המזבח אם ירד מן השמים

הנה ידוע שיטת רש"י בסוכה מא, א, ובתוס' שם (בד"ה אי נמי) ד"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך", (וראה גם ר"ה ל, א, ברש"י ד"ה לא צריכא, ותוס' שבועות טו, ב, בד"ה אין) ובס' 'מקדש דוד' (סי' א' סק"א) כתב בזה הגאון הגדול ר"ד ראפפארט ז"ל, דזה שייך לומר רק על בית המקדש אבל לא על המזבח, וטעמו הוא דנראה דאם המזבח יבנה בידי שמים יהי' פסול, דבעינן בנין לשם מזבח. דבזבחים קח, א פליגי תנאי בבמת יחיד אי צריך מזבח או יכול להעלות אף על סלע או על אבן, ובגמ' אמרינן שם דאף למ"ד דצריך מזבח מ"מ קרן וכבש ויסוד וריבוע אין מעכבין בבמה קטנה ויכול לעשות מזבח בכל אופן שירצה, ומ"מ סלע או אבן אי אפשר ליחשב מזבח וצריך דוקא לעשות מזבח משום דצריך בנין לשם מזבח, וכמ"ש רש"י במתניתין שם בד"ה שיעלה לראש המזבח: "שיבנה מזבח לשם כך", א"כ מזבח אם יבנה בידי שמים הוה כסלע ואבן דלאו שמי' מזבח עכ"ד.

ויל"ע בדבריו, דא"כ מאי שנא בבית המקדש ששם אכן סב"ל לרש"י וכו' שירד מן השמים, הלא גם בנין בהמ"ק צריך להיות לשמה וכמבואר ברמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"כ: "אין עושין כל הכלים מתחילתן אלא לשם הקודש, ואם נעשו מתחילתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה, וכלי גבוה עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי להשתמש בהן הדיוט, ומשנשתמש בהן גבוה אסורין להדיוט, אבנים וקורות שחצבן מתחלה לבית הכנסת אין בונין אותן להר הבית", וביאר בקרית ספר שם משום דכתיב את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו, משמע דעשיית כל הכלים דומיא דמשכן דעשייתו לקודש מתחילתו כדמשמע ועשו לי מקדש שמתחילת עשייתו יהי' לשם הקודש עיי"ש, וכ"כ רש"י (תרומה כה,ח) "ועשו לי מקדש" ועשו לשמי בית קדושה1, ומזה שהמקדש דוד כתב רק דהמזבח אי אפשר שירד למטה, מוכח דסב"ל דבביהמ"ק ליכא החסרון דלשמה וצ"ע2.

ועי' בס' 'קובץ שעורים' ח"ב (סי' כה) שהביא קושיית ה'פרשת דרכים' (דרוש י"ב) על הרמב"ם הנ"ל שפסק כהתוספתא שאם נעשו מתחילתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה, וז"ל: "מעולם תמהתי על דברי הר"מ דמאחר דקיי"ל הזמנה לאו מילתא למה יאסר בהזמנתו להדיוט וכו'" עכ"ל, וכתב הקו"ש לתרץ דהא דאין עושין לגבוה אם נעשו מתחילתן להדיוט אין הטעם משום שנאסרו בהזמנה אלא דבעינן עשיה לשמן כמו שפרש"י בחומש ועשו לי מקדש לשמי, וכן במזבח מבואר בפ' השוחט והמעלה דף ק"ח ואינו חייב עד שיעלה למזבח ופרש"י שיבנה מזבח לשם כך ויעלה, ובגמ' איפלגו שם בבמה אם צריך מזבח לשם כך אבל במקדש כו"ע מודי, ובירושלמי פ"ג דיומא תלי לה בפלוגתא דרשב"ג ורבנן בעור שעיבדו לשם קמיע אי כשר למזוזה דפליגי אם צריך עיבוד לשמה במזוזה, וז"ל התוספתא בפ"ב דמגילה: "כלי גבוה עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי להשתמש בהן הדיוט דהזמנה לאו מילתא וכלים שנעשה מתחילתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה" והתוספתא הזאת הביאה הרמב"ם כלשונה עיי"ש עוד, ועי' גם בס' מעשי למלך שם ועוד.

ביהמ"ק השלישי האם צריך בנינו להיות לשמה

ובס' 'מקדש מלך' (להגרצ"פ פראנק ז"ל) ב'הררי שדה' עמ' ח' הביא בשם הגר"א פריסמן שאמר דלפי מה דקיימ"ל לענין קדושת המקדש דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעת"ל ומקריבין אעפ"י שאין בית, (רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ו הי"ד ופ"ב ה"ד), נמצא דאין בנין ביהמ"ק לעיכובא, א"כ אפשר דאי"צ הבנין לשמה, ואפשר גם שאין הבנין בכלל המצוה דועשו לי מקדש כיון שאין הבנין מקדשת את המקום והוא ראוי לעבודה בלי הבנין, ועי' גם בס' 'תרועת מלך' ר"ה סי' עא אות א' שהביא קושיא הידועה על מה שתירץ רש"י וכו' דבית שלישי ירד מן השמים לכן אפשר להיות גם בלילה, וקשה דהרי מבואר בירושלמי יומא פ"א ה"א שהקמת המשכן בלילה פסולה לעבודת היום3, וא"כ אף שירד מלמעלה מ"מ פסולה לעבודת היום? ותירץ ג"כ ע"ד הנ"ל דזה אמרו רק בבנין המשכן שפעל הכשר להקרבת קרבנות או בבית ראשון, משא"כ בבית השלישי שכבר נתקדש המקום ומקריבין אף שאין שם בית והבנין הוא רק בשביל כבוד לה', לכן אפשר לבנותו גם בלילה עיי"ש.

וכעין זה כתב ה'מקדש דוד' שם עצמו לענין הדין דאין בונין ביהמ"ק בלילה שזהו רק בבית ראשון או בבית שני למ"ד דלא קדשה לע"ל, כיון דע"י הבנין צריך לקדש את המקום שיהי' ראוי לעבודה, אבל למ"ד קדשה לע"ל נמצא דאין הבנין מועיל כלום להקרבה לא שייך לומר שהקמת ביהמ"ק בלילה פסולה לעבודת היום כיון דלעבודה אי"צ בית כלל, וכתב לחדש שיהא פסול רק להזאות שעל מזבח הפנימי דהוה ביום, דלזה צריך שם בית - "אוהל מועד" דוקא כדאיתא בזבחים דף מ, א עיי"ש, וראה גם בס' 'תורת הקודש' ח"א סי' ד' שכ"כ, ומפרש עפ"ז לשון הרמב"ם (הל' ביהב"ח פ"ב ה"ד) "ואחד העיד להם שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות וכו'", דכוונתו רק על המזבח החיצון ולא על מזבח הפנימי.

דלפי"ז יש מקום לחלק, דבנוגע למזבח שזה מוכרח להקרבת קרבנות וכמ"ש התוס' סוכה שם מא, א, (ד"ה דאשתקד) דאף שמקריבין אף שאין בית מ"מ מזבח ודאי צריך עיי"ש וכ"כ עוד בכ"מ4, וכ"כ בלקו"ש חי"א עמ' 122 הערה 47, וציין להמ"מ הל' ביהב"ח פ"ו הי"ד, מג"א או"ח סתקס"א סק"ב ועוד, והוסיף שכן מוכרח מזה שהרמב"ם שם הוסיף (כנ"ל) "אחר שהעיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות אע"פ שאין שם בית" שאינו בל' חז"ל עדיות פ"ח מ"ו זבחים סב, א, עיי"ש, (וכן פי' בס' הר המורי' שם), ולכן רק בזה יש החיוב דלשמה כיון שהמזבח מכשיר ההקרבה, אבל בבנין הבית דאינו צריך להקרבה אי"צ לשמה.

אבל יש להקשות ע"ז, שהרי הרמב"ם מנה הך מצוה לבנות ביהמ"ק בסהמ"צ מ"ע כ', ובריש הל' בית הבחירה5, והרי ידוע שהרמב"ם אינו מונה אלא מצוות אלו הנוהגות לעולם גם לע"ל6, גם הביא הדין כנ"ל שצריך לבנות ביהמ"ק לשמה ושאין בונין בלילה (שם הי"ב), הרי מוכח מזה לא כהנ"ל, דאף דסב"ל להרמב"ם דקדושת המקדש וירושלים נתקדשה לעולם ומקריבין אף שאין שם בית מ"מ מתקיימת מצות הבנין לעולם, ומזה קשה גם על מ"ש ב'תרועת מלך' שבבית שלישי ליכא הדין דאין בונין בלילה, ואין לומר דבבית השלישי הדין הוא דרק לכתחילה אין בונין בלילה, אבל אינו פוסל, דהרי אין לנו מקור לחלק בזה, דאם בנין בלילה אינו פוסלת עבודת היום, גם לכתחילה יהא מותר7.

עוד יש להקשות על ה'תרועת מלך' דלפי סברתו נמצא דאפילו אם הבנין יהי' בידי אדם כן הוא, ומרש"י וכו' משמע דרק משום שהוא בנין בידי שמים אפשר להיות בנוי בלילה? וכבר האריכו באחרונים לתרץ הך קושיא על רש"י וכו', ויש מפרשים כוונתו דביהמ"ק שלמעלה כבר בנוי לפני הלילה ורק יורד בלילה וזה אינו פוסל, וראה לשון הריטב"א שבועות טו, ב, (ד"ה אין) "דשאני בנין העתיד שהוא בנוי כבר ומשוכלל בשמים" וראה בהגרי"פ על הרס"ג (עשה י"ג) ובחי' ר' שלמה ר"ה סי' ב' ועוד ואכמ"ל.

ההוספה בבנין ביהמ"ק השלישי לגבי הקרבת קרבנות

ואפשר לבאר למה צריכים לבנין הבית לע"ל גם לגבי הקרבת הקרבנות, - שלכן צ"ל הבנין לשמה ומתקיימת מצות בנין וכו' - אף דמקריבין בלי בית, ע"פ מ"ש החינוך (מצוה ת"מ) וז"ל: "ארצה לומר שהעובר על זה והקריב קרבן חוץ לבית הבחירה שהוא מבטל עשה זה ועובר על לאו זה (שלא להעלות קדשים בחוץ) אבל אין הכוונה לומר שיהי' עלינו חיוב להקריב קרבן בבית המקדש עכשיו שהוא חרב, זה דבר ברור הוא", עכ"ל. היינו דסב"ל דהא דאמרינן דמקריבין אף שאין שם בית שזהו רק היתר ורשות, אבל ליכא חיוב הקרבה, וכן משמע גם מלשון הרמב"ם (הל' מעשה הקרבנות פי"ט הט"ו): "מי ששחט קדשים בזה"ז והעלה חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים שהרי מותר להקריב אעפ"י שאין בית שקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לע"ל כמו שביארנו" וכיון שמבואר דבלי ביהמ"ק ליכא חיוב להקריב קרבנות, הרי מובן שבבנין הבית שמתחדש עי"ז החיוב בקרבנות ודאי יש מצוה בבנינו, כיון שזה מוסיף בהקרבת הקרבנות.

וראה לקוטי שיחות חט"ו פ' ויחי (ד) שמבאר בארוכה החילוק בין דעת הבבלי לדעת הירושלמי, בענין אם מתחשבים בתר ההווה או העתיד ובסוף השיחה כתב וז"ל: "וע"פ הנ"ל קומט אויס, לכאורה, אז דאס איז אויך א נפק"מ להלכה - אין א פאל ווען ס'איז דא א מעגליכקייט צו בויען נאר א מזבח אויף צו מקריב זיין קרבנות און ניט דעם גאנצן ביהמ"ק: לדעת הבבלי - תרגום אונקלוס - איז יש מקום לומר אז מ'זאל בויען א מזבח אויף מקריב זיין קרבנות, היות אז מ'קען גלייך מקיים זיין די מצוה פון הקרבת קרבנות (כאטש עס איז ניט קיין קיום המצוה בשלימות, וויבאלד ס'איז ניטא קיין בית); משא"כ לדעת הירושלמי - תרגום יונתן ב"ע - דארף מען ווארטן מיט הקרבת קרבנות ביז מ'וועט בויען דעם מקדש, ווארום מ'דארף האבן אז די הקרבת קרבנות על המזבח זאל זיין בשלימות יותר וכו'" עכ"ל, עיי"ש בארוכה בכל הענין, ולכאורה צריך ביאור דאם יש אפשריות לבנות מזבח הרי יש דין דמקריבין אף שאין שם בית, ואיך שייך לומר לפי דעת הירושלמי שלא יקריבו כלל עד שיבנו ביהמ"ק והביאור בזה כנ"ל, דהדין דמקריבין בלי בית אינו חיוב אלא היתר ורשות בלבד, ובמילא שפיר אפ"ל דלדעת הירושלמי עדיף יותר להמתין בכדי שההקרבה יהי' בשלימות, וראה בזה בס' 'ימות המשיח בהלכה' סי' י"ז.

עוד יש להוסיף בזה במ"ש בחי' הרשב"א שבועות (טז, א בד"ה הא) דאמר ר' יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית כו', וז"ל: "איכא למידק דהא שחיטת קדשים צריכה פתיחת דלתות וכדדרשינן אל פתח אהל מועד בזמן שהפתח פתוח ולא בזמן שהוא נעול, ויש לומר דהתם בזמן שהיה הבית קיים דאיכא פתח ואיכא דלתות" עכ"ל, וביאר הגרמ"ד פלאצקי ז"ל (בס' 'הצבי ישראל' עמ' קל"ג, הובא גם בס' 'מקדש מלך' ( עמ' ע"ד)) כוונתו דהא דמקריבין אעפ"י שאין בית ה"ז דוקא אם אי אפשר לבנות בית, אבל אם אפשר לבנות בית שוב אין מקריבין עיי"ש בארוכה, דלפי"ז הרי פשוט דלע"ל ודאי הוה בנין הבית מצוה כיון דבלי הבית אין מקריבין, אבל עי' בהרר"י בשד"ה שם שהביא דבטהרת הקודש כתב דאין לפרש כן כוונת הרשב"א דהרי בכלל נקטינן להיפך דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת וכו' ופי' כוונתו באופן אחר.

גם י"ל לפי מ"ש המקדש דוד עצמו כנ"ל דבעינן בית המקדש להזאות על מזבח הפנימי, נמצא דבקרבנות אלו ודאי צריכים לביהמ"ק דוקא, וכן כתב בתורת הקודש שם דלכן הוה הבנין מצוה וכו' משום העבודה על מזבח הפנימי עיי"ש, ובהרר"י שד"ה שם ר"ל גם משום דע"י בנין הבית חל החיוב דעלי' לרגל דבלי בית ליכא הך חיוב, וראה רשימות חוברת י' בענין זה, ובקובצנו בגליון תרצ"ג ואכמ"ל.

ומה שכתב המקדש דוד דכיון דבעינן עשייה לשמה אי אפשר לומר שירד מלמעלה דלא שאני מסלע ואבן דלאו שמי' מזבח, הרי יש לחלק דשם שאני שהסלע והאבן לא נבראו כלל בשביל מזבח, ולכן אינו יכול להקריב על גביהם כמו שהם, משא"כ הכא במזבח וביהמ"ק היורד מלמעלה שנבראו מלכתחילה בשביל מטרה זו ודאי ה"ז לשמה, ולא שאני ממה שמצינו בנוגע להמנורה שכתב רש"י עה"פ תיעשה המנורה: (שמות כה, לא) "מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה" וכ"כ רש"י במדבר ח, ד, וברמב"ן שם ועוד, גם מצינו כעין זה לגבי הקמת המשכן שכתב רש"י (שמות לט,לג) ש"אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר (שמות מ יז) הוקם המשכן, הוקם מאליו" ועי' בשמו"ר פנ"ב (ד"ה כמה חכמים): "ולא תאמר משה העמידו אלא המשכן נעשו בו נסים ועמד מעצמו שנאמר הוקם המשכן", וצ"ב למה לא נחית המקדש דוד להך חילוק, וראה לקו"ש ח"ל עמ' 123 שמבאר שע"י עבודת בנ"י בזמן הגלות באופן של קבלת עול ועבודת עבד - לא מצד השכל וההרגש - נעשה המעשים דבנ"י למעשה ידיו של הקב"ה, וזה פועל בגילוי שהקב"ה יבנה בית זה הג' עיי"ש בארוכה.

1) וראה לקו"ש חכ"א עמ' 255 הערה 38 שהביא דברי רש"י (יתרו כ, כא): עה"פ מזבח אדמה תעשה לי "שתהא תחילת עשייתו לשמי", [דנוסף על מ"ש רש"י שכל בנין הבית צ"ל לשמי, יש עוד קרא לגבי המזבח] ומשמע לכאורה דסב"ל דרק במקדש ומזבח צריך לשמה ולא בשאר כלים, ושקו"ט בארוכה די"ל בכמה אופנים, או דלמדים כל הכלים ממזבח, או דבמזבח יש חידוש מיוחד דגם תחילת העשי' צ"ל לשמה עיי"ש, או דבמזבח יש דין מיוחד שצ"ל לשמה פרטי לשם מזבח, עיי"ש עוד, וראה בזה גם בס' התוועדויות תש"נ כרך ב' עמ' 333 הערה 48.

2) ולא כמ"ש בס' 'משמר הלוי' תמורה סי' פא ענף ג', שהמקדש דוד לא סב"ל דביהמ"ק אי"צ להיות לשמה.

3) ולא כמ"ש במנ"ח מצוה צ"ה, וראה לקו"ש ח"ל עמ' 119 הערה 36 דשקו"ט בזה, ובחכ"א פ' ויק"פ הערה 43 שקו"ט אדות עשיית הכלים בלילה.

4) וראה בס' 'תוספות חיים' זבחים סי' סה דשקו"ט בזה בארוכה.

5) וראה לקו"ש חל"ו פ' תרומה א' בארוכה שמצוה זו קיימת לעולם וכן הוא בחל"א עמ' 223.

6) ולפי המקדש דוד יוצא דלדעת הרמב"ם דקדושה הראשונה קידשה לעולם נמצא שגם בבית שני לא הי' קיום מצות בנין, כיון שכבר נתקדש המקום בקדושה הראשונה.

7) אבל לפי מ"ש המקד"ד כנ"ל, דבהזאות שעל מזבח הפנימי צריך בית דוקא עיי"ש, א"ש למה הביא הרמב"ם דין זה שאין בונין בלילה, אבל בתרועת מלך לא חילק בזה עיי"ש.