בפירש"י פרשת ויצא ד"ה בלילה הוא (ל, טז): הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר.

וצריך להבין:

לשון זה כבר נאמר בפרשת וירא (יט, לג): "ותשקין את אביהן בלילה הוא וגו'", ושם לא פירש"י כלום.

גם בפרשת וישלח נאמר (לב, כג): "ויקם בלילה הוא וגו'", וגם שם לא פירש"י כלום.

וראיתי בפירוש באר בשדה על פירש"י פרשת ויצא ד"ה בלילה הוא הנ"ל, וז"ל:

ד"הוא" מיותר אלא "הוא" כינוי לשכינה כמו שכתב הזוה"ק בפ' "והוא עבר לפניהם". ואע"ג דבשלשה מקומות אחרים כתיב ג"כ "בלילה הוא" דהיינו גבי בנות לוט "ותשקין את אביהם יין בלילה הוא" וכן גבי יעקב "ויקם בלילה הוא" וגבי דוד (בשמואל א' סי' יט) וימלט בלילה הוא" י"ל דבכולן מדבר בשכינה דגבי בנות לוט דכתיב "יין בלילה הוא" דרשו רז"ל שהקב"ה הזמין להן יין במערה להוציא שתי אומות כמ"ש רבינו שם. וגבי יעקב דכתיב "ויקם בלילה הוא" י"ל ג"כ שהיא השכינה עמו להצילו מס"מ שבא להלחם עמו, כי"ל בנוגע לענינינו.

אבל עדיין אינו מתורץ למה לא פירש"י זה בפירוש כמו שפירש בפרשת ויצא בנוגע ליששכר.

וגם מה שכתב הבאר בשדה ד"הוא" כינוי לשכינה (וכן כתבו גם השפתי חכמים, המזרחי והבאר היטב והבאר מים חיים) כמו שכתב הזוה"ק, צריך עיון שהבן חמש למקרא לא למד עדיין זוה"ק, ולמה לא פירש רש"י זה בפירוש.

וגם מה שכתב הבאר בשדה דגבי בנות לוט דכתיב יין בלילה הוא דרשו רז"ל שהקב"ה הזמין להן יין במערה להוציא שתי אומות כמ"ש רבינו שם, צריך עיון:

שהן אמת שרש"י פירש כן שם, אבל ממה שהעתיק רש"י שם תיבת "ותשקין וגו'" מן הכתוב ולא תיבות "יין בלילה הוא" מן הכתיב משמע דאין לתיבות בלילה הוא (עיקר) הכרחי לפרש כן.

ועיין עוד בנוגע לזה בהערה דלקמן.