שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ

כתב הרמב"ם בריש הל' מלכים וז"ל: שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה. מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר אותי שלח ה' למשחך למלך עתה לך והכיתה את עמלק, והכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית, שנאמר ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וגו' עכ"ל. ומקורו בסנהדרין כ,ב, עיי"ש.

ובלקו"ש חט"ז פ' תרומה ג' (עמ' 304 הערה 49) כתב בהמשך לזה וז"ל: וכן הוא הסדר דג' מצות אלו בבנין בית השלישי כברמב"ם רפי"א מהל' מלכים המלך המשיח וכו' ובונה במקדש, ובה"ד שם: יעמוד מלך כו' וילחום מלחמות ה' (סתם - כולל מלחמת עמלק ולאחר הכרתת זרעו וכו' ומצב דמנוחה - ) כו' "אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו" . . - אז - ובנה מקדש במקומו עכ"ל, שנתחדש בזה דלא נימא דסדר זה הי' צ"ל רק בשעת כניסתן לארץ אלא שצ"ל כן גם לעת"ל, וכן מצינו בכ"מ במאמרים ושיחות בנוגע ללע"ל, שיתקיימו הסדר דג' מצוות אלו כפי שהי' בשעת כניסתן לארץ (ראה בספר התוועדויות תשמ"ז כרך ב' עמ' 411 ותשמ"ט כרך ב' עמ' 430 ועוד).

וע' גם במהרש"א (חדא"ג מגילה יז,ב) שכתב כן בהא דאיתא שם: "וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. וכיון שבא דוד - באתה תפלה, שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי. וכיון שבאת תפלה - באת עבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" וכתב המהרש"א: "משמע ליה מהכא דבא דוד כדאמרינן בפרק כהן גדול (סנהדרין שם) שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה, ומסיק להעמיד מלך מקודם, וא"כ לעתיד נמי יהי' כן וכיון דכתיב והביאותים אל הר קדשי דהיינו בנין בית הבחירה על כרחך דבא דוד קודם לכן עכ"ל, וכ"כ בחי' החת"ס סוכה מא,א (ד"ה דאיבני בשיתסר) בשם המעשה רוקח עיי"ש.

ועי' גם בס' "שושן עדות" (עדיות פ"א משנה ה' אות ד') שהביא דברי התוי"ט במע"ש (פ"ה מ"ב) שכתב דלע"ל יהי' בנין הבית טרם למלכות בית דוד עיי"ש, ותמה עליו דאישתמיטתיה מיני' דברי הרמב"ם (הנ"ל) ואם יעמוד מלך מבית דוד וכו' ובנה ביהמ"ק וכו' הרי מפורש להיפך דבתחילה יהי' עמידת מלך המשיח, וביאר מקורו של הרמב"ם (כנ"ל) שהוא עפ"י המבואר בסנהדרין כ,ב, שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך וכו', והרמב"ם הביא ברייתא זו בריש הל' מלכים, ומה לי בכניסתם לארץ בצאתם ממצרים או בכניסתם לארץ לעת"ל ב"ב, וזה גופא הוא הטעם שהביא הרמב"ם ברייתא זו בס' היד, אף דידוע שאין הרמב"ם מביא בספרו דברים שאינם נוהגים עתה ולא ינהגו לעת"ל, כמו שלא הביא הרבה מצוות שהיו לשעה במדבר ובכניסתם לארץ ולא נהגו לדורות, אלא ודאי משום דסב"ל להרמב"ם דג' מצוות אלו נוהגים בסדר זה בכל זמן כשהיכולת בידינו לקיים שלשתן, ואדרבה לעתיד הוא עיקרן של ג' מצות אלו, מינוי מלך של לעתיד - משיח צדקינו, והכרתת זרעו של עמלק לגמרי מכל וכל, ובנין המקדש האחרון המקווה, וכל מה שעשו עד עתה מן הג' מצוות הנ"ל, היו רק הכנות ללע"ל בב"ב עיי"ש עוד, היוצא מכל זה דסדר הג' מצוות שנצטוו בכניסתן לארץ קאי גם על לעת"ל.

החידוש בפירוש זה

והנה לולי פירוש הנ"ל בהרמב"ם בנוגע ללעת"ל, הי' אפ"ל בטעמו של הרמב"ם שצ"ל בנין ביהמ"ק אחר ביאת משיח, משום דלפני זה אין ידיעות ברורות איך לבנות בית השלישי, וע"ד מ"ש בתוס' יו"ט בפתיחה למס' מדות, (הובא בלקו"ש חי"ח עמ' 417) ד"בנין העתיד להבנות אע"פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר, ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל" ולע"ל "יגלה הקב"ה עינינו.. להבין הסתום בדברי יחזקאל ונבנהו" וראה בס' 'מקדש מלך' (להגרצ"פ פראנק ז"ל) עמ' עח.

או הי' אפ"ל הטעם משום דצריך נביא לבנין הבית, כמ"ש בשו"ת החת"ס (יו"ד סי' רל"ו) וז"ל: יש לתמוה על כמה שינוים בכלים ובבנין ממשכן ומזבח של מרע"ה וגם בנין בית שני שנוי' מהראשון, ובנין שעתיד בנבואת יחזקאל שנוי מכל הנ"ל, אע"ג הכל בכתב מיד ה' השכיל ע"פ נביא, מ"מ הא אין נביא רשאי לחדש דבר אלא לשעה לא לקיום? והי' נ"ל דהיינו דכתיב ככל אשר אני מראה אותך תבנית המשכן תבנית כל כליו וכן תעשו פירש"י לדורות והוא מש"ס פ"ב דשבועות... דקאי אהתחלת הקרא ככל אשר אני מראה אותך עתה כן תעשו לדורות ע"פ אשר אני מראה בכל בנין ובנין אראה איך יעשה זה משונה מזה א"כ הרי העיד הקב"ה מתחלה שישכיל בכתב מידו לנביאיו ואין כאן דבר שחידשו נביאיו נגד דין תורה וכו' עכ"ל, וכ"כ שם באו"ח סי' ר"ח: כי בנין ביהמ"ק "צריך להיות ע"פ נביא ככל אשר אני מראה אותך", אבל לפי מה שנת' לעיל יוצא משום דזהו הסדר שקבעה התורה בג' מצוות אלו הן בכניסתן לארץ והן ללעת"ל.

ולפי זה נראה לתרץ הא שהקשו המפרשים בהא דקאמר בהברייתא דסנהדרין שם "ואיני יודע איזה מהם תחילה כשהוא אומר כי יד על כס י-ה מלחמת לה' בעמלק הוה אומר להעמיד להם מלך תחילה וכו'" ומשמע שהי' מקום לומר גם שיקיימו מצות בנין ביהמ"ק לפני העמדת מלך, (ראה בהשיחה בהערה 29 בזה שכ"כ בהרי"ף לע"י שם) וקשה למאן דסובר בשבועות טז,א, ד"בכל אלו תנן" הלא צריכים גם מלך לקידוש הבית, וא"כ איך שייך הו"א שיבנו הבית לפני העמדת מלך? ודוחק לומר שברייתא זה סב"ל ד"באחת מכל אלו" ואי"צ למלך דוקא, דהרי קיימ"ל להלכה (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הי"א) דצריך כל אלו1? ולהנ"ל אפ"ל דכוונת הברייתא לחדש שכן הוא הסדר בקיום המצוות לעולם אף לע"ל, כי אם הי' הדין דצריך להעמיד מלך בתחילה רק משום דצריך מלך לפעולת הקידוש, נמצא דלעת"ל שלא יהי' צורך לקידוש, כיון דקדושת המקדש שנתקדשה בתחילה קדשה גם ללע"ל ולא בטלה, א"כ הי' אפשר לבנות הבית מיד, לכן משמיענו הברייתא שזהו הסדר בקיום ג' מצוות אלו לעולם גם לעת"ל, וי"ל דמחמת זה גופא נקט הרמב"ם דסדר זה צ"ל גם לעת"ל.

איך בנו ביהמ"ק שני בלי מינוי מלך

והנה לפי מה שנת' דסדר דשלש מצוות אלו אינם רק על זמן כניסתם לארץ אלא גם סדר על העתיד, לפי"ז יוקשה מהזמן דבית שני שבנו ביהמ"ק בלי מינוי מלך וכו'? ובהערה 49 שם כתב: וז"ל: אבל בנוגע לבנין בית שני דלא הי' שם מלך וכו' (רמב"ם פ"ו מהל' ביהב"ח הי"ד וברמב"ם שם "ובמה שנתקדשה בקדושה הראשונה כו'") אולי י"ל דאין צריך כיון שהוא המשך דבית המקדש הא', וראה קונטרס דרישת ציון וירושלים בשו"ת שאילת דוד בתחילתו. ולהעיר מרמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז "כיון שנמשח דוד וכו' והרי המלכות לו ולבניו כו'" ובה"ט שם. וראה צפע"נ סנהדרין שם ועוד ואכ"מ" עכ"ל.

דנראה שיש בזה ג' טעמים: א) דבית שני שאני שבא בהמשך לבית ראשון ולכן אי"צ מלך. ב) כדביאר בקונטרס דרישת ציון דבנין בית שני שאני משום הי' עפ"י נביא, ואין זה דבר חדש שיחדש הנביא, דראשית, כל ענין הבית נמסר לנביאים כמאמרם בכמה מקומות (חולין פ"ג פסחים פ"ו ובש"מ) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, וכן בשבועות ט"ז עפ"י נביא נאכלת ועפ"י נביא נשרפת, ושנית, אף דלא נצטוו ישראל לבנות להם מקדש קודם שיהי' להם מלך וינוחו מאויביהם, עכ"ז אין איסור בדבר ואם יבנוהו ויגיעו לסוף מדותיו יהי' קודש כדינו לכן היו יכולים לעשות עפ"י נביא אלו הדברים ע"ש.

ג) כיון שנמשח דוד המלכות לו ולבניו וכו', ואולי יש לפרש הכוונה בזה למ"ש בס' "הר הקודש" (עמ' קנט) דזרובבל בן שאלתיאל שהי' מזרע המלוכה של בית דוד מבני בניו של יהויכין מלך יהודא (דבה"י א' ג,יז-יט) שהי' מהעולים הראשונים מגלות בבל לבנות בית ה' נתמנה לפחת יהודא המושל והנשיא הראשון בבית בית שני כדכתיב (חגי א,א) "הי' דבר ה' ביחד חגי הנביא אל זרובבל בן שאלתיאל פחת יהודא" ועוד שם בכ"מ, וא"כ אף דלא הי' שייך אז בזמן בית שני שיהי' מלך בפועל, ונתמנה רק לפחת יהודא ומושל ונשיא, אבל מ"מ כיון שהי' מגיע לו המלוכה מצד דין תורה, הי' זה מספיק לענין בנין הבית, וראה גם לקוטי שיחות חכ"ח פ' קרח ב' (סעי' ח') דענין המלוכה אפשר להיות בב' אופנים: א) ע"י ההנהגה בפועל במלוכה אשר יוציאם ואשר יביאם וכו' שזהו דבר נוסף על עצם מציאותו ב) עצם מציאותו הוא מלך וזה אינו תלוי עם הנהגת המלוכה בפועל, וזהו החידוש במלכות בית דוד שזכה לכתר מלכות, שמציאותו בעצם נעשה למציאות של מלך אפילו בדליכא הנהגת המלכות בפועל, וזכה בזה לו ולבניו עד עולם ולכן ה"ז ענין נצחי עיי"ש בארוכה, וראה גם בח"ל פ' חיי שרה ג' בענין זה, דלפי"ז יש לפרש דענין זה שהי' מלך בעצם הי' שייך גם אז.

ובס' 'עיר הקודש והמקדש' (ח"ה פ"א) הביא דברי הדרישת ציון שכתב דסדר השלש מצוות הם גם על לע"ל וחולק עליו, וסב"ל בפשיטות דסדר ג' מצוות אלו היו שייכים רק אז בכניסתם לארץ אבל לא אח"כ, (ופלא שלא הביא שכ"כ גם המהרש"א כנ"ל) ומוכיח כן מהא דבית שני בנו בלי מלך, ועל תירוצו של הדרישת ציון דשאני התם שהי' עפ"י הנביא, הקשה מהא דאיתא בזבחים סב,א: "אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד שהעיד להם על המזבח, ואחד שהעיד להם על מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית", הרי משמע מזה דרק בג' דברים אלו היו צריכים לנביא אבל על בנין הבית עצמו לא הי' צורך לנביא?

עוד הקשה מהא דמצינו דבימי רבי יהושע בן חנניא רצו לבנות הבית, וכדאיתא בב"ר פ' ס"ד (ד"ה ויאמר ראה) ש"בימי ר' יהושע בן חנני' גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש, הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין [שולחנות] מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם" וכו' ושם לא הי' לא מלך ולא נביא2?

והנה בקושייתו הראשונה י"ל דכוונת ריו"ח לומר דגם בענינים פרטיים אלו העידו הנביאים, אבל בדבר העיקרי - עצם בנין הבית ודאי שהי' זה ע"פ הנביא, ועכצ"ל כן לפי תשובת החת"ס הנ"ל דרק ע"י הנביא היו יכולים לבנות הבית.

ובקושייתו השני' עי' בס' 'עבודה תמה' (מאמר נעילת שערים, פז,ב, בד"ה ומ"ש עוד) שהביא קושיא זו, ותירץ עפ"י דיוק לשון המדרש שם: "בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש וכו'" דמוכח מזה שבאמת הי' זה גזרת המלכות והיו אנוסים אז בבנין המקדש, וכ"כ בס' 'מגדל דוד' (ווארשא תרל"ה) קונטרס א' אות סא בארוכה עיי"ש, כי בנ"י מצד עצמם ידעו שאין לבנות אז בלי מלך ונביא, ובגליון תשס"א כתב בזה ידידנו החשוב כותב וותיק וחשוב בקובצנו מאז ומקדם, אוצר בלום חריף ובקי וכו' הרה"ת ר' ישכר דוד שליט"א קלויזנר, די"ל דבאמת היהודים לא רצו עדיין לגשת לבנין ביהמ"ק מפני דס"ל דרק משיח בונה מקדש, וטרם בא, [או ס"ל כהדיעה דיבא משמים] אולם "מלכות הרשעה" לא הי' כוונתם כלל להיטיב ליהודים, אלא היתה כאן תרמית גדולה לשדוד כספים מרובים, כי ידעו שמיד יתחיל לזרום שפע רב של כספים לירושלים, ובבוא השעה יחרימו את כל האוצרות האלה, וכך לבסוף קרה באמת, שלא בנו את הבית ושהחרימו את כל התרומות שרוכזו מעכו עד אנטוכיא [והיהודים נתנו אימון מלא בפפוס ולוליאנוס, מפני שהיו גאונם של ישראל, עי' ספרא בחקותי (ה, ג)] - ולפי"ז א"ש מ"ש "גזרה מלכות הרשעה" שהכוונה שהי' בניגוד לרצונם עיי"ש.

אבל ראה לקו"ש חכ"ז עמ' 204 הערה 96 שכתב לתרץ שיטת הרמב"ם דמשיח בונה ביהמ"ק, והלא מצינו במדרש (הנ"ל) דבימי ר' יהושע בן חנניא רצו לבנותו בלא משיח? ותירץ דזה דמשיח דוקא יבנה ביהמ"ק הוא חידוש של ר"א שהי' לאחר זמן דרבי יהושע בן חנניא עיי"ש, ולפי מה שנת' לעיל למה אי אפשר לתרץ דשאני התם שהי' משום גזרת המלכות? וראה בהערה 95 שכתב "דבימי ריב"ח הי' מצב דלא זכו וכדמוכח מזה גופא שהיו זקוקים לזה שתגזר מלכות הרשעה" ויל"ע.

מצות בנין ביהמ"ק האם היא מצות הציבור או מצות המלך

והנה בהערה 31 שם נסתפק הרבי ביסוד דין זה דמלחמת עמלק ובנין ביהמ"ק בא אחרי מינוי מלך וז"ל: ע"פ מ"ש הרמב"ם בסהמ"צ סוף חלק המ"ע: "שהם חובה על הציבור לא כל איש ואיש כמו בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו של עמלק" יל"ע אם הצורך במלך במחיית עמלק ובנין בית הבחירה הוא כיון דאז נעשה השלימות דגדר צבור . . או דמצות אלו שייכות מיוחד למלך, כפשטות הכתובים שהביא הרמב"ם וכמ"ש ברד"ק (שמואל שם) דעל המלך מוטל לעשות ולצוות את ישראל כו' . . ומצד זה נק' מצות על הצבור וכו' עכ"ל, ומציין לתשובת הרשב"א ח"א סקמ"ח "המלך כצבור שהצבור וכל ישראל תלוין בו", היינו אם הפירוש שהן מצוות הציבור והא דבעינן מלך לפני זה, ה"ז משום דרק אז יש עליהם שם "ציבור", או משום שבעצם היא מצות המלך3.

ועי' בפי' הרמב"ן (במדבר טז,כא) שביאר מ"ש (שמואל ב' כד א) ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם. וכתב שם רש"י לא ידעתי על מה, וז"ל: ואני אומר בדרך סברא, שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה, שהיה הארון הולך מאהל אל אהל כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו, כענין שנאמר (דברים יב ה) לשכנו תדרשו ובאת שמה, עד שנתעורר דוד לדבר מימים רבים ולזמן ארוך, שנאמר (ש"ב ז א ב) ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה. והנה דוד מנעו השם יתברך מפני שאמר (דה"י א כב ח) כי דמים רבים שפכת ארצה לפני, ונתאחר עוד הבנין עד מלוך שלמה. ואלו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחלה היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול, או גם בימי דוד, כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים. אבל כאשר העם לא השגיחו, ודוד הוא המשגיח והמתעורר והוא אשר הכין הכל היה הוא הבונה, והוא איש משפט ומחזיק במדת הדין ולא הוכשר בבית הרחמים, ועל כן נתאחר הבנין כל ימי דוד בפשיעת ישראל, ועל כן היה הקצף עליהם. ועל כן היה המקום אשר יבחר ה' לשום שמו שם נודע בענשם ובמגפתם.. עכ"ל.

אבל באברבנאל (ש"ב שם בהקדמתו לימוד ג') הביא דבריו והקשה עליו וז"ל: ורמב"ן בפ' קרח כתב דהחרון אף שהי' בימי דוד הי' עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה וכו' ועם היות שדוד התעורר אליו וה' ית' מנעו ממנו, הי' ראוי שישראל ישתדלו עליו ויהיו הם הבונים ולא דוד ולהתרשלותם בזה בא הקצף והנגף עליהם, והדעת הזה עם היות שאמר הרב דרך סברא כבר בא בדברי רז"ל במדרש תהילים מזמור י"ז בפסוק ויאמר גד אלא דוד ויאמר עלה והקם מזבח לה' אמר: ...כל אותם אלפים שנפלו בימי דוד לא נפלטו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש והפלא מהרב איך זכר זה מדרך סברא... אבל הדעת הזה ג"כ רחוק אצלי כי בנין בית המקדש הוא למלך ישראל יתייחס ולא לעם, וכמו שאמר בדברי הימים א' (יז,ו) הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים, והוא ממה שיורה שהדבר תלוי בשופט או במלך לא בעם, והנה דוד התעורר זה שלשים שנה לבנין הבית ולא באו ימי מנוחה ולזה לא יהי' כי אם בימי שלמה ולמה יהי' על ישראל אשמה על זה ויחשב להם לעוון עכ"ל, ולכן ביאר טעם אחר למה נענשו בנ"י, ועי' גם בדעת זקנים מבעלי התוס' (במדבר לה,לא) שביאר ג"כ טעם אחר למה נענש וברד"ק שם פסוק א'.

ולכאורה י"ל דפלוגתתם תלוי בספיקת הרבי הנ"ל, דהאברבנאל ועוד סב"ל שבנין ביהמ"ק הוא חיובו של המלך ולא של הציבור, ולכן לא ניחא להו לומר שבנ"י נענשו בשביל שלא תבעו בנין ביהמ"ק, משא"כ הרמב"ן סב"ל שהיא מצוות המוטלת על הציבור ולכן נענשו.

שקו"ט בדברי הרמב"ן

אבל אכתי צ"ב בדעת הרמב"ן במ"ש שהיתה תביעה על בנ"י במה שלא נתעורר לבנות ביהמ"ק בימי השופטים, דהרי מבואר בהברייתא הנ"ל דבעינן תחילה מינוי מלך ומלחמת עמלק ובימי השופטים עדיין לא נתקיימו מצוות אלו? ועי' בס' הר המורי' (הל ביהב"ח פ"א ה"א אות ב' סוד"ה ועשו) שהקשה כן על הרמב"ן ולא תירץ ועי' גם בס' מעשי למלך הל' ביהב"ח פ"א אות י"ט.

והנה בנוגע להמדרש תהלים הנ"ל (הובא גם בס' הרוקח הל' תפלה סי' שכ"ב) יש לתרץ דבלקו"ש ח"ל עמ' 182 הביא מדרש זה וגם ההמשך שם: "לפיכך התקינו חסידים הראשונים שיהיו מתפללים שלש תפלות בכל יום, והתקינו בו אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים" ומוכיח מזה עד כמה נוגע הענין דבקשת הגאולה וכ"כ הב"י לטואו"ח סקפ"ה עיי"ש, הרי מפרש שאין כוונת המדרש שהי' להם לבנ"י עצמם לקיים מצות בנין ביהמ"ק, אלא שהיו צריכים להתפלל ולתבוע זה מה', ואפ"ל דע"י תפלתם היו פועלים גם שיהי' להם מלך ושיקיים מצות מלחמת עמלק ואח"כ הי' בונה הבית וכו', אבל מלשון הרמב"ן שכתב: "ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו", ו"כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים", משמע דכוונתו שבנ"י עצמם היו צריכים לבנות וכנ"ל דמשמע דסב"ל דזהו מצות הציבור עצמם, אבל לפי"ז קשה דהרי בזמן השופטים לא נתקיים עדיין מצות מינוי מלך ומלחמת עמלק4?

ובס' 'הדרת מלך' (הל' מלכים פ"א סוף ה"ב) ביאר די"ל דכל הסדר האמור בג' מצות אלו אינו סדר בקיום המצוות עצמן, אלא הוא סדר רק בהנהגת העם, שהעם ימנו מלך ואח"כ ילחם את מלחמותם ובנוחו יבנה את בית הבחירה בעת מנוחה, ולפי"ז ביאר דא"ש למה הביא הרמב"ם סדר זה בהל' מלכים ולא הביאו גם בהל' בית הבחירה, כיון שאין זה סדר ואיחור מצד זמן המצוה אלא יסודו הוא בהנהגת המדינה ושייך רק בהל' מלכים, ועפ"ז תירץ דעת הרמב"ן הנ"ל, דמצד עצם המצוה של בנין הבית אין עיכוב מצד שאר המצוות, ורק שעדיף כן מדין דהנהגת המדינה, אבל אם נדחו בהקמת מלך ומחיית עמלק ומשכן ה' הולך מאהל לאהל היו צריכים לקיים מצות בנין ביהמ"ק מיד.

אלא דבהשיחה שם (סעי' ו) האריך להוכיח בדעת הרמב"ם שלא כדבריו, דאין זה רק סדר קיום ביחס לישראל, אלא זה פרט בגוף המצוה, וכמבואר שם ובהערה 32 שהדיוק בסדר זה הוא בג' ענינים: א) מצד הזמן, דזמן חיוב הכרתת זרעו של עמלק הוא לאחר מינוי מלך וזמן חיוב בנין ביהב"ח הוא לאחר מלחמת עמלק, ב) מצד קיום המצוה, דקיום מצות בנין ביהב"ח הוא לאחר קיום מצות מינוי מלך ומלחמת עמלק ועד"ז לאידך דשלימות קיום מצות מינוי מלך היא כאשר מקיימים לאח"ז גם הכרתת זרעו של עמלק ובנין בית הבחירה. ג) שלימות בהחפצא דבית הבחירה כאשר הוא נעשה לאחר מינוי מלך ומלחמת עמלק וכו' עיי"ש, וראה גם ברשימות חוברת ז' עמ' 36 וחוברת י' עמ' 29 ואילך בענין הסדר במצוות אלו, וראה גם בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע כ' (מצות בנין ביהמ"ק) ששם אכן הביא ברייתא זו ושמקודם צריך למנות מלך וכו', (הובא בהשיחה שם) ולהנ"ל נצטרך לומר דהרמב"ן חולק על זה?

אלא דבהערה 28 שם נסתפק בהא דג' מצוות אלו תלויות זו בזו, דאפשר שיהי' רק לכתחילה אבל אינו מעכב או דילמא גם לעכב עיי"ש, ולפי"ז אפ"ל דהרמב"ן יסבור ג"כ כפי שנת' בדעת הרמב"ם שזהו סדר מצד גוף המצוות, אלא דסב"ל דבדיעבד אינם מעכבים זא"ז, ולפי המצב דאז שהי' הארון נוסע ממקום למקום, הי' להם לישראל לבנות ביהמ"ק מיד, ולכן נענשו.

ובס' 'מרגליות הים' (סנהדרין שם אות כ) כתב בזה, דהרמב"ן סב"ל שלענין בנין ביהמ"ק דין שופט כמלך, ולכן סב"ל דנענשו גם על הזמן של שופטים שלא בנו ביהמ"ק, ויש להוסיף על דבריו, שהרמב"ם כתב שם (פ"ה ה"א) דרק מלך נלחם במלחמת מצוה ומלחמת רשות, אבל הרמב"ן בהשגותיו לסהמ"צ (שכחת הלאוין ד"ה ואתה) כתב וז"ל: ויש לי ענין מצוה מסתפק עלי והוא שייראה לי שמצוה על המלך או על השופט ומי שהעם ברשותו להוציאם לצבא במלחמת רשות או מצוה להיות שואל באורים ותומים ועל פיהם יתנהג בעניינם .. יצוה ביהושע שהוא המושל הראשון אשר הוא פקיד על העדה שישאל בעניינם באורים ותומים ועל פי משפטם יוציאם ויביאם וכן בכל השופטים והמלכים לדורות עכ"ל, דסב"ל להרמב"ן דגם שופט דינו כמלך לענין מלחמות וכו' וא"כ אולי י"ל דלשיטתי' אזיל גם לענין בנין ביהמ"ק שכשיש שופט חל קיום המצוה על הציבור.