במס' נדה (סא, ב): "בגד שאבד בו כלאים . . עושה ממנו תכריכין למת, אמר רב יוסף זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא . . ואר"י אף לקוברו ור' יוחנן לטעמי' דאר"י מאי דכתיב במתים חפשי, כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות".

וכן פסק הרמב"ם הל' כלאים פ"י הכ"ה: "מותר לעשות מן הכלאים תכריכין למת שאין על המת מצות".

במס' כתובות (קג, א): "דהוה אתי [רבנו הקודש לביתו] כל בי שמשי". ואיתא ע"ז בס' חסידים סי' תתשכט [הובא בגליון הש"ס על אתר]: "הי' נראה בבגדי חמודות שהי' לובש בשבת ולא בתכריכין ופוטר בני ביתו מקידוש, כי הצדיקים נקראים חיים ולא כשאר מתים שהם חפשים מן המצוות, כי צדיקים חיים ופוטרים מקידוש".

בס' 'שם הגדולים להחיד"א' מערכת גדולים סי' קצט מדייק בדברי ר' יוחנן הנ"ל, כיון שמת אדם הוא חפשי מן המצוות, משא"כ צדיקים. עיי"ש.

עפי"ז - צריך עיון אם מותר להלביש צדיקים תכריכין של כלאים, כיון שאינם חפשים מן המצות גם לאחרי הסתלקותם, אלא מחוייבים עד כדי כך שיכולים לפטור אחרים ג"כ*.