בפירש"י פרשת בלק ד"ה וידע דעת עליון (כד, טז): לכוין השעה שכועס בה, עכ"ל.

צריך עיון קצת, שהרי פסוק זה בא בהמשך למה שכתב קודם לכן (שם, יד) ...אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים, ופירש"י שם "ואומר לך מה שהן עתידין להרע למואב באחרית הימים".

ואם כן מה נוגע כאן, ולמה אמר בלעם קודם נבואות אלו, שהוא יודע "לכוין השעה שכועס בה".

והרי לא קילל את האומות עכשיו אלא אמר דברי עתידות מה שבני ישרא' ירע להם באחרית המים.

ולכאורה הי' מתאים לפרש בפשטות שבלעם אמר שיודע דעת עליון דהיינו שיודע העתידות כמו שהקב"ה יודע.

ואם הי' רש"י מפרש באופן זה, אולי הי' מתורץ שאלה אחרת.

שהרי בכמה פסוקים קודם פסוק זה (כד, ד) נאמר פסוק דומה ממש לפסוק שלנו, רק בהשמטת תיבות "וידע דעת עליון".

ולכאורה אם הפירוש של ויודע דעת עליון הוא "לכוין השעה שכועס בה", למה לא אמר בלעם שם שיודע דעת עליון.

ובפרט, שכידוע מפירש"י, יה' בלעם בעל גאווה, למה לא התגאה שם שהוא יודע דעת עליון, לכוין השעה.

והגם שיכולים לתרץ שבלעם אמר זה לאחר שכתוב שם (כד, ב) "...ותהי עליו רוח אלקים" ופירש רש"י שם "עלה בלבו שלא יקללם".

אעפ"כ הי' מובן הפירוש של "ויודע דעת עליון", דהיינו שהוא באמת יודע לכוין השעה שכועס בה הקב"ה, אבל הקב"ה לא כעס.

וכמו שפירש"י בד"ה לא זעם ה' (כג, ח): "אני אין כחי אלא שאני יודע לכוין השעה שהקב"ה כועס בה והוא לא כעס כל הימים האלו".

משא"כ אם נפרש שיודע דעת עליון הפירוש הוא שיודע עתידות כנ"ל, מובן בפשטות למה לא אמר בלעם שם ענין זה משום ששם לא הי' מדובר בנוגע לעתידות.

אבל אולי אפשר לתרץ שרש"י מוכרח לפרש כמו שפירש ולא על ענין העתידות, שהרי זה יודעים ממה שנאמר אחר כך בפסוק זה "מחזה... יחזה וגו'.