שליח כ"ק אדמו"ר, רב ומו"ץ - אילפארד, אנגלי'
א) כתב הרמב"ם בפירוש המשנה, בהקדמתו לפרק חלק (בביאור שלשה עשר עיקרי האמונה): והיסוד השביעי, נבואת משה רבינו. והוא שנאמין שהוא אביהן של כל הנביאים1 שקדמו לפניו והבאים אחריו. הכל הם למטה ממנו במעלה, והוא בחיר ה' מכל המין האנושי2, אשר השיג ממנו יתעלה יותר ממה שהשיג וישיג כל אדם שנמצא ושימצא כו'. [וע"ש בפיהמ"ש שמפרט ארבעה דברים אשר בהם היתה נבואתו של משה ביתר שאת ויתר עז מנבואת כל שאר הנביאים, וכ"ה בספר היד בהל' יסודי התורה פ"ז ה"ו3]. הרי מפורש שהוא מיסודי הדת להאמין שמשה הי' נביא גדול גם מכל נביא בעתיד4. וברמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ח כתב: "שלשה הן הנקראים אפיקורסין כו' והמכחיש נבואתו של משה רבינו".
[וע"כ כתב הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ט ה"ב ע"ד מלך המשיח "שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה, ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו", וכמבואר בכ"מ. ומ"ש במדרש תנחומא פרשת תולדות (סימן יד) עה"כ (זכרי' ד, ז) "מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור", "הר הגדול גו' זה משיח בן דוד . . שהוא גדול מן האבות שנאמר (ישעיה נב, יג) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, ירום מאברהם וכו', ונשא ממשה" - כבר כתב רבינו (לקוטי שיחות ח"ו עמ' 254. ובכ"מ) שצ"ל דלא קאי המדרש במעלת הנבואה5].
והנה עה"כ (יואל ג, א) "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון, בחוריכם חזינות יראו" כתב הרד"ק, וז"ל: והיה אחרי כן, כמו והיה באחרית הימים . . והוא לימות המשיח . . ונבאו בניכם ובנותיכם . . והבנים והבנות יתנבאו בנערותם כמו שמואל הנביא, והנבואה תהיה להם במראה החלום כמו שאמר חלומות חזיונות, וכן היתה נבואת רוב הנביאים כמו שאמר אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, וכן יהיו בהם מעלות זה למעלה מזה כמו שהיו בנביאים שעברו עד שאולי יהיה בהם כמשה רבינו ע"ה. עכ"ל הרד"ק.
ובגליון תתעד (עמוד 169) הקשיתי דלכאורה מעיקרי הדת הוא להאמין שלעולם לא יהי' נביא כמשה רבינו ע"ה, והאיך סיפוקא מספקא לי' הרד"ק בזה ["אולי יהיה בהם כמשה"], ואין ולאו ורפיא בידי'. ודוחק לומר דהרד"ק פליג על הרמב"ם בזה6. ועיין בגליון תתעה (עמ' 80) מ"ש הת' בנימין נתן וואטערס שי' לתרץ בזה ע"ד הסוד.
ואולי י"ל בדרך הפשט, עפמ"ש בספר העיקרים מאמר שלישי פרק כ' שקו"ט בדברי הרמב"ם בעיקר הששי, וז"ל בא"ד: "ויש לתמוה על הרמב"ם ז"ל שעם שעשה נבואת משה עיקר מן העקרים וביאר ההבדלים שיש בין נבואת משה לזולתו, ואמר כי כל הנביאים הקודמים לפניו והבאים אחריו כולם הם למטה ממדרגתו, חזר לעשות עיקר שלא תנוסח התורה ושלא תשתנה, ונראה שדעתו לומר שאלמלא העיקר הזה כבר היה אפשר לשמוע לנביא לבטל דברי משה, והוא תימה איך נשמע לנביא הקטן במדרגה לבטל דברי משה שהוא גדול מכל הנביאים הבאים אחריו לפי מה שכתב הוא ז"ל. אלא אם תאמר, כי דעתו לומר כי פירוש ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, רוצה לומר בכל ימי משך הנביאים, אבל אפשר בעתיד שיקום נביא אחר כמוהו, ולזה הוצרך לעשות עיקר אחר שלא תנוסח התורה". עכ"ל ספר העיקרים.
ואולי י"ל שהרד"ק נקט (בדא"פ עכ"פ) כסברת העיקרים בדעת הרמב"ם, דמ"ש הרמב"ם "שנאמין שהוא אביהן של כל הנביאים . . הבאים אחריו" ר"ל רק עד סוף תקופת הנביאים וכיו"ב אבל לעת"ל יתכן "שיקום נביא אחר כמוהו"*.
1) ראה רמב"ם הלכות ע"ז פ"א ה"ג: "עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים".
2) להעיר ממ"ש הרמב"ם בספר היד (הלכות אבל פי"ג ה"י. הלכות מלכים פ"ב ה"ו): "אין לנו גדול ממשה רבינו".
3) וזה לשונו: "כל הדברים שאמרנו הם דרך נבואה לכל הנביאים הראשונים והאחרונים חוץ ממשה רבינו רבן של כל הנביאים. ומה הפרש יש בין נבואת משה לשאר כל הנביאים, שכל הנביאים בחלום או במראה, ומשה רבינו מתנבא והוא ער ועומד, שנאמר (נשא ז, פט) ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע הקול מדבר אליו. כל הנביאים על ידי מלאך, לפיכך רואים מה שהם רואים במשל וחידה, משה רבינו לא על ידי מלאך שנאמר (בהעלתך יב, ח) פה אל פה אדבר בו, ונאמר (תשא לג, יא) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, ונאמר (בהעלתך שם) ותמונת ה' יביט, כלומר שאין שם משל אלא רואה הדבר על בוריו בלא חידה ובלא משל, הוא שהתורה מעידה עליו (שם) במראה ולא בחידות שאינו מתנבא בחידה אלא במראה שרואה הדבר על בוריו. כל הנביאים יראים ונבהלים ומתמוגגין ומשה רבינו אינו כן, הוא שהכתוב אומר (תשא שם) כאשר ידבר איש אל רעהו כלומר כמו שאין אדם נבהל לשמוע דברי חבירו כך היה כח בדעתו של משה רבינו להבין דברי הנבואה והוא עומד על עומדו שלם. כל הנביאים אין מתנבאים בכל עת שירצו, משה רבינו אינו כן אלא כל זמן שיחפוץ רוח הקודש לובשתו ונבואה שורה עליו ואינו צריך לכוין דעתו ולהזדמן לה שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת, לפיכך מתנבא בכל עת שנאמר (בהעלתך ט, ח) עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם, ובזה הבטיחו הקל שנאמר (ואתחנן ה, כו-כז) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם, ואתה פה עמוד עמדי, הא למדת שכל הנביאים כשהנבואה מסתלקת מהם חוזרים לאהלם שהוא צרכי הגוף כלם כשאר העם, לפיכך אין פורשין מנשותיהם, ומשה רבינו לא חזר לאהלו הראשון לפיכך פירש מן האשה לעולם ומן הדומה לו ונקשרה דעתו לצור העולמים ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם וקרן עור פניו ונתקדש כמלאכים".
4) וראה גם כפתור ופרח בהקדמה (פירוט הי"ג עיקרים): "ולהאמין בנבואת אדוננו משה והיותו מחסד יוצרו אב וגדול לכל הנביאים, לפניו ואחריו אין נבואה כנבואתו, ואין שלמות במין האנושי כשלמותו". ושם פמ"ד: "גם ידעת שלא הגיע ולא יגיע נביא לנבואת אדון הנביאים אדוננו משה ע"ה וכמו שביארנו בפתיחת הספר".
5) במרכבת המשנה (להר"י אלאשקר) עמ"ס אבות פ"ג מי"ח כתב: "אבאר מאמר אחד אשר נמצא במלך המשיח, שתיארו הנביא בהם, וביארו אותם חז"ל כנגד השלש שלימיות. והנה אלו השלש שלימיות הם, שלימות טבעי, ושלימות הרגילי, ושלימות המשיכי. והנה הם נזכרים במאמר חז"ל על מלך המשיח, הוא מ"ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, ואמרו חז"ל ירום מאברהם, ונשא ממשה, וגבה ממלאכי השרת. הנה בהכרח צריך לבאר אלו הענינים כפי כונתינו. והוא שאנו אומרים, למה ירום מלך המשיח, לפי שבא מאברהם והוא ראש היחס, אשר היה שלם מנעוריו, בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו. וכל עוד שבא מאברהם, בא מזרע הקדוש. וכנגד השלימות השני והוא שלימות ההרגל אמר, ונשא ממשה. למה הוא מנושא, לפי שהורגל בתורה האלוקית אשר ניתנה על יד משה רבן של כל הנביאים. וגבה ממלאכי השרת, למה יהי' גבוה, לפי שנמשכה עליו ההשפעה האלקית ומזגו זך דוגמת מלאכי השרת. והנה הרוחנו בזה הפירוש שאי אפשר שימצא איש שלם יותר ממשה רבנו ע"ה". ודבריו צ"ב, דלמה לא יכול להיות "איש שלם יותר ממרע"ה", דאם כי בנבואה נאמר "ולא קם כמשה", מנלן דבשאר מעלות לא יוכל להיות שלם יותר ממשה. [ויש להעיר ממ"ש הרמב"ם בהל' תשובה פ"ה ה"ב: "כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם"]. ואולי י"ל דס"ל דפשטות משמעות לשון המדרש "ונשא ממשה" מורה ע"ז שמשיח יהי' "שלם יותר ממשה" בכל מכל כל, ולא רק במעלה אחת, וזה לא יתכן כי על משה רבינו כתב הרמב"ם שהוא "מבחר מין האנושי", [וע"ד מ"ש החיד"א בחידושיו עמ"ס סוכה כח, א, (נדפסו בסוף ספר פתח עינים שלו) בשם הרב יששכר יצחק זצ"ל, "דמשה רבינו מופלג במעלות רבות ולא יקום כמוהו באיש אחד שיהי' בו כל המעלות, אבל דור אחר אפר שיהיו בהצטרפות כולן כמשה רבינו בה במעלה אחת וזה במעלה אחרת עד שבין כולן כאחד יהיו כמשה רבינו"], וע"כ ביאר הר"י אלאשקר מ"ש "ונשא משה" באופן אחר.
6) ויש להעיר שעה"כ בשלמה המלך (מלכים-א ג, יב) "הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא הי' לפניך ואחריך לא יקום כמוך" כתב הרד"ק, וז"ל: "לא הי' לפניך, אפילו משה רבינו בחכמת הטבע לא הי' כמוהו, אבל בחכמת האלקות הי' חכם יותר ממנו, או פירושו לא הי' לפניו במלכים". עכ"ל. ולכאורה מה שהוצרך הרד"ק לפרש דמ"ש "לא הי' לפניך" ר"ל או "בחכמת הטבע" או "במלכים" משא"כ "בחכמת האלקות" הוא משום דס"ל ש"בחכמת האלקות" אי אפשר לומר ששלמה המלך הגיע לדרגת השגתו של משה רבינו, ועאכו"כ שאין לומר שהשיג יותר ממשה רבינו שהרי לא קם כמשה עוד נביא, ודלא כמשמעות דבריו בפירושו לספר יואל.
*) וראה מ"ש הצ"צ בענין זה (הובא בס' הליקוטים ערך "משה" ע' א'תרסו), ששם מדבר על נבואתו של כל ישראל בזמן הגאולה, שיתכן ותהי' כנבואת משה וז"ל: "...ואע"פ שנאמר ולא קם נביא כו' הרי ארז"ל בישראל לא קם אבל באומות העולם קם, א"כ מכש"כ שי"ל שלע"ל יהי' בישראל ג"כ בחי' זו דפא"פ כו', וגם ארז"ל פ"ב דר"ה דכ"א בנביאים לא קם אבל במלכים קם ומנו שלמה כו', א"כ מכש"כ שי"ל בעוה"ז לא קם, אבל לע"ל שאזי יקוים מה שביקש משה מי יתן והי' כל עם ה' נביאים א"כ אז יהי' בחי' זו . . שוב מצאתי כדברי מפורש בבחיי ס"פ תשא דף קכד סע"ד שהמעלה הזאת דנבואת משה הבטיח הנביא ליראי ה' ולחושבי שמו שיזכו בה לעולם שכולו ארוך שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך כו'" עכ"ל. המערכת.