ח"ה בנוגע לגילוי שנפעל ע"י י"ט כסלו, דהנה בשיחה שם מוסבר היטב מדוע ביציאת מצרים וכן בי"ט כסלו נדרש פעולה נמשכת - וראה באות ז' ובאות ט', "די פעולה פון גילוי החסידות וואס האט זיך אויפגעטאן בי"ט כסלו תקנ"ט, איז אַ פעולה נמשכת, ווארום היות אַז דער נס פון י"ט כסלו האט זיך אויסגעדריקט ניט בלויז אין דער יציאה פון אלטן רבי'ן און תורת החסידות ממאסר לחירות, נאר אויך אין דעם וואס חסידות געפינט זיך שפטער אין אַ מצב של חירות וגילוי אין וועלט.

"- ווייל מצד סדר השתלשלות איז ניטא קיין נתינת מקום אז דער מיצר וגבול פון וועלט, ביז אין "חוצה", און אין דעם וויטסטן "חוצה" זאָל ווערן אן ארט פאר די "מעינות" פון רזין דאורייתא און רזין דרזין, און נאָך אין אן אופן פון גילוי והפצה אזוי אז דער חיבור פון די צווי הפכים איז אן ענין ניסי שלמעלה מהטבע - מוז דעריבער די פעולה זיין אַ פעולה נמשכת".

היינו שהגילוי האלקות שנתחדש ע"י התגלות תורת החסידות הוא בסתירה למצב העולם המוגבל הנראה לעינינו, כי מדובר על דרגת הגילוים שלמעלה מסדר והדרגה שנתגלה בעולם. אך הגילוי שיהיה בגאולה עתידה אינו עוד גילוי נוסף שבעולם ע"ד הגילוי שהיה בי"ט כסלו כי אם גילוי מהותו העצמי של העולם, שענינו לא רק בפנימיות. כי אם גם בחצוניות, אלקות, שמציאותו מעצמותו יתברך (כמובן שע"י הגילוי די"ט כסלו ניתן הכח לגלות את מהותו העצמי של העולם, אך כאן מדובר על עצם ענין הגילוי שנתגלה בי"ט כסלו).

ובמילא לא שייך לחקור האם הגילוי העצמי יהיה באופן שיצטרך להתחדש כל הזמן או שיתגלה פעם אחת ודיו, כי מדובר על גילוי עצמי, דכשהוא מתגלה אזי הוא מתגלה במציאות העצמית, כפי מה שהוא, ולא כדבר הנוסף עליו.

אלא שסוף סוף - מציין הרבי שם בלקו"ש חי"ב - זה גופא הוא מצד עצמותו ית', ולא מצד התחתון כפי שהוא. אבל אי"ז גורם ס"ד שתידרש פעולה נמשכת מצד עצמותו יתברך כנ"ל כדי לגלות את מהותו העצמי של העולם, דא"כ מה ההפרש בין גילוי הנובע מצד הבל"ג שבאוא"ס, לגילוי מעצמותו ית' עצמו, דשניהם הם דבר נוסף על מציאות הנברא המוגבל. אלא מוכרח שבגילוי עצמותו ית', מתגלה הנברא כפי שהוא ולא רק במובן הגלוי שבו, כי אם בענינו העצמי.