הוה", עכ"ל.

ויש לעיין, מה בדיוק קרה בימי רב יוסף שמשו"ז שאל "הא כמה שביעית דהוה כן ולא אתא". דלכאו' אפשר לדייק מזה שהשיב לו אביי "ששית קולות בשביעית מלחמות מי הוה ועוד כסדרן מי הוה", דכל הענינים דקאמר הברייתא שיהיו בחמש שנים הראשונות אכן קרו בימי רב יוסף , אלא שלא קרו הענינים של השנה הששית והשביעית - "קולות ומלחמות"[14], וגם הענינים של חמש שנים הראשונות לא קרו כסדר שנמנו בברייתא[15].

אבל עי' ברש"י ד"ה דהוה הכי: "שנה אחת רעב שנה אחת שובע ואעפ"כ לא בא בן דוד", דמשמע דר"ל דכל מה שקרה הי' הך זה שבשנה אחת הי' רעב ובשנה אחרת הי' שובע ותו לא.

אבל צ"ע אם אפ"ל דכן הוא כוונת רש"י, דא"כ למה השיבו אביי דרק בששית קולות בשביעית מלחמות מי הוה, הו"ל להשיבו ג"כ משאר הענינים שבברייתא שלא קרו בימיהם. ועוד, דאם כל מה שקרה הי' רק זה שבשנה אחת רעב ושנה אחת שובע, א"כ מהו הפי' בתשובת אביי השנית "ועוד כסדרן מי הוה", הרי זהו הסדר הכתוב בברייתא - תחילה רעב ואח"כ שובע" וצ"ע.[16]

עוד צ"ע, דלאיזה אופן שנלמוד הגמ' שקרו כל הענינים של החמש שנים הראשונות, או רק "שנה אחת רעב שנה אחת שובע", וקשה מה הי' הס"ד של רב יוסף, שמשיח צריך לבוא הלא לא נתקיימו כל הענינים הנחשבים בברייתא.

ולכאורה י"ל ע"פ הדיוק בדברי רב יוסף "הא כמה שביעית דהוה כן ולא אתא" היינו דהוה כן כמ"פ (ולא רק פ"א). וי"ל דרב יוסף סבר דאע"פ שלא קרו כל הענינים שבברייתא מ"מ מכיון דחלק מהענינים קרו, ולא רק פ"א אלא כמ"פ, א"כ ביני לביני צריך הי' משיח שיבוא. (דהא ודאי שיש כמה אופנים בביאת משיח (ועי' לקמן צח,א "זכו אחשינו לא זכו בעתה")" וסבר רב יוסף דמכיון שכשקורים כל ענינים אלו בא משיח ה"ז סימן שכל ענין בפ"ע יש לו שייכות לביאת משיח, וא"כ אם קרו חלק מענינים כמ"פ, מסתברא דצריך שיבוא משיח. וע"ז קאמר אביי דצריך שיתקיימו כל הענינים וכסדרן דוקא כדי שזה יהי' סימן שמשיח בא. ולהעיר משהש"ר (פ"ס ב,יג) [כט] ועד"ז בפסיקתא רבתי פיסקא פרשת החדש אות טו) דהובא שם ג"כ ענין זה דשבוע שבן דוד בא וכו' אבל שם הגירסא הוא "אמר אביי כמה שבועין אתת כהדא ולא אתא, ולא אתי אלא בכההיא דאמר ר"ל דור שבן דוד בא בית הועד יהי' לזנות, והגליל נחרב והגבלן ישום" וכו'.

ופי' במת"כ "כמה שבועין כו', והא כמה שמיטות עברו שהיו השנים כסדר הזה ועדיין משיח לא בא, ולא יבא אלא אחר שיהי' כמו שאמר ר"ל כו'".

ועפ"ז, באמת קרו כל הענינים של כל השבע שנים, וכסדרן דוקא, ולכן סבר דצריך הי' משיח לבוא, אלא דזה לא מספיק, וצריך שיתקיימו ג"כ הסימנים שאמר ר"ל דבית הועד יהי' לזנות וכו'.

[14]) עי' ברש"י ד"ה בששית קולות מי הוה, דלא העתיק "בשביעית מלחמות". ואולי לא גרס כן בגמרא. או י"ל דגרס כמו שהוא לפנינו, אלא דחדא מינייהו נקט.

[15]) וג"כ צ"ל דענינים אלו קרו בחמש שנים הראשונות של שבע שנות השמיטה דוקא, דהרי זהו הפי' ב"שבוע שבן דוד בא בו" כמו שפרש"י "שבוע - שמיטה", ואת"ל דקרו בחמש שנים אחרות, הו"ל לאביי להשיב לרב יוסף תשובה שלישית - "ועוד בשבוע אחד מי הוה" וכיו"ב.

ועוד להעיר, שכ"ז קרה בימי רב יוסף לא רק פ"א כ"א כמ"פ, וכלשונו "הא כמה שביעית דהוה כן ולא אתא".

[16]) לכאורה י"ל דכוונת רש"י הוא רק לשלול "קולות ומלחמות", דלא קרה רק ענינים הקשורים לרעב ושובע ולא קולות ומלחמות, אבל כל הענינים דחמש שנים הראשונות במשמע, דכולם שייכים או לרעב (ג' שנים הראשונות) או לשובע (שנה רביעית וחמישית). אבל צ"ע דא"כ הול"ל "דהנה הכי - רעב ושובע", ומהו זה שמדייק "שנה אחת רעב שנה אחת שובע".