בשיחת אור לה׳ טבת תשנ"ב (ספה"ש תשנ"ב ע' 211) מעורר כ"ק אדמו"ר על לימוד משניות דוקא (מתוך הספרים שנפדו בה' טבת) כדי להכניס הגליות ומביא הגאולה כמאמר חז"ל (ויק"ר פ"ז, ג) אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות. ובהערה 15 שם מביא פסק אדה"ז "שבזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו," ומוסיף: "עפ"ז אולי י"ל שכ"ה גם ביחס לנדו"ד. ועצ"ע." ובהערה 18 שם "ועד"ז בספרי [פסקי הדין] שנפדו משבי' [בה' טבת] - כי, טעם הדבר שבזכות המשנית הגליות מתכנסות הוא לפי שעל ידה נפעל בירור הניצוצות שבעולם."

אע"פ שמלשון רבינו משמע שסובר שלמסקנה לימוד הטור וש"ע כן פועל קיבוץ גליות כמו משניות (וז"ל: "אולי יש לומר שכ"ה גם ביחס לנדו"ד [לימוד ש"ע]" ולפי הכלל שמה שאצל רבותינו נשיאנו בדא"פ "ביי אונז איז אוודאי"), מה הה"א שלימוד ש"ע שגם ענינה הלכה פסוקה אינו פועל בירור נצוצות כמו משניות?

מתוך המ"מ שמביא בשיחה הנ"ל בהערה 17 יש מקום לומר שדווקה ע"י לימוד משנה נפעל בירור דעולם האצילות. כמבואר בתורה אור פ' שמות מ"ט ג' "כי תנאים אותיות איתנים שמקבלים מבחי' חכמה..ע"כ האירה בהם בחי' משה שהוא בחי' בטול אמיתי ונחנו מה (בח' מ"ה דמ"ד המברר ב"ן שהוא בירור אחר בירור)..לכן ההלכות שאמרו התנאים במשנה הם בחי' אלהות ממש שהוא מה שנמשך אחר בירור ב' דמ"ה דחכמה עלאה.. וזהו שארז"ל אין הגליות מתכנסית אלא בזכות המשניות.. כי ענין קבוץ גליות הוא ענין בירור והבדלה כו' הוא בזכות המשניות בח' בירורים הנ"ל.. [משא"כ ברייתות] כי לא נמשך בהם טפת מ"ד מבחי' עדן העליון. והיינו לפי שהם מבריאה ולא מאצילות כי באצי' מאיר ח"ע שהוא בחי' בירור השני בחכמה אתברירו." מדברי אדה"ז אפשר לדייק שבמשנה דווקה יש גדר מיוחדת של כח "בירור אחר בירור" מעולם האצי' שבזכותו מתכנסות הגליות ולא אפילו ע"י ברייתות ולכאורה כ"ש לא ע"י פסקי הלכות דגדולי האחרונים כמו הטור וש"ע (שלא נפסקו ע"י חכמי המשנה כמו הברייתות").

וכן בתו"ח לאדהאמ"צ (פ' שמות דף' י"ח ע' א-ב) שמדבר בענין קיבוץ גליות ע"י הבירור דליבון הלכה "שזהו בקול ודיבור דמשנה דוקא שהן התנאי' ששונים הלכות שנק' ממוצעי' כמו משה ממש שנק' סופר ומחוקק למעלה לעשות שלום בי"ה כך הן עושי' שלום בו"ה להיות נגלה מן ההעלם דתושב"כ בדיבור למעשה להיות הבירור בפו"מ בין או"ה וכו"פ [איסור והיתר וכשר ופסול]."

אבל לאידך בתו"א שם מדבר אודות מעלת משניות בזה שכל התנאים מקבלים ומסכימים לפסק א' "ולכן עיקר פסקי הלכות שלהם [התנאים] לא היה ע"פ הכרעת שכלם רק ממה שקבלו איש מפי איש עד משה." ולכאורה הטור וש"ע ג"כ פוסקים ההלכה למעשה לכל כלל ישראל אפילו לאלו שבשיטה לא מסכימים אבל בכל זאת נוהגים לפי פסק הטור בזמנו וש"ע בדורות אלו.

ולהעיר ממכתב כ"ק אדמו"ר לרב מ"ז הלוי גרינגלאס ע"ה די' שבט תש"ד אודות חשיבות לימוד משניות (אג"ק א' ע' רמ"ב) שכותב באות ה' "שבדורות דעקבתא דמשיחא, כאשר קרב קץ גאולתנו, ערך מיוחד וענין נוסף במשנה ע"פ מרז"ל (ויק"ר פ"ז, ג) אין כל הגליות האלו מתכנסות אלא בזכות משניות". ומסביר שם (ע' רמ"ג) ש"הכל מודים בכל האמור בה ואין בזה חלוקי דעות" שעי"ז "מראים הם אשר השם הוא שנתן לנו תורתו ותורה אחת לישראל גוי אחד." ובהערה י"א שם מביא אותו פסק אדה"ז מפ' ב' דהל' ת"ת שבזמן הזה גם ש"ע בכלל "שליש משנה" ומסיים "וצ"ע אם גם ביחס לנדו"ד [לימוד שו"ע] כן הוא." ומפשטות לשון כ"ק אדמו"ר שם משמע שגם בכל ספרי בפסקי דין האחרונים יש מעלה זו "שהכל מודים" ועי"ז מגלים אחדות השם אחדות התורה ואחדות ישראל.

ולפי זה מסתמא בדרך אפשר שגם לימוד פסקי הרמב"ם שבספר היד, שכולל כל פסקי ההלכות של כל התורה כולה (והרמבם אחד מעמודי ההוראה שהש"ע סומך עליו) יש לה גם כח זה לגלות אחדות השם וקבץ הגליות ולכן הדגיש כ"ק אדמו"ר ובקש פעם אחר פעם שילמדו הרמב"ם היומי.