א. בספר 'אפיקי מים' (למו"ר הגה"ח ר' יחיאל קלמנסון שליט"א) ח"ג קונטרס 'בדי הארון' סי' ה נתבאר יסוד שיטת הרמב"ם בדין כהנים במשא הארון בכתף, והביא חקירת האחרונים בהא שנבדלו הכהנים מהלוים, האם פירוש הדבר הוא שכל כהן נכלל בו דין לוי אלא שניתוסף בו קדושת כהן ג"כ, או דנימא שלאחר שהכהנים נבדלו מהלוים לית בהו מקדושת לוים, והוו חלות קדושה אחרת שנקרא קדושת כהן.

וכתב לבאר בשיטת הרמב"ם דס"ל כהצד דכל כהן אית בי' קדושת לוי אלא שנתוסף בו גם קדושת כהן, ויסוד לזה, דהנה יעוין ב'מרגניתא טבא' שרש הג' שכתב בסוגיא דסוטה (לג, ב) דר' יוסי פליג אהא דאריב"ל דבכ"ד מקומות נקראו הכהנים לוים, דס"ל לר"י דבמקום שכתבו לוים גבי נשיאת הארון היינו לוים ממש ולא כהנים יעו"ש.

וביאר יסוד הך פלוגתא דתלוי בחקירה הנ"ל אם נכלל בכהן דין לוי או לא, דאי נימא דלית בי' מקדושת לוי צ"ל דהיכא שכתוב לוי היינו לוי ולא כהן, שכהן אינו לוי, אכן אי נימא שבכל כהן נכלל ג"כ דין לוי שפיר אפ"ל שגם הכהנים נקראו בשם לוים מחמת דין לוי שבהם.

ולפ"ז נמצא דדעת ריב"ל שבכ"ד מקומות נקראו הכהנים לוים, היינו משום דס"ל שבכהן נכלל דין לוי ג"כ, וא"כ הרמב"ם דס"ל שמצות משא הארון מזמן כניסתן לארץ הוי בכהנים (עי' סהמ"צ להרמב"ם מ"ע לד), וכל הני מקומות שנזכר בנ"ך שהלוים נשאו הארון ס"ל דהפירוש הוא כהנים אלא שנקראו לוים כדעת ריב"ל, וכמ"ש במרגניתא טבא שם, הנה לפ"ז ע"כ דס"ל שבכל כהן נכלל דין לוי ג"כ.

ועיי"ש שמבאר עפ"ז יסוד שיטת הרמב"ם שם בגדר משא הארון ע"י הכהנים מזמן כניסתן לארץ עד בנין ביהמ"ק, דבעינן לב' דינים דין לוי ודין כהן, ומתקיים שפיר ע"י הכהנים לשיטת הרמב"ם כיון דאיכללו בי' גם דין לוי, יעויי"ש בדבריו הנעימים.

ב. והנראה להעיר בזה, דהנה יעויין בלקו"ש חכ"ח (עמ' 115 ואילך) שנתבאר יסוד פלוגתת רש"י (בפשש"מ) והרמב"ם (הל' כלי המקדש רפ"ג ורפ"ד) בגדר החילוק בין כהנים ולוים, די"ל בב' אופנים: א) דבכללות שניהם שווים בגדר ואופן הבדלתם משאר כלל ישראל, רק שבזה גופא הכהנים מובדלים יותר לה' מהלוים. ב) הבדלת הכהנים והלויים לה' ה"ה ב' גדרים ואופנים שונים.

ומבאר דשי' רש"י הוא כאופן הב' דכן מתבאר בפשש"מ דר"פ תצוה ופ' במדבר, דהכהנים נבדלו להיות משרתי ה', משא"כ הלוים שנבדלו כדי "שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי".

אכן מדברי הרמב"ם שם מתבאר כאופן הא' הנ"ל ששווים בגדר ואופן הבדלתם, והחילוק ביניהם הוא רק אם מובדלים לעבודת המקדש (לוים) או לעבודת הקרבנות (כהנים).

ועפ"ז מבאר כ"ק אדמו"ר בלקו"ש שם גם יסוד פלוגתתם דרש"י והרמב"ם בכ"מ דאזלי לשיטתייהו בב' אופנים הנ"ל בגדר החילוק בין כהנים ולוים.

ויעויי"ש בהערה 41 שכתב וזלה"ק "להעיר מהשקו"ט האם יש בכהן מקדושת לוי. ולכאורה י"ל שזה שייך לפלוגתת רש"י והרמב"ם שבפנים. וראה חקרי לב או"ח סי' לה, ולקמן בפנים ואכ"מ".

והכוונה בזה בפשטות, דלשי' רש"י הנ"ל נמצא דאין בכהן מקדושת לוי, דהבדלתם לה' ה"ה ב' אופנים וגדרים שונים, אכן לשי' הרמב"ם הנ"ל נמצא דשפיר יש בכהן מקדושת לוי, דהרי נבדלו באופן שווה וכמוש"נ.

ג. ומעתה לפ"ז נראה להביא סייעתא לדברי מו"ר הגאון הנ"ל בביאור יסוד שיטת הרמב"ם בדין כהנים במשא הארון בכתף, דס"ל כהצד דיש בכהן מקדושת לוי וכנ"ל, שכן מבואר בלקו"ש שם ע"פ דברי הרמב"ם הל' כלי המקדש רפ"ג ורפ"ד ואזיל בזה לשיטתי' בכ"מ וכמוש"נ.