אך אולי י"ל בזה, שאם כי לא כתב הרמב"ם בפירוש בהל' ביהב"ח שיש הגבלה במצוה לבנות ביהמ"ק ואינה חלה בזה"ז, הרי זה מובן מאליו מתוך דבריו .. ועכצ"ל, שאין עלינו בזה"ז לבנות ביהמ"ק, ולכן אי"ז נוגע לנו להלכה למעשה, ומלך המשיח הוא זה שיפרש ויבאר. עכ"ל, וע"ש באורך.

ודבריו תמוהים, שהרי בימי רבי יהושע בן חנניא רצו לבנות ביהמ"ק בלי משיח (ב"ר פס"ד), ובנין הורדוס, ובנין החשמונאים ג"כ יוכיחו שאין זה תלוי כלל במשיח, ועי' לקו"ש חלק כז (ע' 204 הע' 96) שגם כ"ק אדמו"ר בדעה זו שעצם המצוה של בנין ביהמ"ק אינו תלוי כלל במשיח, וכדלקמן.

והנה לפני כמה שנים היה לי ויכוח סוער בענין זה בקובץ "יבנה המקדש" של "התנועה לכינון המקדש". וזה מה שכתבתי בגליון מא (כט אדר תנש"א):

.. ראיתי מודעתכם בעתון "יום הששי" .. אודות "בנין בית המקדש בידי אדם ובדרך הטבע לפני ביאת המשיח", וציינתם מקורות מירושלמי דמע"ש (פ"ה ה"ב) וערוך לנר (סוכה מא, ב) ועוד, שאתייחס אליהם אי"ה לקמן.

ואמנם כך הוא דעתו של אאזמו"ר הגאון בעל "משנה שכיר" זצוק"ל הי"ד בספרו "אם הבנים שמחה" (פ"ג אות פ, מאמר "מקדש ה'") ע"ש באורך, שמסתמך גם על מ"ש בפסיקתא רבתי ובביאור 'זרע אפרים' שם.

ברם הרמב"ם פוסק (והרי פס"ד הלכה למעשה הוא דוקא בספרי הפוסקים ולא במדרשי חז"ל, ואפילו לא בסוגיות חמורות שבש"ס) בהל' מלכים ספי"א: "יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות וכו' ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' וכו' עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל" כו' (וידוע שהרמב"ם מדייק גם בסדר דבריו). ובריש פי"א כתב: המלך המשיח עתיד לעמוד וכו' ובונה המקדש וכו'".

הרי בהדיא שבנין בית המקדש הוא ע"י משיח דוקא, ולא לפניו ח"ו, ואין שום פוסק שחולק ע"ז. וידוע הכלל (ראה מל"מ הל' כלאים פ"ט הי"א, ובספרים שנסמנו בשדי חמד כללי הפסוקים ס"ו סק"א) שבמקום שנו"כ הרמב"ם לא השיגו עליו ה"ז הוכחה שמסכימים לדבריו, ובנדו"ד ה"ז הראב"ד, הכס"מ (הב"י, מרן המחבר), הרדב"ז וכו'.

ובודאי שהרמב"ם ידע מחז"ל בסנהדרין ובירושלמי ריש ברכות וכו'. ותמוה האם ימצא מישהו שיאמר שדוקא הוא הוא המבין מחז"ל בסנהדרין וכו' – והוא הוא החולק על פס"ד מפורש דהרמב"ם והראב"ד ומרן המחבר וכו'. [מלקו"ש ח"ה ע' 149].

ופליאה נשגבה שאא"ז הי"ד לא מתייחס כלל להפס"ד של הרמב"ם הנ"ל בשום מקום בספרו "אם הבנים שמחה", וצע"ג מאד.

ומה שכתוב בירושלמי דמעשר שני הנ"ל: "אמר רבי אחא, זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד", אין הכוונה שבנין ביהמ"ק הוא לפני ביאת המשיח, אלא כמ"ש כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מליובאוויטש באגרות קודש (ברוקלין תשמ"ב) חלק א (אגרת קל): "ולא יסתר דבר זה להרמב"ם שכתב דמשיח יבנה את ביהמ"ק, דודאי ביאת משיח קודם לבנין ירושלים ובנין ביהמ"ק, והבנין יהי' ע"י משיח ועל ידו תהי' קיבוץ גליות (ואז יהיה אח"כ מלכותו והיא) מלכות דוד. וזהו דקדוק לשון הגמרא (מגילה יז, ב) וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, ולא קאמר בא בן דוד, דמשיח נקרא בכמה מקומות בשם בן דוד במד"ר ובגמ', ואמר כאן בא דוד, הכוונה על מלכותו, וכמ"ש ועבדי דוד מלך עליהם (יחזקאל לז, כד)) ועיי"ש במצודות" עכ"ל.

והיינו דמה שכתוב בירושלמי דמע"ש "קודם למלכות בית דוד" הכוונה למלכות שלימה על כל ישראל שזה בא לאחר קיבוץ גליות דוקא, אבל בהחלט שרק משיח בלבד בונה מקדש (ולא לפנ"ז ח"ו), דברמב"ם שם מבואר ב' תקופות ודרגות לאחרי ביאת המשיח:

א. לפני שיבנה ביהמ"ק – שאז הוא עדיין "בחזקת משיח" (בדוגמת דוד שלא בנה המקדש וענינו "ילחם מלחמות").

ב. כשהוא "משיח בודאי" ש"בנה מקדש במקומו". וכמבואר לעיל בביאור לשון חז"ל "בן דוד בא" או "דוד בא", דיש ב' מדרגות במשיח: ביאתו לפני בנין ביהמ"ק וירושלים (שאז הוא בחזקת משיח), ואחר שיבנה משיח את ביהמ"ק וירושלים דאז "כיון שנבנית ירושלים – בא דוד" (מגילה יז, ב) – (משיח בודאי).

ולפי"ז אין שום הוכחה מירושלמי דמע"ש שבנין ביהמ"ק לפני ביאת המשיח ח"ו, אלא אדרבה כנ"ל.

ומה שהבאתם במודעה ממדרש שמואל וממדרש תהלים, הנה מאמר זה הובא להלכה ברוקח הל' תפילה (סי' שכב), אבל אין הכוונה כלל שיבנו את ביהמ"ק לפני ביאת המשיח ח"ו, אלא שהכוונה בזה כמ"ש בשבלי הלקט (דין סדר ברהמ"ז סי' קנ"ז – הובא בב"י או"ח סי' רפ"ח ד"ה וכתב הרמב"ם): "כל שאינו מזכיר מלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו והטעם וכו' לפי שצריכים אנו להזכיר מלכות שמים ומלכות בית דוד ובית המקדש שאין ישראל נגאלין עד שיחזרו ויתבעו שלשתן". והיינו דמדובר שתובעים בתפלה בלבד, ולא בבניה ח"ו. ועי' גם בילקוט שמעוני (שמואל א, רמז ק"ו).

ואסיים במ"ש בס' שפתי צדיקים (פ' ואתחנן) שאמר הצדיק הקדוש רבי מנחם נחום מטשרנוביל נ"ע: בביאת המשיח בן דוד שעתיד להתגלות במהרה בימינו מחוייב כל אדם להתפלל עד כלות הנפש כו', הלא כן אמרו רז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, וזהו כלות הנפש" ע"כ.

והיינו שצריכים לתבוע את שלשתן (כולל בנין בית המקדש) בתפלה עד כלות הנפש!

ב"ערוך לנר" (סוכה מא, א) מקשה על שיטת רש"י ותוס' (שם) שס"ל שביהמ"ק השלישי בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא מן השמים – שלפי שיטה זו אינו מובן ל' הש"ס (שם) "דאיבני בליליא", שהרי ביהמ"ק כבר בנוי ומשוכלל! והול"ל "דאתגלי בליליא", וכיו"ב. וכן מקשה מנוסח התפילה שמבקשים "יהי רצון מלפניך שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו" (וראה משנה סוף תענית. ועוד), דמה בקשה היא זו, והרי ביהמ"ק כבר בנוי ומשוכלל, ומה יש לבקש "שיבנה". עכת"ד.

ובמחכ"ת, אין זו קושיא כלל, ושיטת רש"י ותוס' מובנת שפיר:

אמנם ביהמ"ק כבר בנוי ומשוכלל, אבל עם זה הרי גם קביעתו בקרקע הר הבית בשם "בנין" תקרא. ועל זה מבקשים "שיבנה בית המקדש". ואנא אמינא לה, הוא גמ' מפורשת (שבת קב, ב) שמתחייב משום מלאכת בונה כאשר מניח האבן העליונה של הבנין ע"ג שאר האבנים, ואע"פ שאינו עושה שום שינוי בצורת האבן, ואף אינו מדביקה בטיט, עצם ההנחה בראש הבנין מהווה פעולת בנין. וא"כ פשוט שה"ה בנדו"ד (ואת"ל – כ"ש וק"ו), שהנחתו של בית המקדש בקרקע הר הבית, נקראת "בנין", ("דאיבני בליליא", "שיבנה בית המקדש").

ולחידודא י"ל בביאור הדבר, שאף כי ביהמ"ק כבר בנוי ומשוכלל, הרי עדיין לא חל עליו שם "בית", כי אינו עומד בצורה קבועה על קרקע, וכדיוק ל' רש"י (שם) "מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא", – ולא כתב "בית המקדש", כי בהיות בנוי ומשוכלל למעלה לא חל עליו שם "בית"; וע"ז מבקשים "יהי רצון מלפניך שיבנה בית המקדש", שייקבע המקדש בארץ בתור "בית", ומדוייק גם בל' הש"ס (שם) "מהרה יבנה בית המקדש", "דאשתקד דלא הוה בית המקדש .. השתא דאיכא בית המקדש", – כי "מקדש" נמצא תמיד, למעלה, משא"כ "בית המקדש", שע"ז אנו מצפים ומקווים כל היום.

ולהוסיף, שלפ"ז יש לפרש כמה דיוקים בנוסח תפילת המוספין דשבת ראש חודש, וכן תפלת המוספין דג' רגלים, ועוד חזון למועד בע"ה.

בלקו"ש ח"א (פרשת וישלח) ע' 70 מביא כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו פסק דין הרמב"ם: ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין. ואח"כ אומר: און דער אלטער רבי איז מוסיף: תיכף ומיד, עכלה"ק.

ועד"ז כתוב בלקו"ש ח"ז (ויקרא ב) ע' 19: וגדולה מעלת התשובה, אז ישראל כשעושין תשובה – מיד [און ווי דער אלטער רבי איז מוסיף תיכף ומיד] הן נגאלין בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש. עכלה"ק. ומצויין בהערות על אתר לאגה"ת פי"א.

ולכאו' צ"ל, ששם באגה"ת בנוגע לגאולה כת' רק "מיד". וכל' אדה"ז: ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלים מיד. עכלה"ק. ואדה"ז כותב "תיכף ומיד" רק בנוגע להסליחה שהקב"ה מוחל וסולח "תיכף ומיד" וכן כת' בנוגע להמחילה במדת בשר ודם "שצריך האדם למחול תיכף ומיד".

ואולי י"ל (בדוחק עכ"פ) שהכוונה היא, שהיות שהקב"ה סולח ומוחל "תיכף ומיד" הנה כתוצאה מזה הגאולה ג"כ באה "תיכף ומיד".

אלא שעדיין צריך עיון לפרש כנ"ל בדברי אדה"ז.