הרמב"ם בפ"ה מהל' מלכים ה"ד: "מצות עשה להחרים שבעה עממין שנא' החרם תחרימם וכל שבא לידיו אחד מהן ולא הרגו עובר בלא תעשה שנא' לא תחי' כל נשמה, וכבר אבד זכרם".

ובה"ה: "וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק שנא' תמחה את זכר עמלק וברדב"ז שם כתב ומה שכתב וכבר אבד זכרם, לפי שבא סנחריב ובלבל את העולם".

ולפי"ז צ"ב מדוע בעמלק לא כתב הרמב"ם וכבר אבד זכרם שהרי ע"י שבא סנחריב ובלבל את העולם כבר אבד זכר עמלק.

ויש שכתבו דמחיית עמלק היא לא רק מי שהוא מזרע עמלק אלא כל אומה שנוהגת בשיטה ודרך של עמלק נכללת במצוה זו, שהרי המצוה היא לאבד זכר עמלק. ולכך גם אחר שבא סנחריב ובלבל העולם שייך המצות מחיית עמלק לאומות אחרים שנוהגים בדרך עמלק. (ראה בשו"ת רבבות אפרים ח"ה פורים)

אמנם בספר המצוות להרמב"ם קפ"ז כתב הא שצונו להרוג שבעה עממין שישבו בארץ כנען ולאבדם...

התחשוב כשיאבד השם יתעלה זרע עמלק ויכריתהו עד אחריתו כמו שיהי' במהרה בימנו, כמו שהבטיח אותנו באומרו כי מחה אמחה את זכר עמלק . . וכן להרוג ז' עממין ולאבדם צווו נצטוינו בו והוא מלחמת מצוה ואנחנו מצווים לחטט אחריהם . . וכן עשינו עד אשר תמו ונכרתו בימי דוד ונתפזרו הנשארים ונתערבו באומות עד שלא נשאר בהם שרש.

ומבואר בהרמב"ם שם דמצות מחית עמלק קיימת אפילו לאחר ביאת משיח בזרע עמלק כלשון הרמב"ם שם, ולא כתב כלל שנכלל בה שאר אומות שמתנהגים כעמלק.

ולפי"ז צ"ב מדוע לא אמרינן שכבר אבד זכרם ע"י שנתערבו כמו שכתב הרמב"ם בסה"מ שם לגבי ז' עממין שלא נשאר בהם שרש.

ויש לבאר בזה עפ"י מה שמבואר בצפנת פענח פ' בשלח וז"ל בד"ה ויאמר בא"ד: "וזה מלחמה לעולם עד דור המשיח כמבואר במכילתא כאן דאז יפקחו עיני עוורים ונראה אי"ה שהכל ע"י השגחה יתעלה ועמלק כפר בזה, והנה כמו דגבי ישרא' ליכא גדר אומה רק כל פרט ופרט הוא שם הכולל ישרא' . . ולכך כשנתבטל כל האומות ליכא נ"מ בין עמונים ומואבים ושאר אומה דבטל מציאות הפרטי, משא"כ בישרא' ולהיפך גם בעמלק גם על הפרט יש שם הכולל לכך גם זכר עמלק . . ולכך אף אחר בלבול, כמו בהמה הוא מין עמלק, כן הוא לדינא, ואכמ"ל.

והביאור בזה דבז' אומות המצוה היא רק במי ששייך לאחד מז' האומות וכיון שבא סנחריב ובלבל כל העולם, א"כ אפילו אם יש איש פרטי שהוא מזרע של הז' אומות, אבל עכשיו הוא שייך לאומה אחרת וזהו שכתב שם הרמב"ם ונתערבו באומות עד שלא נשאר בהם שרש שאין שרש בז' עממין.

אבל בעמלק החיוב הוא למחות מי שהוא מזרע עמלק דגם על איש פרטי שהוא מזרע עמלק יש החיוב לאבדם ונלמד מקרא תמחה זכר עמלק וא"כ אפילו אם נתערבו באומות אחרים, הרי לעתיד לבא יתגלה מי הוא מזרע עמלק, ויש חיוב להכריתו וזהו שכתב הרמב"ם שם כשיאבד השם יתעלה זרע עמלק ויכריתהו עד אחריתו כמו שיהי' במהרה בימנו, שהקב"ה יגלה מי הוא מזרע עמלק ויכריתהו.

ושפיר כתב הרמב"ם בספר היד, דבז' אומות וכבר אבד זכרם ואין עוד שום חיוב שהרי אין עכשיו ז' עממין דהאנשים פרטים נתערבו באומות אחרות, משא"כ בזרע עמלק יש עדיין המצוה לאבד זכר עמלק היינו גם אלו שנתערבו בין שאר האומות אם הם מזרע עמלק.

וביד המלך שם כתב דהוא הדין בז' אומות לעתיד לבא הקב"ה שיודע מי הוא מז' אומות יהרג, אבל לפי מה שמבואר בלשון הרמב"ם וכבר אבד זכרם ועפ"י המבואר בספר המצות נמצא דיש חילוק במצות הריגה בין ז' אומות לעמלק כנ"ל.