E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ ויקרא-זכור - ט' אד"ש - תשס"ה
שונות
תיקון טעות בספרו של הרב המגיד
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

לאחרונה נדפסו מחדש ספרי הרב המגיד בהוצאת קה"ת ברוב פאר והדר, אמנם יש להעיר על שורה החסרה גם בדפוס (צילום) זה שלא תוקנה.

אות קלג בנוגע לחשיבותו של התפילה לפי נוסח האריז"ל, נאמר שם בין הדברים: "...והנה השער הי"ג הוא למי שאינו מכיר את שבטו ותיקן סדר באיזה שער יבא לחצר המלך...", הקורא יבחין מיד שאין למשפט זה שום מובן.

והנה לאחרי כמה שורות נאמר: "והנה האלקי האר"י ז"ל . . לימד דעת את העם למי שאינו מיכר את שבטו ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים...", המלה "מיכר" הנו טעות הזעצער. ובימים ההם בדפוס "בלשן" היו צריכים להחליף את כל השורה (שמסומן באותיות איטלקיות) כדי שיוכלו לתקן מלה אחת, ובטעות שמו את זה למעלה בשורה שג"כ מתחילה במלה "שאינו".

ועכשיו שנתברר לנו זה כדאי לתקן ולהחזיר את השורה החסירה למעלה וכצ"ל: "...והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע באיזה שער יבא לחצר המלך...".

ולהעיר: דברי המגיד נאמרו בתשובה לשאלה, וכפי שנאמר שם: "ונסתפק השואל". בהמשך נאמר: "אמרתי דברים כאלו א"א לבאר בכתב, אמנם...", האם כל סעיף זה הוא העתק מתוך מכתב תשובתו של המגיד לשואל?

שונות
אודות לימוד הלכות בית הבחירה ברמב"ם
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

העירני חכ"א בקשר לתקנת כ"ק אדמו"ר זי"ע בנוגע ללימוד ספרו של הרמב"ם על הסדר, ובימי בין המצרים לימוד הל' בנין בית המקדש, ומצינו דבר פלא בדברי ה'בית יוסף' או"ח סי' ג אות ו ד"ה ומ"ש דלא: "...ואף על פי שהעולם נוהגים כדברי התוספות, נראה לי שהוא מפני שאינם מעיינים בדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה אלא חד או תרי בדרא, והנכון ליזהר כדברי הרמב"ם ז"ל שהוא עמוד ההוראה...".

שונות
נישואין בליל ל"ג בעומר
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק

מענה הרבי1 בנדון: "אודות הסברא לסדר החתונה ביום ה' אור ליום ו' ל"ג בעומר.

והנה בכלל טוב יותר אם אפשרי, שהחתונה תהיה באסרו חג דשבועות או בהימים שלאחריו עד חצי חודש הראשון דסיון. ואם מאיזה טעם רוצה בדווקא בל"ג בעומר, אזי מפני החילוקי דיעות שיש בזה כמבואר באחרונים, יש לעשותה ביום ו', אבל לא בליל אור ליום ו'". עכלה"ק.

אמנם מצינו חילוקי דעות בזה באחרונים2, אבל בשו"ע אדמו"ר הזקן שם3 כתב, שה"נוהגין שלא לומר תחנון במנחה של ערב ל"ג בעומר, לפי שסומכין שבתחילת ליל ל"ג פסקו האבלות... ולפי מנהגם מותרים גם-כן להסתפר ולישא בליל ל"ג (שלפי דבריהם אין נוהגין אבילות אלא ל"ב יום)". ומאחר שבסידורו4 פסק אדה"ז שלא לומר תחנון במנחה שלפני ל"ג בעומר, צריך היה לכאורה להתיר נישואין בזמן זה.

ובפרט שבקביעות הנדונה (וכן הוא גם בשנה זו, תשס"ה) של"ג בעומר חל ביום שישי, הרי מקילין בזה לא רק המחמירים בנישואין באור לל"ג בעומר5, אלא גם לפי דעת הבית-יוסף דס"ל שלא לישא עד יום ל"ד, רבים מקילין לישא בליל ל"ג בעומר אור ליום שישי6.


1) מיום ד' ניסן תשי"ד, אג"ק ח"ח עמ' שיח (מהמכתב, ומפרט מסופו, ניכר שהשואל הוא מאנ"ש), שערי הל' ומנהג או"ח ח"ב ס"ע קסה.

2) ראה בס' בין פסח לשבועות פ"ח הע' כ

3) ס"ה, לאחר שהביא דעת האוסרים.

4) לפני 'ובא לציון'.

5) הא"ר ס"ק ז, שכתב שלעניין נישואין "לא ראיתי נוהגין, אלא ביום ממש", מתיר בשעת הדחק בליל ל"ג בעומר שחל בעש"ק, הובא גם במשנ"ב ס"ק יא. הפרמ"ג בא"א ס"ק ג מביאו, ללא ציון שעת הדחק. וכ"כ במור וקציעה להיעב"ץ סי' תצג, הובא במחזיק ברכה ס"ק ה. ובשו"ת יהודה יעלה למהר"י אסאד (אה"ע-חו"מ סי' לח-לט) ובעקבותיו בשו"ת מלמד להועיל (ח"א סי' קיג אות כג), כל אלו מתירים גם ללא שעת הדחק.

6) שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קעח (לעניין נישואין), שו"ע סי' תצג ס"ב (לעניין תספורת), ובארוכה בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' לב וש"נ.

שונות
מקום שתי בזיכי הלבונה [גליון]
הרב בן ציון חיים אסטער
ר"מ בישיבת "אור אלחנן" חב"ד, ל.א.

בגליון תתצ"ד (ע' 88) העיר הרב מ.צ. על התמונות שבהחומשים מהדורות ארטסקראל וגוטניק, בענין הבזיכי לבונה שציירו מונחים על שתי המערכות, והעיר שהגם שבפסוק בפ' אמור כתיב ונתת על המערכת לבונה זכה, אמנם במנחות פי' בגמ' ד"על" הוא ע"ד "ועליו מטה מנשה" היינו שהיו על השולחן אצל וסמוך להמערכות.

אמנם בפשטות י"ל דהצדק עמהם דמלבד זאת דהוא פלוגתא במתניתין במס' מנחות דף צו בין ר"מ ואבא שאול לרבי יהודה, ור"י ס"ל דלא הי' מקום על השולחן להבזיכי לבונה ובזיכים היו למעלה על המערכת, הנה השריש לנו רבינו דרש"י בפירושו על המקרא מפרש כפשוטו אפילו שלא כהלכתא [ואף שמשתמש בלשון הגמ'], ובפשש"מ על פירושו "על" הוא מפרש מלמעלה ולא אצל וסמוך מלבד היכן שרש"י מפרש זאת שכן מוכח בפשש"מ.

וכן בפ' אמור לא פירש דהי' אצל וסמוך, אלא כתב "על כל אחת משתי המערכות וכו'" [והגם דרש"י שם באווארנט ענין אחר מ"מ מכיון שהעתיק לשון הכתוב "על" ולא פי' כלום מוכח שהוא כפשוטו, ומה שהוסיף שם השפ"ח צ"ע].

ואי קשיא הא קשיא למה ציירו דהלחם העליונה יושב רק על שני קנים ולא על שלשה כשאר הלחמים, דאע"פ דכ"ה בגמ' הנ"ל דף צז, א [ובפשטות כ"ה לכו"ע אף להמ"ד שבזיכי לבונה היו על המערכות ממש (דמ"מ לא היו כבדים כ"כ)], מ"מ לא מוזכר זאת כלל ברש"י ואדרבה רש"י מפרש "ומסדר שלש על ראש כל לחם שישב הלחם האחד ע"ג אותן הקנים ומבדילין בין לחם ללחם שתיכנס הרוח ביניהם" ותל"מ, ואינו מחלק בין העליונה להשאר.

שונות
סיפורי צדיקים תורה [גליון]
הרב מנחם אלפרוביץ
תושב השכונה

בקשר עם המובא בגליונות קודמים (תתצא ואילך) שספורי צדיקים תורה הם יש לציין גם לאג"ק כ"ק אדמו"ר חי"ב ע' ש"ע וזלה"ק: "וטוב עושה אשר מדבר ג"כ וועגען דעם אורות פון חסידות וע"ד מרז"ל פתח במילתא דבדיחותא, ובפרט שגם סיפורי צדיקים וסיפורי חסידים - מנהג של ישראל סבא תורה היא".

ובאג"ק כ"ק אדמו"ר חח"י ע' רל' וזלה"ק:

"וגם ע"י תאור מעשי צדיקים וגדולי ישראל בכדי שילמדו מהם, וכלשון רבינו הזקן, לדבוק ביודעי ד' ובתורתו כו', ונכפל הציווי כו' כדי ללמוד ממעשיהם כו' ולהתחבר להם בכל מיני חיבור (שו"ע אדמוה"ז חלק או"ח סי' קנ"ו סע' ד').

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות