שליח כ"ק אדמו"ר - איטקא, נ.י.
בגליון תתסז (עמ' 8) שואל הרב אי"ב שי' גערליצקי איך יתקיים מצות סוכה לע"ל, דהרי אז יהיו בנ"י מוקפים בענני הכבוד כמו בזמן המדבר, ומביא שם מהמביט ועוד דסוכה בתוך ענני הכבוד הוה סוכה תחת סוכה, וא"כ לכאורה יקשה להשיטה דמצוות אינן בטילות לע"ל, האיך תתקיים מצוות סוכה? וגם להשיטה דמצוות בטלות לע"ל, הרי מבואר בקונטרס ד"הלכות של תושבע"פ שאינן בטלין לעולם" דזה רק בנוגע להציווי להאדם אבל מציאות המצוות כשלעצמן ה"ה בקיום נצחי, שבדרך ממילא יתקיימו כיון שהן רצונו ית' וכו'. עכת"ד הנ"ל.
אך עי' בקונטרס הל' תושבע"פ הנ"ל שמבאר שם לפי"ז הא דמשמע דר' יוחנן מחדא ס"ל דמצוות אין בטילות לע"ל, ומאידך ס"ל (בנדה) דמותר לקבור מת בתכריכין שיש בהם כלאים. דלכאורה קשה, הרי מבואר בנדה שם דלמ"ד מצוות אין בטלות לע"ל אסור לקבור מת בכלאים, דהרי כשיעמוד בזמן התחי' יהי' לבוש בכלאים, ומבאר שם דהמציאות דמצוות הוא נצחי גם לע"ל אלא דלא יהי' ציווי, כי כשבנ"י יהיו מציאות אחת עם הקב"ה, ממילא לא יהי' שייך מציאות שהוא היפך רצון ה', ולזאת אפי' אם קברו את המת בכלאים, הנה בדרך ממילא כשיעמוד בזמן התחי' לא ישאר לבוש בכלאים. ובהערה 95: ומסתבר לומר שגם ברגע התחי' לא יהי' לבוש כלאים בדרך ממילא (באופן ניסי) מצד רצונו של הקב"ה באיסור כלאים. עכלה"ק.
ועפ"ז מתורצת קושיית הרב אבי"ג בנוגע לסוכה: דכיון שרצון השם הוא שיתקיים מצוות סוכה, הנה ממילא יתהוה מציאות כזאת (עפ"י נס) שהמצות תוכלנה להתקיים (כגון שיווצר פתח בענן למעלה מהסוכה וכו').
אך בכללות סברת המבי"ט דסוכה בתוך ענני הכבוד נחשב לסוכה תחת סוכה לא הבנתי לאשורו, דהרי קי"ל דאם הסוכה העליונה אינה ראויה לדירה ליכא פסול דסוכה תחת סוכה, וא"כ הרי היו יכולים לבנות סוכה באופן כזה שהגג אינו ראוי לדירה.
ועוד קשה, דממ"נ, דאם יש לענני הכבוד דין סוכה לא היה צורך לבנות סוכה תחת ענני הכבוד, והיו יכולים לצאת בענני הכבוד עצמם כמ"ש הבנין שלמה, ואם עננים אינם סוכה כשרה, א"כ מאי קשיא ליה להמבי"ט מסוכה תחת סוכה.
אך לשון המבי"ט שם הוא דסוכה בתוך ענני הכבוד הוא סוכה תחת דבר שיש עליו "שם סוכה". וכנראה דייק בזה, דהפסול הוא מצד זה שהתורה הגדירה את ענני הכבוד בשם סוכה, ולזאת חל ע"ז פסול ד"סוכה אחת ולא בית סוכה".
א"כ אפילו אי ענני הכבוד אינם כשרים למצות סוכה, הרי התורה הגדירה אותם בשם סוכה.
[ומה שהקשה הרב אבי"ג דלכאורה ענני הכבוד מן הסתם היו למעלה מכ' אמה וא"כ ליכא פסול דסוכה תחת סוכה, ומציין לשו"ע אדה"ז סי' תרכח סעי' ב', במהכ"ת לא דקדק, דשם אינו מדובר בדין סוכה תחת סוכה אלא מדין סכך פסול שפוסל סכך כשר תחתיו, ולכאורה פשוט דשם מדובר כשסוכה העליונה אינה ראוי' לדירה ולכן ליכא פסול דסוכה תחת סוכה, אלא שמצד הדין דסכך פסול (דהוה למעלה מכ' מקרקעית התחתונה עיי"ש) מחדש שם דאינו פוסל את הכשר, ולכן ברור דאם גג התחתונה ראוי לדירה הי' העליונה כשרה כל זמן שגג העליונה הוא למטה מכ' מגג התחתון, אך גם כללות סברת הנ"ל דענני כבוד היו מן הסתם למעלה מכ' לא ידעתי מנ"ל הא, והרי הי' מגהץ את בגדיהם וכו' כמבואר במדרש].
אך יש לעיין בזה, דאולי מספיק שענני הכבוד ראוי לדירה מחוץ לסוכה, ולכן אפי' אם גג הסוכה אינו ראוי לדירה, מ"מ נחשב לסוכה תחת סוכה. ולדוגמא בהלכה, אם יבנה סוכה קטנה בתוך סוכה רחבה, וגג הקטנה אינו ראוי לדירה אך הסוכה הגדולה ראוי' לדירה מעל הקרקע (חוץ לסוכה הקטנה), יש לעיין באם יש על הקטנה פסול דסוכה תחת סוכה.
אך גם סברת הבנין שלמה שהביא הנ"ל, דבנ"י קיימו מצוות סוכה בענני הכבוד עצמם, דהוה גידולי קרקע וכו' עיי"ש, קשה לכאורה דהרי הי' על זה דין דסוכה ישנה, וע"י שו"ע אדה"ז סי' תרלו דסוכה שחי בו כל השנה אינו יוצא בו עד שיגביה הסכך וחוזר ומניחו לשם מצוות סוכה, וא"כ האיך עשו זאת עם ענני הכבוד.
שליח כ"ק אדמו"ר - בעלוויו, וואשינגטאן
בגליון האחרון (תתסז) כתב דודי הגה"ח וכו' הר"ר אי"ב שי' גערליצקי שלפי המבואר ב"משיחות ש"פ תצווה ופורים תשמ"ז" ס"ד נמצא לכאורה שלא תתקיים מצוות סוכה לע"ל כי יהיו מוקפים בענני הכבוד כמו במדבר, ולפי מש"כ בספר בנין שלמה תתקיים המצוה ע"י ענני הכבוד עצמם, עיי"ש.
והנה בגמרא בבא בתרא (עה, א) "ואמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן שנאמר התמלא בסוכות עורו, זכה עושין לו סוכה לא זכה עושין לו צלצל [צל, הגהות הב"ח] שנאמר ובצלצל דגים וכו', עיי"ש המשך הגמ'. וברש"י מפרש החילוק בין סוכה לצל: "סוכה היינו מלמעלה, גג וארבע דפנות מארבע רוחות, צל היינו סיכוך בלא מחיצות".
במטרת הסוכה הנ"ל לכאורה יש להביא ראי' מדברי הגמ' סוכה (ב, ב) שהוא רק לתענוג ואין זה קשור למצות סוכה. דהגמ' הביאה ראי' דסוכה צריכה להיות ל"צל" מהפסוק "וסוכה תהיה לצל יומם" ובהמשך דוחה הגמ' ראי' זו ד"ההוא לימות המשיח הוא דכתיב", וברש"י מפרש: "אותם סוכות יהיו לצל לעונג ולמסתור, אבל סוכת מצוה אינה לצל". וכן לכאו' מוכח ג"כ מעצם מבנה הסוכה העשויה מעורו של הלויתן, דבפשטות אינו כשר לסכך, וכמבואר במשנה (סוכה יא, א) כל דבר שהוא מקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ אין מסככין בו, ופירש רש"י "כגון עורות בהמה". ועיין ג"כ רש"י ד"ה כי חגיגה (שם ע"ב) "דגים שלא הוי גידולי קרקע", והרי הגמ' בב"ב לומדת שלכולם - הן אותם שיזכו והן אותם שלא יזכו - הסכך יהי' מעורו של לויתן, וא"כ מוכח שסוכה לע"ל אינה קשורה עם מצות סוכה.
אבל המהרש"א (ב"ב שם) מבאר דברי הגמ' שנראה שמדובר אודות מצות סוכה, דז"ל: "לפי שיש בענין לימוד ועשיית המצוות ד' מעלות, יש העושה לשמה ויש עושה שלא לשמה רק לשם גמול מאתו ית', ויש שלא לשמה רק גמול מאדם . . ולזה אמר, זכה שעושה לשמה עושין לו סוכה שהוא מצוות סוכה לשמה, לא זכה, רק לשלם גמול מאתו ית' אין עושין לו רק לצל להגן על ראשו מיום הדין שלעתיד ולא סוכה לשמה וכו'", עיי"ש ביאורו בהמשך דברי הגמ'.
ומבואר בדבריו לכאו', דהא דעתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן הוא סוכה של מצוה, ואיך שנסביר דבריו - אם הסעודה תהיה בחג הסוכות דווקא או באופן אחר - עכ"פ מבואר שלדעת המהרש"א אכן יהי' קיום מצות סוכה לע"ל אף שיהיו שרויים בענני הכבוד. ולהשאלה האיך יקיימו מצוות סוכה בסכך שהוא פסול עכשיו, כתב בזה בספר הדרש והעיון להרב מרישא (דברים, מאמר קיג עמ' רז- רח) עפ"י דברי המדרש אודות שחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן ש"תורה חדשה מאתי תצא" וכו', ועיי"ש דבריו*.
*) ראה רשימות חוברת סו .המערכת.
Download PDF