בקובץ 'הערות וביאורים' ש"פ מקץ גליון תתט דן הרב וו. ר. בפירש"י ד"ה "בלילה ההוא" (ויצא ל, טז): הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר.

שלשון זה כבר נאמר בפרשת וירא (יט, לג): "ותשקין את אביהן יין בלילה הוא וגו'" ושם לא פירש"י כלום. וגם בפרשת וישלח נאמר (לב, כג): "ויקם בלילה הוא וגו'" ולא פירש"י כלום.

הנה, יש ענין מיוחד בהפסוק בפי' ויצא שאין בפ' וירא הנ"ל גבי בנות לוט.

שבפסוק הקודם להנ"ל (פסוק טו) נאמר "לכן ישכב עמך הלילה" וע"פ פירש"י, זה לילה המיועד לרחל. "שלי היתה שכיבת לילה זו ואני נותנה לך תחת דודאי בנך", לשון רש"י שם.

דעפ"ז הי' מן הראוי שיהא הלשון בפסוק אחריו (פסוק טז) "וישכב .. בלילה" "ההוא" ולא בלילה "הוא", שאין בו ההדגשה כמו ב"ההוא".

ומזה שלמרות הנ"ל כתוב "הוא" ראה רש"י הכרח בפשש"מ שנוסף על פי' הפשוט בא הכ' לרמז על עוד ענין, (ש)"הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר".

ובפסוק שבפ' וישלח הנ"ל גבי יעקב שנאמר שם ויקם בלילה הוא (לב, כג): אין צורך מיוחד בפשש"מ להדגשת "ההוא" כדי שיתאים עם הכתוב לעיל מיני' (כמו שזה בפ' ויצא כנ"ל), שכבר נאמר שם בלילה ההוא פעמיים - בפסוק הקודם (פסוק כב) ובתחלת הענין בפסוק יד.

שבכגון זה נראה שאין בפירש"י די בסיס להכריח בפשש"מ רמז נוסף לפי' הפשוט.

בנוגע להשאלה שבהערתו השנית של הרב וו.ר. שם בפירש"י ד"ה "ותהרין וגו'" וירא (יט, לו): דמ"ט צריך רש"י לפרש שם "אף על פי שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה אלו שלטו בעצמן ... ונתעברו מביאה ראשונה",

ולא פירש - על היסוד של יין בלילה "הוא" - הקב"ה סייעו להוציא משם שני אומות, ע"ד שפירש גבי יששכר?

אבל פירש"י מוכרח בפשטות הכתובים בענין. - המשמעות מפשטות הכתובים שבנות לוט חשבו וקיוו להתעבר משכיבה פעם אחת עם אביהן. ואין זה רק שחשבו לעשות פעולה כבפירש"י כדי שיתעברו מביאה ראשונה.

ודוחק לומר בפשש"מ שהכירו בנס הזדמנות היין במערה, ובמטרתו עד כדי כך שבאו להאמין שיתעברו ע"פ נס מביאה ראשונה.

ובפרט שאין במשמעות לשון רש"י "יין נזדמן להם במערה להוציא..." שהי' זה באופן ניסי שהכירו בו בנות לוט, אלא באופן של השגחה מיוחדת (כעין הסיפור של אליעזר עבד אברהם),

(ובמדרש רבה וירא (פרשה נא) מנין הי' להם יין במערה, אלא ממה שהיין מרובה להן (לאנשי סדום ועמורה) מביאין אותו במערות).

וכן גם משמע בלשון המפרשי רש"י באר בשדה ובאר מים חיים שהעתיקם הרב וו.ר. שמדמים ענין בנות לוט לענין של יעקב ולאה גבי יששכר. שביעקב ולאה הלשון בפירש"י "הקב"ה סייעו..." דהיינו השגחה מיוחדת (ענין של סיוע ולא "נס").

וכן מפורש בלשונו של הבאר מים חיים (גבי בנות לוט) שהעתיק הרב וו.ר.: "מגיד שהקב"ה שנקרא "הוא" סייע באותו מעשה דוגמת וישכב עמה בלילה הוא הנאמר גבי יששכר כדפירש רש"י" עכ"ל. חלק מהקטע שהעתיק הנ"ל.