ר"מ בישיבת תות"ל - קרית גת, אה"ק
בגליון תתכט (עמוד 10) העיר הרה"ח ר"מ שי' מרקוביץ על מ"ש בגליון תתכח (עמוד 4 ואילך) בקשר למספר ימי החנוכה, שדעת הגאון בעל שו"ת 'דעת סופר' שלע"ל יהיו רק ז' ימי חנוכה, והערתי ע"ז שמלבד שהדבר תמוה ע"פ נגלה (ושם קצרתי מאוד בזה), הנה גם ע"פ פנימיות הענינים אינו מתאים כלל, משום שהמספר דשמונה קשור במיוחד עם חנוכה, שזה מורה על למעל' מהשתלשלות וכו', עיי"ש.
וע"ז העיר הרב הנ"ל "שכאשר מדברים בענינים של "פנימיות" הרי אין הכרח שזה יבוא לידי ביטוי במספר של שמונה ימים לע"ל. ואדרבה . . יש מקום לומר, שהגילוי שבזה"ז הוא בבחינת שמונה ולמעל' מן ההיקף, הרי לעתיד יהי' זה חלק מן ההיקף עצמו", עכת"ד.
ולפענ"ד, אף שעצם סברתו כשלעצמה נכונה, אולם בנדו"ד אינה מתאימה, ואין בזה כדי ליישב את דברי ה'דעת סופר' - משום דהן אמת, שאין הכרח לומר שלעת"ל כל ענין שלמע' מהטבע יבוא לידי ביטוי במספר של שמונה. אבל בנדו"ד, שהענין דלמע' מן הטבע כבר נקבע במספר שמונה, ע"י שחז"ל תקנו היו"ט דחנוכה בשמונה ימים, א"כ אין הכרח לומר שמצד זה שלעת"ל יהי' גילוי כ"כ נעלה (שמה שבזה"ז נחשב כלמע' מן הטבע יהי' נחשב אז כטבע), לכן נצטרך לחדש שכל דבר שבזה"ז הי' במספר שמונה, לע"ל יהי' במספר שבע.
דלפי"ז, נצטרך לומר שגם שאר הענינים הקשורים עם מספר שמונה יהיו אז במספר שבע. ולדוגמא, "מילה" שהיא ביום השמיני, מצד שע"י המילה נמשך גילוי שלמע' מהשתלשלות. והאם יעלה על הדעת לומר שלע"ל תהי' מילה ביום השביעי. וכן בסוכות יהי' רק שבעה ימים. וכן ביום הכפורים לא יהי' שמונה הזאות בקה"ק אלא רק שבע [ולהעיר גם שהכנור של ימוה"מ יהי' של שמונה נימין, אך שם אולי יש לחלק, כיון שבזה"ז הי' רק שבעה נימין, ולכן יתחדש אז שהכנור יהי' של שמונה נימין, אבל בשאר הדוגמאות דלעיל הם ממש בדוגמת חנוכה].
ואין לתמוה ע"ז, שסו"ס הרי כך מבואר, שלע"ל הגילוי שלמע' מן הטבע יהי' בטבע עצמו, ומהו הענין דשמיני - למע' מן ההיקף - לע"ל? דפשוט שישנם ריבוי דרגות בשמיני עצמו (ראה גם ד"ה 'וכל אדם לא יהי' תשכ"ב, נדפס בסה"מ מלוקט ח"ה), ומה שבזה"ז נחשב כלמע' מן הטבע יהי' אז הטבע עצמו, אבל גם אז יתגלו ענינים יותר נעלים שהם יהיו למע' מן הטבע גם לעת"ל. וכמובן גם מהענין דוהי' הוי' לי לאלוקים, שלע"ל הוי' יהי' נחשב כאלוקים (שהביא הרב הנ"ל כראי' לסברתו), שפשוט שגם אז יהי' גילוי של דרגה יותר נעלית של שם הוי', ומה שבזה"ז נחשב כגילוי דהוי' יהי' אז נחשב כאלוקים, וק"ל.
Download PDF